טראמפ הורה: חזרה לקיטור בנושאות, מספנה ציבורית חמישית

מה ידוע כרגע

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הורה להחזיר את מערכות השיגור בקיטור לנושאות המטוסים מסדרת פורד, במקום להמשיך עם מערכת השיגור האלקטרומגנטית EMALS שמותקנת כיום באוניות מהדור החדש. גורם בבית הלבן אישר כי ההנחיה נכללה במזכר נשיאותי לביטחון לאומי שעליו חתם טראמפ, ולצדה גם הוראה לקדם מספנה ציבורית חמישית עבור תחזוקת צוללות, וכן מרכז חדש לתיקון רכיבים שנועד לקצר עיכובים בתיקוני הצי.

לפי ההנחיה, נושאות עתידיות מסדרת פורד, ובהן גם ה-Doris Miller שנבנית במספנת Newport News של HII, אמורות לכלול קטפולטות קיטור מסורתיות ומעליות מבוססות הידראוליקה, בדומה לנושאות מסדרת נימיץ הוותיקה. מדובר בשינוי כיוון משמעותי, משום שה-USS Ford, הראשונה בסדרה, נבנתה סביב תפיסה טכנולוגית חדשה שמחליפה מערכות קיטור במערכות חשמליות במגוון תחומים, בהם שיגור מטוסים, מערכות עצירה, חימום, בישול וטיהור מים.

טראמפ תקף בעבר את EMALS בפומבי, ובאוקטובר האחרון, בעת ביקור על נושאת המטוסים ג'ורג' וושינגטון, אמר כי בכוונתו להוציא הוראה ברורה: "כשאנחנו בונים נושאות מטוסים, זה יהיה קיטור לקטפולטות והידראוליקה למעליות". מבחינתו, מדובר בחזרה לטכנולוגיה מוכרת ואמינה יותר. אלא שבמישור ההנדסי, המהלך רחוק מלהיות פשוט.

הוויכוח על הטכנולוגיה והמחיר

חברת General Atomics, שמייצרת את מערכת EMALS, הזהירה כי עצירת ההתקנה של המערכת ב-Doris Miller מחייבת בחינה מחודשת. בהודעת החברה נמסר כי כאשר כמעט מחצית מהייצור כבר הושלמה, שינוי כיוון בשלב כזה עלול לגרור סיכוני עלות, לוחות זמנים ואינטגרציה. בחברה הוסיפו כי להחלטה עשויות להיות השלכות רחבות יותר על כשירות נושאות המטוסים, על הביטחון הלאומי האמריקאי ועל היתרון הטכנולוגי של ארה"ב.

גם מחוץ לתעשייה נשמעות אזהרות. בריאן קלארק, מנהל המרכז לתפיסות וטכנולוגיה ביטחונית במכון הדסון, הסביר כי נושאות מסדרת פורד תוכננו לעבוד עם חשמל במקום קיטור בשורה של מערכות מרכזיות. לדבריו, החזרת קווי קיטור לפחות עבור הקטפולטות תחייב תכנון מחדש נרחב של האונייה. הוא הוסיף כי הצי האמריקאי לא רכש קטפולטת קיטור זה יותר משני עשורים, ולכן לא בטוח שספקי המשנה מסוגלים לחזור לייצור כזה בלי השקעה מוקדמת גדולה ובלי זמן להתנעת קווי ייצור.

המשמעות המעשית היא שהדיון אינו עוסק רק בהעדפה בין טכנולוגיה ישנה לחדשה, אלא גם בשאלה מה יעלה פחות, מה יתעכב פחות, ואיזו תצורה תשרת טוב יותר את הצי לאורך עשרות שנים. מצד אחד, מערכות מסורתיות נתפסות לעיתים כמוכרות יותר לתפעול ותחזוקה. מצד שני, פרויקט שכבר תוכנן סביב ארכיטקטורה חשמלית מלאה עלול לשלם מחיר כבד אם יידרש להסתובב לאחור.

ציר האירועים

העימות סביב מערכות השיגור בנושאות המטוסים אינו חדש. סדרת פורד פותחה כדי להחליף חלק גדול מהמערכות הוותיקות בטכנולוגיות מתקדמות, ובראשן EMALS. טראמפ, עוד בתקופת כהונתו הקודמת ואחריה, הביע שוב ושוב הסתייגות מהמערכת והעדפה לפתרונות מכניים מסורתיים יותר. באוקטובר האחרון הוא אותת באופן פומבי כי יורה על חזרה לקיטור, וכעת ההוראה עוגנה רשמית במזכר הנשיאותי.

במקביל, סוגיית תחזוקת הצוללות ונושאות המטוסים הולכת ותופסת מקום מרכזי בוושינגטון. ארה"ב מפעילה כיום ארבע מספנות ציבוריות מרכזיות — בווירג'יניה, מיין, וושינגטון והוואי — והן אחראיות בדרך כלל לשיפוצים עמוקים, מודרניזציה ותחזוקה של כלי השיט הגרעיניים של הצי. לצד המספנות הפרטיות, אלה אתרים קריטיים ליכולת של הצי לשמור על כשירות מבצעית.

כבר ביוני אמר ראש משרד הניהול והתקציב, ראס ווט, שהממשל דוחף להקמת מספנה ציבורית נוספת כדי לתמוך בצי שהולך וגדל. באפריל התייחס גם מפקד המבצעים הימיים, האדמירל דריל קאודל, לאפשרות של מספנה חמישית, אך הדגיש את השאלות הכבדות שהיא מעלה: עלות ההקמה, תשתיות, ובעיקר כוח אדם שיידרש להפעיל אתר חדש בקנה מידה כזה.

מה כוללת תוכנית המספנה החדשה

המזכר מטיל על שר ההגנה פיט הגסת' להגיש לטראמפ בתוך 120 יום תוכנית לחיזוק כשירות הצוללות ונושאות המטוסים, תוך שילוב בין המגזר הפרטי למספנה ציבורית נוספת. לפי נוסח ההנחיה, התוכנית אמורה להתייחס לכושר רציפים יבשׁים שיתמוך בגידול המתוכנן בצי הצוללות התוקפות בשני העשורים הקרובים, לאתרים אפשריים בקרבת צי האוקיינוס השקט של ארה"ב — לרבות ביבשת, באלסקה, בהוואי ובטריטוריות אמריקאיות — ולאפשרות להקים עד שלושה רציפים יבשים חדשים שיתאימו לכלל דגמי הצוללות הקיימים והמתוכננים.

עוד נדרש לבחון מנגנוני מימון חדשניים, כולל שותפויות ציבוריות-פרטיות, וכן לוחות זמנים ודרישות משאבים. במילים אחרות, הממשל מבקש לא רק לזהות מיקום, אלא גם להציג מסלול ביצוע מלא לפרויקט תשתיתי מהגדולים והיקרים בתחום הימי-ביטחוני האמריקאי.

מה עדיין לא ברור

למרות ההוראה הנשיאותית, עדיין לא פורסם כיצד בדיוק ייושם השינוי בנושאות מסדרת פורד שכבר נמצאות בשלבי בנייה מתקדמים, מה יהיה היקף העלויות הנוסף, ואילו עיכובים צפויים אם אכן יוחזרו מערכות קיטור והידראוליקה. לא פורסם גם אם ההנחיה תחול רק על אוניות עתידיות או תשפיע בפועל גם על קווי הייצור שכבר עובדים כיום.

גם בסוגיית המספנה החמישית נותרו כמה החלטות מרכזיות פתוחות: היכן תוקם, כיצד תגויס ותוכשר מסה קריטית של עובדים, ומה יהיה חלקו של המגזר הפרטי במודל התחזוקה החדש. בשלב זה נקבעה רק מסגרת פעולה: בתוך 120 יום אמור שר ההגנה להגיש לנשיא תוכנית מסודרת שתפרט חלופות, עלויות ודרכי מימוש.