מרוץ החימוש
קרייטוס קיבלה 400 מיליון דולר להיפרסוניקה

📌 בקיצור
- קרייטוס הודיעה על מימון של כ-400 מיליון דולר לתוכניות היפרסוניות
- העבודה תתבצע במתקנים מאובטחים של החברה ובאתרי ממשל בארה"ב
- החברה ממשיכה להרחיב פעילות בפיתוח כלי טיס מהירים ומנועים רקטיים מוצקים
קרייטוס דיפנס אנד סקיוריטי סולושנס הודיעה כי קיבלה מימון בהיקף של כ-400 מיליון דולר ממשרד המלחמה של ארצות הברית, לטובת כמה תוכניות הקשורות במערכות היפרסוניות ובצרכים נוספים של הביטחון הלאומי. לפי הודעת החברה מ-14 ביולי, ביצוע העבודות צפוי להתחלק בין מתקניה המאובטחים של קרייטוס לבין אתרי ממשל ייעודיים.
החברה לא פרסמה אילו מערכות כלולות במסגרת המימון החדש, ולא פירטה את היקף העבודה בכל אחד מהפרויקטים. בקרייטוס הסבירו כי ההימנעות מחשיפת מידע נובעת משיקולי ביטחון ותחרות, דבר שמאפיין לא פעם תוכניות רגישות בתחום ההיפרסוני, שבו מרכיבי הטכנולוגיה, לוחות הזמנים ויכולות הביצוע נשמרים תחת מעטה כבד של סודיות.
החיזוק התקציבי מגיע לליבת הפעילות של קרייטוס
קרייטוס פועלת בשנים האחרונות כאחת השחקניות הבולטות בתחום המערכות המהירות מאוד, ובפרט בפיתוח רכיבי הנעה, כלי טיס ומערכות ניסוי. החברה מפתחת, בין היתר, את ה-Erinyes Hypersonic Flyer, את Dark Fury, את Zeus וכן מנועים רקטיים מוצקים ממשפחת Oriole. לצד המוצרים עצמם, היא עוסקת גם בהנדסה, בפיתוח, בייצור ובאינטגרציה של מערכות היפרסוניות, כלי טיס מהירים ומכלולים נלווים.
המשמעות של מימון כזה רחבה יותר מהזרמת כסף לחוזה בודד. עבור חברה כמו קרייטוס, מדובר בחיזוק של רצף פעילות בתחומים שבהם נדרש שילוב בין פיתוח מתקדם, ייצור מדויק, תשתיות ניסוי מאובטחות ויכולת לעמוד בדרישות ממשלתיות קפדניות. בעולם ההיפרסוני, שבו מהירויות גבוהות יוצרות עומסי חום קיצוניים ואתגרים הנדסיים חריגים, יתרון תעשייתי נבנה לאורך זמן ולא בפרויקט אחד בלבד.
רצף חוזים אמריקני סביב ניסוי, הגנה תרמית והטמעה
המימון החדש מצטרף להסכם נוסף שעליו דיווחה קרייטוס בפברואר השנה מול משרד ההגנה האמריקני, באמצעות המשרד המשותף למעבר תוכניות היפרסוניות. במסגרת אותו הסכם, החברה קיבלה אחריות לתמיכה בפעילויות ניסוי והערכה המתמקדות במערכות הגנה תרמית לכלי טיס היפרסוניים. העבודה שם כללה, בין השאר, ניתוח של תרחישי משימה שונים ושל תנאי טיסה מגוונים, במטרה לזהות סביבות מתאימות לביצוע ניסויים.
הקישור בין שני המהלכים מצביע על קו ברור: לא רק פיתוח פלטפורמות, אלא גם השקעה שיטתית ביכולת לבחון אותן, להגן עליהן בתנאי קצה ולהביא אותן בהדרגה משלב ההנדסה לשלב המבצעי. זהו אחד מצווארי הבקבוק המרכזיים בתחום, משום שכל מערכת היפרסונית נדרשת להתמודד עם שילוב נדיר של מהירות, חום, יציבות אווירודינמית ודיוק.
למה התחום הזה מושך עוד ועוד השקעות
המערכות ההיפרסוניות נמצאות במוקד תחרות גוברת בין המעצמות, בעיקר בשל היכולת שלהן להגיע למהירויות גבוהות מאוד ולפעול בפרופיל טיסה שמקשה על גילוי ויירוט. לכן, השקעות אמריקניות בתחום אינן מסתכמות רק בפיתוח אמצעי לחימה, אלא נוגעות גם לתשתית תעשייתית רחבה: מנועים, חומרים עמידים בחום, מערכות בקרה, אתרי ניסוי ויכולות ייצור.
עבור קרייטוס, ההודעה הנוכחית מחזקת את מעמדה כספקית שממלאת כמה חוליות בשרשרת הזאת, מהנעה ועד פלטפורמות וניסויים. עבור הממשל האמריקני, מדובר בעוד נדבך בבניית בסיס ייצור ופיתוח מקומי לתחום שנחשב קריטי בעידן של תחרות טכנולוגית וביטחונית גוברת.
לפי הודעת החברה, העבודות יבוצעו במתקנים המאובטחים של קרייטוס ובאתרי ממשל, בעוד פרטי התוכניות עצמם נשארו חסויים מטעמי ביטחון ותחרות.
עוד בתעשייה ביטחונית

אנתרופיק: מפתחים מרוסיה נעזרו ב־Claude לפיתוח תוכנה לנחיל רחפני תקיפה
חברת הבינה המלאכותית אנתרופיק טוענת כי זיהתה שחקנים המזוהים עם רוסיה שניסו להשתמש במודל Claude לצורך פיתוח יכולות רחפנים אוטונומיים, שיפור מתקפות סייבר והקמת מערכי השפעה מקוונים. לפי החברה, הפעילות נבלמה והחשבונות נחסמו, אך הממצאים מצטרפים לשורת אזהרות על שימוש גובר בכלי AI מערביים בידי מדינות וגורמים עוינים.

הודו אישרה רכש ביטחוני ב-11.64 מיליארד דולר
מועצת הרכש הביטחוני של הודו נתנה אישור עקרוני לעסקאות הצטיידות לצבא בהיקף של כ-11.64 מיליארד דולר. המהלך משקף דחיפה נוספת לחיזוק הכוחות המזוינים של המדינה, בתקופה שבה ניו דלהי ממשיכה להרחיב את השקעותיה בביטחון ובהתעצמות צבאית.

ישראל קיבלה את הצוללת האחרונה מסדרת דולפין
חברת TKMS הגרמנית מסרה לחיל הים את אח"י דרקון, הצוללת האחרונה בסדרת דולפין שנבנתה עבור ישראל. בכך הושלמה קליטת צי צוללות הדולפין המצוידות בהנעה בלתי תלויה באוויר, יכולת שנועדה לשפר את משך השהייה והפעילות מתחת לפני הים.

צבא ארה"ב הפיל שלושה רחפנים בלייזר בגבול הדרומי
כוח המשימה של הפנטגון בגבול הדרומי הודיע כי סיכל שלושה רחפנים שהוגדרו עוינים באמצעות מערכת לייזר עתירת אנרגיה. לפי הצבא, הכלים האוויריים יצרו איום פיזי על חיילים ואנשי משמר הגבול, על רקע שימוש גובר של רשתות הברחה ברחפנים לצורכי תצפית וסיוע לפעילות פלילית.