144 כתבות
חברת קרייטוס האמריקנית הודיעה כי קיבלה מימון של כ-400 מיליון דולר ממשרד המלחמה של ארה"ב עבור כמה תוכניות בתחום המערכות ההיפרסוניות והביטחון הלאומי. החברה לא חשפה פרטים על הפרויקטים עצמם, אך ציינה כי העבודות יתבצעו במתקניה המאובטחים ובאתרי ממשל ייעודיים, על רקע הרחבת מעורבותה בפיתוח מנועים רקטיים, כלי טיס מהירים ומערכי ניסוי בתחום.
BAE Systems הודיעה כי השלימה בתוך שמונה חודשים את שלב ניסויי האינטגרציה והפריסה של מערכת BATS, שנועדה לזהות, לעקוב ולסכל רחפנים עוינים. החברה בחנה את המערכת באתר מאובטח בנורפוק, ובקיץ הקרוב היא צפויה לעבור לניסויים חיים שיכללו אמצעי יירוט קינטיים ולא-קינטיים.
בריטניה העבירה לאוקראינה ארבעה קני ארטילריה ראשונים שיוצרו בממלכה, כחלק מתוכנית רחבה יותר שנועדה לחזק את הכשירות הארטילרית של קייב ולחדש במקביל יכולות ייצור ביטחוניות בבריטניה. המשלוח הראשוני נועד לבחינת תהליכי הייצור וההתאמה, לפני יישום מלא של ההסכם שעשוי לכלול עד 150 קנים.
צרפת השלימה אישור למעטפת יירוט חדשה שתאפשר למטוסי רפאל להתמודד עם כטב"מים תוקפים באמצעות רקטות מונחות לייזר בקוטר 68 מ"מ. המהלך משקף שינוי רחב יותר בתפיסת ההפעלה של חילות אוויר במערב, שמבקשים להוסיף שכבת הגנה זולה ומהירה מול איום הרחפנים והמל"טים המתאבדים.
הצי המלכותי הבריטי הודיע על הוצאתן משירות של שתי פריגטות מדגם Type 23 ושל שולת מוקשים אחת, במהלך שמצמצם עוד יותר את סדר הכוחות הימי של בריטניה. בלונדון מציגים את ההחלטה כחלק ממעבר ל"צי היברידי" שמשלב ספינות חדשות ומערכות אוטונומיות, אך לוחות הזמנים של כלי השיט המחליפים מעלים חשש לפער מבצעי בשנים הקרובות.
בואינג העניקה ל-BAE Systems חוזה לאספקת מערכת לוחמה אלקטרונית למטוסי F-15K של חיל האוויר הדרום-קוריאני. המהלך נועד לשדרג את כושר ההישרדות וההתרעה של המטוסים בסביבה מאוימת ולהעמיק את מרכיב ההגנה העצמית של אחד ממערכי הקרב המרכזיים של סיאול.
ביקורת פנימית של משרד ההגנה האמריקאי קובעת כי צבא ארה״ב רחוק מהיעד שהציב לייצור פגזי ארטילריה בקוטר 155 מ״מ, למרות השקעות של מאות מיליוני דולרים והקמת מתקנים חדשים. מוקד הבעיה, לפי הדוח, נמצא בשלבי ייצור חלקי המתכת של הפגזים — ובעיקר במפעל חדש בטקסס שלא הצליח עד כה לספק רכיבים העומדים בדרישות החוזה.
חדירה לרשת שיתוף המידע של המשרד לביטחון המולדת בארה"ב זוהתה בשני מועדים שונים אך סווגה בטעות כפעילות תקינה, ורק לאחר שבועות הוכרזה כפריצה פעילה. לפי פרטי האירוע שנחשפו, התוקפים מחקו עקבות, התקינו דלתות אחוריות וגנבו קובצי הרשאות, בזמן שבמשרד עדיין בודקים מי עומד מאחורי המהלך ומה היקף הנזק.
משרד ההגנה האמריקאי עצר את השלב הבא בתוכנית ההסמכה CMMC, שהיה אמור לחייב קבלנים בתעשייה הביטחונית לעבור בדיקות חיצוניות של עמידה בדרישות סייבר. במקביל נפתחה בחינה מחודשת של 60 יום, במטרה לצמצם עלויות ונטל רגולטורי על חברות, בעיקר קטנות ובינוניות, בלי לוותר על רמת אבטחה בסיסית בשרשרת האספקה הביטחונית.
מחקר חדש של צ'ק פוינט מצביע על שינוי משמעותי בעולם התקיפה המקוון: מערכות בינה מלאכותית כבר אינן משמשות רק לסיוע נקודתי, אלא משתלבות כמעט לאורך כל שרשרת החדירה — מאיתור מטרות ועד גניבת מידע. לפי החוקרים, המשמעות המעשית היא קצב תקיפה מהיר יותר, היקף רחב יותר וקושי גובר של צוותי הגנה אנושיים להדביק את הקצב.
ארצות הברית נערכת להרחבה משמעותית של ייצור טילי השיוט JASSM ו-LRASM, במסגרת חוזה חדש של חיל האוויר האמריקאי. לפי התוכנית, במהלך חמש עד שבע השנים הקרובות יירכשו יותר מ-11 אלף טילים, במהלך שממחיש את העלייה בביקוש לחימוש מדויק ארוך טווח.
חיל הים של כוויית בחר במערכת ההטעיה הימית MASS של ריינמטאל, שתותקן על שמונה כלי שיט במסגרת תוכנית ספינות הטילים מדגם אל-דורה. העסקה כוללת גם תחמושת הטעיה מדגם Omnitrap-ER, ונועדה לחזק את ההגנה מפני טילים מונחי מכ"ם ואינפרה-אדום כחלק מהתעצמות ימית רחבה יותר של המדינה.
יותר ציים ימיים קטנים ובינוניים בוחנים מעבר לצוללות עם סוללות ליתיום־יון, בעיקר כחלופה מתקדמת לצוללות דיזל־חשמל ותיקות וללא צורך בקפיצה היקרה והפוליטית לצוללות גרעיניות. המגמה נשענת על יתרונות מבצעיים כמו זמן שהיה ארוך יותר מתחת למים, ביצועים טובים יותר ותחזוקה שונה, אך גם מעלה שאלות של בטיחות, עלות והבשלה טכנולוגית.
בריטניה מנסה להאיץ את ההשקעה בביטחון בעשור הקרוב, אך מתקשה לגייס את המשאבים הדרושים לקצב המודרניזציה שהיא מציבה לעצמה. התחזית לשנים 2026–2035 מצביעה על פער בין השאיפה לחידוש ציוד ויכולות לבין מגבלות תקציב, מצב שעשוי להשפיע על רכש, תעשייה מקומית ותכנון הכוח הצבאי.
חברת T3 Defense האמריקאית רכשה החזקה של 60% ב-Project35 הישראלית, שמפתחת רחפנים, מיירטים אוויריים ומערכות נגד כלי טיס בלתי מאוישים. העסקה מעניקה לרוכשת שליטה בחברה ומחזקת את כניסתה לשוק שצומח במהירות סביב איום הרחפנים, בזמן ש-Project35 מבקשת להרחיב פעילות ולהגיע לערוצי רכש נוספים בישראל ובחו"ל.
משרד ההגנה הבריטי הקצה 3.16 מיליון ליש"ט לשלוש חברות קטנות ובינוניות שיפתחו מיירטים זולים נגד רחפנים, במסגרת מאמץ אירופי רחב יותר להגנת שמיים בעלות נמוכה. בבריטניה מדגישים כי מדובר בשלב ראשון שנועד להביא בתוך חודשים ספורים לניסויי הדגמה, ובהמשך לבחון ייצור בהיקף רחב בחמש מדינות שותפות.
פיקוד המרכז האמריקאי הודיע כי השתמש בכלי שיט בלתי מאוישים מסוג Corsair בתקיפה על מתקן תחזוקת צוללות וספינות בבסיס בנדר עבאס באיראן. מדובר בפעם הראשונה שבה ארה"ב משלבת כטב"מי ים בפעולה התקפית, במהלך שממחיש את המעבר של מערכות בלתי מאוישות ממשימות מעקב והצלה גם לתפקיד לחימה ישיר.
אוקראינה ותשע מדינות אירופיות הקימו קואליציה חדשה שנועדה להאיץ בתוך שנה את פיתוחו והכנסתו לשירות של FREYJA, מענה יירוט בליסטי חדש בהובלת קייב. המהלך נולד על רקע מחסור עולמי במיירטים מתקדמים, והוא משלב בין היכולות התעשייתיות של אירופה לבין הניסיון המבצעי שצברה אוקראינה במלחמה.
נשיא צרפת עמנואל מקרון הודיע כי פריז וקייב סיכמו על מתווה לרכישת 16 מטוסי קרב מדגם רפאל, לצד חימושים ומערכות הגנה אווירית נוספות. ההסכמות כוללות גם קידום ייצור מקומי באוקראינה של כמה אמצעי לחימה, כחלק ממאמץ רחב לחיזוק ההגנה מפני מתקפות בליסטיות רוסיות.
חיל הנחתים האמריקאי ביצע בגואם ניסוי ירי מוצלח במערכת היירוט החדשה לטווח בינוני, כחלק מהרחבת מערכי ההגנה האווירית שלו בזירה הפסיפית. המהלך משתלב במאמץ אמריקאי לחזק הגנה מפני איומים אוויריים מתקדמים באיים ובבסיסים קדמיים.
ה-MQ-28 של בואינג השתתף בתרגיל באוקיינוס השקט לצד כמה גרסאות של F-35 ומטוסי ניהול קרב. השילוב בין כלי טיס בלתי מאויש למטוסי קרב מאוישים ממחיש את הכיוון שאליו הולכים חילות אוויר: הפעלת כוח משולב שבו פלטפורמות אוטונומיות מרחיבות את יכולות הגילוי, הליווי והתקיפה.
ברית נאט"ו הציבה בשבוע האחרון יעד של 50 מיליארד דולר לעשור הקרוב עבור נשק תקיפה ארוך־טווח, במהלך שנועד לצמצם פער יכולות אירופי מול איומים אסטרטגיים. לצד הרכש האמריקאי של בריטניה, היבשת מנסה לבנות גם חלופות עצמאיות דרך שיתופי פעולה תעשייתיים חדשים, ובראשם מסגרת ELSA ותוכנית הטילים Stratus.
חברת אכודיין החלה להפעיל במדינת וושינגטון מתקן ייצור חדש בהשקעה של 40 מיליון דולר, כחלק מהרחבת יכולת הייצור של מערכות המכ"ם שלה. בחברה מעריכים כי עם הגעה לקיבולת מלאה, המפעל יוכל לייצר יותר מ-30 אלף מכ"מים בשנה ולתמוך בביקוש גובר מצד לקוחות בתחומי ההגנה והביטחון.
פרויקט Hydis האירופי עבר אבן דרך מרכזית לאחר שאימץ תצורה למיירט נגד איומים היפרסוניים, המבוססת על מנוע רקטי בדלק מוצק. כעת יתמקד המיזם בהבשלה של טכנולוגיות מפתח, בזמן שהוא מתחרה מול תוכנית אירופית מקבילה על מימון המשך מהאיחוד האירופי.
