תשע מדינות יצטרפו לפיתוח מיירט אירופי בהובלת אוקראינה

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הודיע ביום שני בפריז על הקמת קואליציה חדשה של עשר מדינות, שמטרתה לזרז את פיתוחה וייצורה של מערכת יירוט בליסטית אירופית חדשה בשם FREYJA ולהביא אותה ליכולת מבצעית ראשונית בתוך שנה. המהלך גובש בפגישה של שותפות ביטחוניות של אוקראינה בצרפת, על רקע המחסור הגובר במיירטים נגד טילים בליסטיים והלחץ באירופה לחזק במהירות את ההגנה האווירית.

לצד אוקראינה הצטרפו למהלך כמדינות מייסדות דנמרק, צרפת, גרמניה, איטליה, הולנד, נורווגיה, ספרד, שבדיה ובריטניה. בהצהרה משותפת שפרסמו המדינות נכתב כי הגנתה של אירופה מפני איום טילים מחייבת פתרון רחב של ארכיטקטורת הגנה משולבת, המבוסס על מאמץ משותף, פתיחות טכנולוגית ושיתוף פעולה תעשייתי בין שותפות אמינות.

המחסור במיירטים דוחף את אירופה לחפש פתרון חדש

היוזמה נולדה בתקופה שבה הביקוש למערכות יירוט ארוכות טווח גבוה בהרבה מההיצע. ארצות הברית אמנם הרחיבה את ייצור מיירטי הפטריוט, ואירופה מגבירה את קצב הייצור של מערכות כמו SAMP/T, IRIS-T ו-NASAMS, אך הפער בין צורכי ההגנה לבין היכולת לספק סוללות ומיירטים עדיין משמעותי.

ברקע עומדת גם ההבנה באירופה כי תלות מלאה במלאים אמריקאיים או בשרשראות אספקה חיצוניות היא חולשה אסטרטגית. עבור אוקראינה, שמותקפת בתדירות גוברת בטילים בליסטיים רוסיים, פיתוח יכולת יירוט עצמאית הוא צורך מבצעי מיידי. עבור אירופה, מדובר בניסיון לבנות שכבת הגנה נוספת במהירות יחסית, תוך הסתמכות על ניסיון הלחימה המעשי שצברה אוקראינה מאז הפלישה הרוסית המלאה.

איך אמורה המערכת לעבוד

לפי זלנסקי, אוקראינה תוביל את הפרויקט ותספק את המיירט עצמו, בעוד המדינות השותפות ישלימו רכיבים שחסרים לה כיום, בהם מכ"מים, מערכות עקיבה ומערכות שליטה ובקרה. לדבריו, מדובר במיזם משותף שנועד לשרת לא רק את צורכי קייב אלא את האינטרס הביטחוני של אירופה כולה.

המערכת, כך לפי התכנון שהוצג, תישען על המיירט FP-7.X של חברת Fire Point, שנועד לפגוע במטרה בליסטית בגובה של כ-15 מייל. בדומה לפטריוט, גם כאן לא מדובר רק בטיל בודד אלא במערכת שלמה: מיירט, חיישנים, מכ"ם, ניהול קרב ושילוב תעשייתי בין כמה יצרנים וספקים. לכן האתגר הוא לא רק טכנולוגי, אלא גם תעשייתי וארגוני.

זלנסקי הדגיש כי בניגוד למערכת פטריוט, שבנייתה אורכת לדבריו כ-24 חודשים, היעד של FREYJA אגרסיבי בהרבה. "אנחנו באוקראינה מחזיקים בטילים, אבל אלה רק חלקים מן המערכת", אמר. לדבריו, השילוב עם היכולות האירופיות אמור לאפשר הקמה של מערכת מלאה בתוך 12 החודשים הקרובים.

חלוקת תפקידים רחבה ותעשייה אירופית סביב השולחן

בפגישה בפריז השתתפו גם מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה, נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ונשיא המועצה האירופית אנטוניו קושטה. לצדם נכחו נציגים של שורת חברות ביטחוניות אירופיות, ובהן Destinus, Diehl Defence, Eurosam, HENSOLDT, Kongsberg Defence & Aerospace, Leonardo, MBDA, Saab, Safran, Thales ו-Weibel Scientific. עצם הנוכחות של הדרג המדיני לצד התעשיות מלמדת שהכוונה היא לבנות לא רק תוכנית מחקר ופיתוח, אלא מסלול מהיר יחסית לייצור, אינטגרציה והצטיידות.

לדברי זלנסקי, כל אחת מהמדינות בקואליציה תשמור על מידה מסוימת של עצמאות, ובאירופה עצמה יוכלו לקבוע כמה מערכות דרושות, היכן יוצבו ומה יהיה היקף הפריסה. במובן הזה, הקואליציה אינה מציגה רק מוצר חדש, אלא גם תפיסה חדשה של שיתוף פעולה: פיתוח משותף, ייצור מבוזר והגנה אזורית הנשענת על יכולות מקומיות.

היעדים המיידיים: דרישות מבצעיות ומפת דרכים

לפי ההודעה שפרסמה הקואליציה, המשימות הראשונות כעת הן גיבוש דרישות מבצעיות משותפות, הקמת צוותי עבודה טכניים, בניית מנגנוני ממשל ברורים וגיבוש מפת דרכים ליכולת המבצעית הראשונה. במילים אחרות, הפרויקט עדיין נמצא בשלב התחלתי, אך המדינות מבקשות לקצר למינימום את פרק הזמן שבין ההצהרה הפוליטית לבין שלב הביצוע.

מבחינת אוקראינה, אם התוכנית תעמוד ביעדיה, היא עשויה לקבל בתוך זמן קצר יותר שכבת הגנה משמעותית מפני איום בליסטי. מבחינת אירופה, מדובר בהשקעה שנועדה להרחיב את בסיס הייצור היבשתי, לצמצם מחסור במערכות מתקדמות ולבנות עצמאות ביטחונית גדולה יותר. נכון לעכשיו, ההחלטה הפוליטית להקים את הקואליציה כבר התקבלה, והשלב הבא הוא תרגום ההסכמה הזו לתוכנית עבודה תעשייתית ומבצעית מפורטת.