צרפת מסבה את מטוסי רפאל לציד רחפנים

מנהל החימוש הצרפתי, DGA, אישר לשלב במטוסי הקרב רפאל חבילת נגד-כטב"מים חדשה, שנועדה לאפשר יירוט של רחפנים ומל"טים תוקפים מסוג שאהד עוד באוויר. בלב החבילה עומדות רקטות מונחות לייזר בקוטר 68 מ"מ, שנועדו להעניק לחיל האוויר והחלל הצרפתי אמצעי זול יותר מטילי אוויר-אוויר קלאסיים, מול איום שהפך בשנים האחרונות לשגרתי בשדות קרב רבים.

המהלך הצרפתי אינו עומד לבדו. בשנים האחרונות חילות אוויר במערב מנסים לדחוף את קו היירוט רחוק ככל האפשר, ולהתמודד עם כטב"מים עוד לפני שהם מתקרבים למטרותיהם. בתוך המציאות הזאת, מטוסי קרב שנועדו במקור לעליונות אווירית, תקיפה וסיוע לכוחות היבשה מקבלים כעת גם תפקיד נוסף: שכבת הגנה פעילה מול כלי טיס זולים, איטיים וקטנים יחסית.

מרקטת מסוקים לפלטפורמת קרב מהירה

למרות הצגת המערכת כיכולת חדשה לרפאל, הטכנולוגיה עצמה אינה חדשה. מדובר במערכת שצרפת מפעילה זה שנים על מסוקי התקיפה טייגר של הצבא. ה-DGA מכנה את החבילה בשם LADAC, ראשי תיבות בצרפתית למערכת נגד-רחפנים למטוסי קרב. היא כוללת את רקטת Aculeus המונחית בלייזר, שאורכה 1.4 מטרים ומשקלה 8.8 קילוגרמים, משגרים מדגם Telson JF12 הנושאים עד 12 רקטות, ואת פוד התצפית וההכוונה TALIOS מתוצרת תאלס.

היתרון המרכזי של התצורה הזאת הוא כלכלי ומבצעי גם יחד. במקום לשגר טיל אוויר-אוויר יקר לעבר מטרה קטנה וזולה יחסית, חיל האוויר יכול להשתמש בחימוש קל יותר, מדויק וזול משמעותית. עבור מדינות שמתמודדות עם מטחי כטב"מים, זהו שיקול קריטי: לא רק אם ניתן ליירט, אלא באיזה מחיר ובאיזו כמות.

השינוי שלא מסתכם רק בחימוש

אחד הפרטים הבולטים בתוכנית הצרפתית הוא מהירות הביצוע. ב-DGA אמרו כי אימות המערכת הושלם בתוך שמונה חודשים בלבד, פרק זמן קצר יחסית לפרויקטי שילוב במטוסי קרב. מאז פברואר 2026 נערכו סדרת ניסויים שכללו התאמות לתוכנת החיישנים של הרפאל וללוגיקת העיבוד שלו, כדי שיוכל לעקוב אחר מטרות קטנות ואיטיות — משימה שונה מאוד מזו שלשמה נבנו מערכות המטוס מלכתחילה.

גם מכ"ם ה-AESA של המטוס עבר התאמות כדי לשפר את יכולתו לבודד מטרות מן הסוג הזה על רקע השמים. במילים אחרות, צרפת לא רק הוסיפה חימוש חדש, אלא שינתה את הדרך שבה המטוס מזהה, מסווג ותוקף איום אווירי קטן. זהו שינוי דוקטרינרי לא פחות משהוא שינוי טכני: מטוס הקרב המודרני נדרש כעת לשאת יותר משימות במקביל, וביניהן גם הגנה מפני איומים שבעבר נחשבו שוליים יחסית.

מגמה רחבה בנאט"ו מול איום זול ומתפשט

הצעד הצרפתי משתלב במגמה רחבה יותר בברית נאט"ו. בריטניה, למשל, מקדמת שילוב של מערכת APKWS על מטוסי יורופייטר טייפון, המבוססת על רקטות Hydra בקוטר 70 מ"מ. גם באוקראינה הדגיש משרד ההגנה לאחרונה את תפקידם של מטוסי F-16 ביירוט איומים אוויריים, כחלק ממערך ההגנה הרב-שכבתי שנבנה מול מתקפות רחפנים וטילים.

הרקע לשינוי ברור: המלחמה באוקראינה והעימותים במזרח התיכון המחישו עד כמה כטב"מים מתאבדים יכולים לשחוק מערכי הגנה יקרים ולחייב תגובה מהירה, גמישה ובת-קיימא כלכלית. כאשר כלי טיס בלתי מאוישים תוקפים בכמויות, גם מערך היירוט חייב להתאים את עצמו למלחמת התשה תעשייתית — לא רק לנצח בכל מפגש בודד, אלא לעשות זאת לאורך זמן.

לפי התכנון הצרפתי, האספקות הראשונות של המערכת יחלו כבר ביולי 2026. בכך מציבה פריז את הרפאל בשורה אחת עם מטוסי קרב מערביים אחרים שמתרחבים מעבר למשימותיהם המסורתיות, ומקבלת על עצמה תפיסה חדשה: מטוס הקרב אינו עוד רק פלטפורמת תקיפה ועליונות אווירית, אלא גם מיירט חסכוני לאיומים בלתי מאוישים.