הצי הבריטי יישאר עם חמש פריגטות בלבד

הצי המלכותי הבריטי הודיע כי יוציא משירות שתי פריגטות מדגם Type 23 — HMS Richmond ו-HMS Iron Duke — לצד שולת המוקשים HMS Chiddingfold. ההחלטה, שנמסרה ב-13 ביולי, מנומקת בעלייה המתמשכת בעלויות התחזוקה ובסיכון הגובר שבהמשך הפעלת הכלים הוותיקים. המשמעות המיידית היא צמצום חד של צי הפריגטות הבריטי לחמש בלבד, ירידה נוספת לעומת כוח שמנה בעבר 13 ספינות מסוג זה.

הסיבה הרשמית: תחזוקה יקרה וסיכון עולה

בצי הבריטי הסבירו כי שלוש הספינות יוצאות משירות משום ש"העלות והסיכון שבהמשך תחזוקתן ממשיכים לעלות". מדובר בכלים ותיקים מאוד: פריגטות ה-Type 23, המכונות גם Duke-class, פותחו במקור למשימות לוחמה נגד צוללות בשלהי המלחמה הקרה, אך במשך יותר משלושה עשורים שימשו למגוון רחב של משימות מבצעיות.

HMS Richmond השתתפה לאחרונה בפריסת קבוצת התקיפה של נושאת המטוסים הבריטית לאינדו-פסיפיק ב-2025, לצד HMS Prince of Wales. HMS Iron Duke, לדברי הצי, הייתה מן הספינות העמוסות ביותר במשימות, ובהן גם מעקב אחר כלי שיט רוסיים שהתקרבו לאזורים שבריטניה מגדירה כאינטרס לאומי. HMS Chiddingfold פעלה במשך חלק גדול משני העשורים האחרונים מבחריין, במסגרת מאמצי ביטחון ימי במזרח התיכון ושמירה על חופש השיט בנתיבי ים עמוסים.

ההבטחה להחלפה: Type 26, Type 31 וכלים אוטונומיים

בבריטניה מבקשים להציג את המהלך לא כקיצוץ נקודתי בלבד, אלא כחלק משינוי רחב יותר במבנה הכוח הימי. בצי אמרו כי משימות הלוחמה נגד צוללות של HMS Richmond יעברו בעתיד לפריגטות Type 26 מסדרת City, שבראשן HMS Glasgow. האחריות שמילאה HMS Iron Duke אמורה לעבור בהמשך לפריגטות Type 31 מסדרת Inspiration, הנמצאות כיום בבנייה.

ביחס ללוחמת מוקשים, בצי טוענים כי תפקידה של HMS Chiddingfold יעבור למערכות אוטונומיות ומופעלות מרחוק, שכבר נבחנות ונפרסות בשטח. לטענת הצי, השימוש במערכות כאלה אמור לצמצם את הסיכון לאנשי צוות ולאפשר גמישות גדולה יותר בזירות רגישות.

בהודעת הצי נאמר כי "הוצאתן משירות כעת מאפשרת להפנות מחדש משאבים לדור הבא של פריגטות Type 26 ו-Type 31 וליכולות אוטונומיות מתקדמות". זהו למעשה לב הנימוק הבריטי: ויתור על פלטפורמות ותיקות כדי לממן ולהאיץ התחדשות טכנולוגית.

בין חזון ה"צי ההיברידי" לפער המבצעי

מאחורי ההחלטה עומד מושג שמקודם כעת במשרד ההגנה בלונדון — "Hybrid Navy", צי היברידי שמשלב ספינות מלחמה מהדור הבא, מטוסים, צוללות, כלי שיט בלתי מאוישים ומערכות אוטונומיות. בתוכנית ההשקעות הביטחונית החדשה הקצה משרד ההגנה הבריטי 1.3 מיליארד ליש"ט לצי ההיברידי ועוד 1.1 מיליארד ליש"ט לתוכנית ליכולות לוחמת המוקשים.

אלא שהבעיה המרכזית אינה ברעיון, אלא בעיתוי. לפי לוח הזמנים שפרסם הצי, HMS Glasgow צפויה להיכנס לשירות רק מ-2028 "לכל המוקדם", בעוד שרוב הספינות החדשות אמורות להיכנס לשירות במהלך שנות ה-30. במקביל, בחודש שעבר רמזו גורמים במשרד ההגנה הבריטי כי גם אספקת פריגטות Type 31 עלולה להתעכב מעבר לתכנון המקורי. HMS Venturer, הראשונה מבין חמש פריגטות מתוכננות מדגם זה, עדיין נמצאת בשלבי השלמה במספנת רוזיית' של Babcock, והעברתה לצי צפויה רק בסוף 2026 או בתחילת 2027 לצורך תחילת ניסויי ים.

במילים אחרות, הצי הבריטי מבטל כעת ספינות פעילות ומבצעיות, בעוד שחלק ניכר מהמחליפות עדיין לא זמין. עבור בריטניה, שמבקשת לשמר נוכחות ימית גלובלית — מהאוקיינוס האטלנטי דרך צפון אירופה ועד האינדו-פסיפיק והמפרץ — זהו צמצום שיש לו משמעות לא רק תקציבית, אלא גם אסטרטגית.

מה מלמד הקיצוץ על מצבו של הכוח הימי הבריטי

הירידה מחיל פריגטות שמנה בעבר 13 ספינות לכוח פעיל של חמש בלבד ממחישה את הלחץ המתמשך על הצי הבריטי: עלויות תחזוקה גבוהות, עיכובים בתוכניות בניין הכוח וניסיון לעבור מהר יחסית לדור חדש של פלטפורמות. בטווח הארוך, אם תוכניות Type 26, Type 31 והמערכות האוטונומיות יתממשו בקצב שמבטיח משרד ההגנה, בריטניה עשויה לקבל צי מתקדם וגמיש יותר. בטווח המיידי, היא תידרש להסתדר עם צי פריגטות מצומצם במיוחד.

לפי הודעת הצי, שלוש הספינות ייצאו משירות במסגרת המהלך הנוכחי, והמשאבים שיתפנו יופנו לבניין הכוח העתידי של הצי המלכותי ולפיתוח יכולות אוטונומיות ולוחמת מוקשים מרחוק.