ספינה חדשה ושדרוג לקיימת: מה כוללת העסקה הביטחונית עם קפריסין
ישראל וקפריסין חתמו ב־26 באוקטובר על הסכם לספינת סיור מתוצרת מספנות ישראל עם מערכות של רפאל, ולשדרוג ספינה קיימת. מה אושר רשמית, ומה עדיין לא פורסם?
144 כתבות
ישראל וקפריסין חתמו ב־26 באוקטובר על הסכם לספינת סיור מתוצרת מספנות ישראל עם מערכות של רפאל, ולשדרוג ספינה קיימת. מה אושר רשמית, ומה עדיין לא פורסם?
בפתיחת כנס Air, Space & Cyber במרילנד הצהיר מזכיר חיל האוויר האמריקאי טרוי מיינק כי כוח החלל האמריקאי כבר שיגר למסלול מערכות שהגדיר כ"נשקי שליטה בחלל". ההצהרה החריגה הציבה מיד במרכז הדיון את שאלת תפקידם של אמצעים התקפיים והגנתיים בזירה החללית, לצד שורה של פיתוחים צבאיים שהוצגו ביום הראשון של הכנס.
חברת הבינה המלאכותית אנתרופיק טוענת כי זיהתה שחקנים המזוהים עם רוסיה שניסו להשתמש במודל Claude לצורך פיתוח יכולות רחפנים אוטונומיים, שיפור מתקפות סייבר והקמת מערכי השפעה מקוונים. לפי החברה, הפעילות נבלמה והחשבונות נחסמו, אך הממצאים מצטרפים לשורת אזהרות על שימוש גובר בכלי AI מערביים בידי מדינות וגורמים עוינים.
מועצת הרכש הביטחוני של הודו נתנה אישור עקרוני לעסקאות הצטיידות לצבא בהיקף של כ-11.64 מיליארד דולר. המהלך משקף דחיפה נוספת לחיזוק הכוחות המזוינים של המדינה, בתקופה שבה ניו דלהי ממשיכה להרחיב את השקעותיה בביטחון ובהתעצמות צבאית.
חברת TKMS הגרמנית מסרה לחיל הים את אח"י דרקון, הצוללת האחרונה בסדרת דולפין שנבנתה עבור ישראל. בכך הושלמה קליטת צי צוללות הדולפין המצוידות בהנעה בלתי תלויה באוויר, יכולת שנועדה לשפר את משך השהייה והפעילות מתחת לפני הים.
כוח המשימה של הפנטגון בגבול הדרומי הודיע כי סיכל שלושה רחפנים שהוגדרו עוינים באמצעות מערכת לייזר עתירת אנרגיה. לפי הצבא, הכלים האוויריים יצרו איום פיזי על חיילים ואנשי משמר הגבול, על רקע שימוש גובר של רשתות הברחה ברחפנים לצורכי תצפית וסיוע לפעילות פלילית.
צבא ארה"ב התקדם בתוכנית להקמת מיקרו־כורים גרעיניים בבסיסים צבאיים, ובחר חמש חברות שיקדמו את הפרויקטים בחמישה אתרים שונים ברחבי המדינה. המהלך נועד לצמצם תלות ברשת החשמל האזרחית ובאספקת דלקים, אך הוא מתבצע בשעה ששרשרת האספקה של אורניום מועשר בארה"ב עדיין מוגבלת.
משרד ההגנה האמריקאי חתם על שני הסכמי מסגרת עם בואינג ו-RTX כדי להגדיל את קצב ייצור הרכיבים החיוניים למיירטי SM-3, המשמשים את חיל הים האמריקאי ליירוט טילים בליסטיים. המהלך נועד לייצב את שרשרת האספקה, לאפשר השקעות ארוכות טווח בקווי הייצור ולהאיץ חידוש מלאים על רקע עלייה בביקוש למערכת בשנים האחרונות.
ממשל ארה"ב פתח פתח חדש לשילוב עמוק יותר של חברות פרטיות בפעילות התקפית במרחב הסייבר, במסגרת מדיניות שמאפשרת להן לפעול נגד איומים זרים תחת פיקוח ממשלתי. המהלך משקף מגמה רחבה יותר: טכנולוגיה צבאית ותוכנה הופכות לחלק מרכזי בלחימה, והגבול בין מפתחים, קבלנים וכוחות בשטח נעשה מטושטש יותר.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חתם על מזכר ביטחוני שמורה לשנות את תצורת נושאות המטוסים מדגם פורד העתידיות ולהחזיר בהן מערכות קיטור והידראוליקה במקום חלק מהטכנולוגיות החשמליות החדשות. במקביל, הבית הלבן מקדם הקמה של מספנה ציבורית חמישית ומרכז תיקון רכיבים חדש לצוללות, בניסיון לצמצם עיכובים בתחזוקה ולהגדיל את כשירות הצי.
חברת Hanwha Defense USA הגישה הצעה ראשונית ולא מחייבת לרכישת אוסטל ארה"ב, במהלך שעשוי להגיע לשווי של 1.05 עד 1.2 מיליארד דולר. הנהלת אוסטל אישרה לפתוח בבדיקת נאותות, צעד שמאותת כי היא מוכנה לבחון מכירה של הפעילות האמריקאית אם התנאים יהיו מתאימים.
משרד התקציבים של הקונגרס האמריקאי מעריך כי תוכנית ספינות הקרב הגרעיניות מסדרת טראמפ של הצי האמריקאי תעלה כ-275 מיליארד דולר לאורך שלושה עשורים. ההערכה, המתפרסת על השנים 2027 עד 2056, ממחישה את ההיקף התקציבי החריג של אחד ממיזמי הבנייה הימיים השאפתניים ביותר בארה"ב.
צרפת העבירה להודו הצעה טכנית ומסחרית רשמית לרכישת 114 מטוסי קרב מדגם ראפאל. המהלך מסמן התקדמות משמעותית באחד ממכרזי הרכש הביטחוני הגדולים של הודו, שעשוי להשפיע על מאזן הכוחות האווירי באזור ועל מעמדה של התעשייה הצרפתית בשוק ההודי.
חיל האוויר האמריקאי הקצה 75 מיליון דולר למנת הייצור הראשונה של GBU-75, גרסה חדשה של פצצת JDAM שמקבלת כנפיים ומנוע סילון ומרחיבה משמעותית את טווח התקיפה. המהלך נועד לספק לצי האמריקאי יכולת פגיעה מרחוק בעלות נמוכה יחסית, תוך שימוש בתשתיות קיימות ובמטוסים שכבר נושאים JDAM רגיל.
משרד המלחמה האמריקאי חתם על שני הסכמי מסגרת בהיקף של יותר מ-3 מיליארד דולר עם נורת'רופ גרומן ולוקהיד מרטין. המהלך נועד לחזק את קצב הייצור של מיירטי THAAD ו-PAC-3, שתי מערכות מרכזיות במעטפת ההגנה מפני טילים של ארה"ב ובעלות בריתה.
פראט אנד ויטני, חברה בת של RTX, קיבלה חוזה בהיקף של כמעט 1.3 מיליארד דולר לאספקת חלקי חילוף ותמיכה למנוע ה-F135. מדובר ברכיב מרכזי בשרשרת התחזוקה של אחד המנועים החשובים בעולם התעופה הצבאית, עם משמעות ישירה לכשירות המבצעית של הפלטפורמות המשתמשות בו.
חיל האוויר של ארה"ב פתח במהלך חדש לבחינת מנועים ויצרנים עבור מטוסי הקרב שלו, לאחר שהתריע על עיכובי ייצור, בעיות איכות ושיבושים בשרשרת האספקה. המהלך נועד לשנות את אופן הרכש והתחזוקה של מנועים, עם דגש על אמינות, עלות כוללת לאורך חיי המוצר ויכולת של התעשייה להגדיל במהירות את הייצור.
הצוללת הספרדית S82 "נרסיסו מונטוריול", השנייה בתוכנית S80, ביצעה את ניסוי הצלילה הסטטית הראשון שלה סמוך לבסיס לה אלגמקָה בקרטחנה. מדובר בשלב חשוב בתהליך הבחינה וההבשלה של הפלטפורמה, לקראת המשך ניסויי הים והתקדמותה לשירות מבצעי.
קבוצת התעשייה הביטחונית לאונרדו עדכנה כלפי מעלה את תחזיתה לשנת 2026, לאחר מחצית ראשונה שבה נרשמה עלייה חדה בהזמנות חדשות. המהלך משקף התחזקות בפעילות המסחרית של החברה ומבסס את מעמדה בשוק בתקופה של ביקוש גבוה למערכות ביטחוניות ותעופתיות.
חיל האוויר של ארה"ב קיים בבסיס קריץ' שבנוואדה תרגיל מבצעי שבחן שילוב כלי טיס לא מאוישים מדגם CCA במסגרת תפיסת ההפעלה Agile Combat Employment. התרגיל נועד לבדוק כיצד מפעילים את הפלטפורמות בסביבה המדמה תנאי אמת, כחלק מהמאמץ להטמיע מערכים בלתי מאוישים לצד הכוח המאויש.
משרד הצי האמריקאי העניק לשתי המספנות המובילות שלו חוזים חדשים בהיקף כולל של 76.6 מיליארד דולר לבניית צוללות התקיפה מדגם וירג'יניה ולצוללות האסטרטגיות מדגם קולומביה. המהלך מעניק ודאות ארוכת טווח לתעשייה הימית בארה"ב, אך מגיע בזמן שתוכנית הווירג'יניה עדיין מתמודדת עם עיכובים בקצב הייצור ובמועדי המסירה.
ממשלת בריטניה מקצה 6 מיליארד ליש״ט נוספים לתוכנית דְרֶדְנוֹט, שנועדה להחליף את צי הצוללות הנושא את ההרתעה הגרעינית של המדינה. מדובר באחד המיזמים הביטחוניים היקרים והמורכבים ביותר שמנהלת לונדון, והמהלך צפוי לחדש את הוויכוח על עלות ההרתעה הימית מול חשיבותה האסטרטגית.
אנדוריל השלימה באוהיו את ייצור המטוס הבלתי מאויש הראשון מדגם YFQ-44A, שנבנה עבור תוכנית מטוסי הלחימה השיתופיים של חיל האוויר האמריקאי. המהלך מגיע לצד האצה בניסויים המבצעיים של התוכנית, כולל תרגילים ושיגור חי ראשון, וממחיש את המעבר משלב הפיתוח לייצור תעשייתי.
בית הנבחרים האמריקאי אישר את גרסתו לחוק תקציב הביטחון, הכוללת סעיף שמעודד פיתוח וייצור משותפים בין תעשיות הביטחון של ארה"ב וישראל. התומכים מציגים את המהלך כשיפור בפיקוח וביעילות, אך מבקריו מזהירים מפני הרחבת שיתוף הפעולה בלי מנגנוני בקרה מספקים ובזמן שהוויכוח הציבורי בארה"ב על הסיוע לישראל מחריף.