אירופה בחרה קונספט למיירט נגד איום היפרסוני

פרויקט Hydis, שנועד לפתח מיירט אירופי להתמודדות עם איומים היפרסוניים, השלים בסוף השבוע אבן דרך מרכזית לאחר שוועדת ההיגוי שלו אישרה את סקירת הקונספט הסופית ובחרה בתצורה מבצעית מועדפת. לפי MBDA, יצרנית הטילים הגדולה באירופה, הקונספט שנבחר מבוסס על מנוע רקטי בדלק מוצק, והוא נועד להוות בסיס ליכולת אירופית עתידית ליירוט מטרות מהירות ומתמרנות במיוחד.

מה אושר בשלב הנוכחי

הגוף המנהל את הפרויקט, OCCAR, מסר כי צרפת, גרמניה, איטליה והולנד — ארבע המדינות השותפות — אישרו את מה שהוגדר כקונספט המבטיח ביותר שהציג הקונסורציום התעשייתי של Hydis. בארגון ציינו כי מדובר ב"צעד משמעותי קדימה" בפיתוח מענה אירופי עתידי לאיומים היפרסוניים.

המיירט מיועד להתמודד עם כמה סוגי איומים: כלי גלישה היפרסוניים, טילי שיוט היפרסוניים וגם טילים בליסטיים מתמרנים. כדי לבחון את הקונספט, הוא נמדד מול מודלי איום שגיבשו גופי מחקר מובילים באירופה, בהם מרכז המחקר האווירו-חללי האיטלקי CIRA, מכון Onera הצרפתי ומכון TNO ההולנדי.

ב-OCCAR הסבירו כי סקירת הקונספט הסופית התרכזה במיוחד בשלב הטרמינלי של היירוט — כלומר הרגעים האחרונים לפני הפגיעה במטרה, שבהם פועל רכב ההשמדה. לדברי הארגון, מכאן נכנס הפרויקט לשלב הבא עם מסלול ברור להבשלת הטכנולוגיה.

חלוקת העבודה בין החברות

MBDA, שמובילה את האינטגרציה הכוללת של המיזם, ריכזה סביב הפרויקט שורה של חברות אירופיות. חברת Avio עסקה בארכיטקטורת ההנעה של המנוע הרקטי בדלק מוצק; ArianeGroup ו-Roxel, חברה של MBDA, עבדו על מנגנון השליטה בשלב הסופי של המיירט; ו-Lynred פיתחה את החיישן התת-אדום לשלב הטרמינלי.

לצד זאת, Thales סיפקה נתוני ביצועים עבור חלופות של מערכי חיישנים ימיים וקרקעיים, ואילו GKN Fokker עסקה בשילוב המיירט במשגר הימי MK41 — פרט שמרמז על שאיפה ליכולת פריסה גם בסביבה ימית, ולא רק במערך יבשתי.

ב-MBDA אמרו כי אבן הדרך החדשה משקפת את מלוא הידע של הקונסורציום בתחום האיומים ההיפרסוניים והבליסטיים, לצד היכרות עמוקה עם מערכות הגנה אווירית.

התחרות מול Hydef והמימון האירופי

Hydis הוא אחד משני מסלולים אירופיים שמתחרים על פיתוח מיירט נגד איום היפרסוני. מולו ניצב פרויקט Hydef, בהובלת Diehl Defence מגרמניה ובתיאום החברה הספרדית SMS Sistemas de Misiles de España. שני המיזמים מתחרים למעשה על השלב הבא: קרן ההגנה האירופית מתכננת להקצות 100 מיליון אירו במסגרת תוכנית העבודה ל-2026 עבור מיירט אנדו-אטמוספרי, אך רק הצעה אחת צפויה לזכות במימון.

הנתונים הכספיים ממחישים את היקף ההשקעה שכבר בוצעה. Hydis קיבל 80 מיליון אירו מקרן ההגנה האירופית, ובנוסף כ-60 מיליון אירו מארבע המדינות השותפות. החלק הגדול ביותר מהמימון האירופי בתוכנית הופנה ל-MBDA, עם יותר מ-60 מיליון אירו שחולקו בין שבע ישויות של החברה בפרויקט.

מנגד, Hydef קיבל 100 מיליון אירו מהקרן האירופית ועוד 10 מיליון אירו מהמדינות המשתתפות — בלגיה, גרמניה, נורווגיה, פולין וספרד. Diehl היא הנהנית המרכזית מהמימון בתוכנית זו, עם 34.7 מיליון אירו.

הרקע: ויכוח ישן על ההובלה האירופית

המאבק בין שני המיזמים לא התחיל היום. ב-2022 זכה Hydef בתחרות האירופית המקורית לפיתוח מיירט היפרסוני, אך לאחר התנגדויות מצד צרפת ומצד MBDA, הנציבות האירופית החליטה לתמוך גם ב-Hydis כמסלול נוסף. הרקע להתנגדות היה טענת MBDA כי היא משקיעה בטכנולוגיות נגד איומים היפרסוניים כבר שנים, ולכן אין היגיון בהותרתה מחוץ למאמץ האירופי המרכזי.

כבר ב-2023 הציגה MBDA בסלון האווירי בפריז את Aquila, קונספט למיירט נגד איומים היפרסוניים, והמהלך הנוכחי מסמן שהרעיון הבשיל לכדי מסגרת תוכניתית רחבה יותר.

שני הפרויקטים, Hydis ו-Hydef, מחוברים גם ליוזמה האירופית הרחבה Twister, שמטרתה לבנות מעטפת הכוללת גילוי, מעקב ויירוט של איומים היפרסוניים, בשילוב התרעה מוקדמת מבוססת חלל ומיירטים הפועלים בתוך האטמוספרה.

בשלב הבא, שיימשך כשנה, יתמקד Hydis בקידום הטכנולוגיות הקריטיות לרמת בשלות 3 לפחות — שלב שמוגדר כהוכחת היתכנות ניסויית — לקראת הכרעה אירופית על המשך המימון והמסלול שייבחר להמשך הפיתוח.