כל הכתבות בנושא
18 כתבות
ממשלת גרמניה קבעה כי רוסיה אחראית לניסיון פיגוע באמצעות רחפן ממולכד סמוך לשדה התעופה לייפציג/האלה, אתר בעל חשיבות לוגיסטית להעברת ציוד לאוקראינה ולפעילות נאט"ו. בתגובה הודיעה ברלין על שורת צעדים דיפלומטיים ומינהליים נגד מוסקבה, בעוד הקרמלין דוחה את ההאשמות ומאיים בתגובה דומה.
סגן המפקד הצבאי של נאט"ו אמר כי אוקראינה צפויה להגיע ב-2026 לייצור של יותר מחמישה מיליון רחפנים, זינוק חד לעומת תחילת המלחמה עם רוסיה. לדבריו, הקצב האוקראיני והלקחים מהעימות האמריקני מול איראן מחייבים את מדינות הברית לבחון מחדש את מלאי החימוש, את עלות המערכות המתקדמות ואת האיזון בין פלטפורמות יקרות לייצור המוני וזול יותר.
קבוצת התקיפה של נושאת המטוסים HMS Prince of Wales פועלת בצפון האוקיינוס האטלנטי ובמרחב הארקטי במסגרת מבצע Firecrest, במהלך שמחבר בין הרתעה מול איומים אזוריים לבין ניסוי מעשי בתפיסת ה"צי ההיברידי" של בריטניה. לצד מטוסי F-35B ומסוקים מאוישים, הצי המלכותי מפעיל גם כטב"מים מתוך סיפון הנושאת ובספינות הליווי, כחלק ממעבר מדורג לשילוב קבוע בין פלטפורמות מאוישות ובלתי מאוישות.
צי ארצות הברית מקדם תפיסה מבצעית חדשה שנועדה להשיג שליטה אפקטיבית במרחב התת-ימי ובקרקעית הים, לא רק לצורכי הגנה על תשתיות אלא גם לצורכי תקיפה. מאחורי המהלך עומדים החשש הגובר מפגיעה בתשתיות תת-ימיות חיוניות והמאמץ לשלב צוללות, כלים בלתי מאוישים ויכולות מודיעין ותקיפה למערך מבצעי רציף.
ברית נאט"ו הציבה בשבוע האחרון יעד של 50 מיליארד דולר לעשור הקרוב עבור נשק תקיפה ארוך־טווח, במהלך שנועד לצמצם פער יכולות אירופי מול איומים אסטרטגיים. לצד הרכש האמריקאי של בריטניה, היבשת מנסה לבנות גם חלופות עצמאיות דרך שיתופי פעולה תעשייתיים חדשים, ובראשם מסגרת ELSA ותוכנית הטילים Stratus.
12 מדינות בנאט"ו התחייבו להשקיע בעשור הקרוב 50 מיליארד דולר ביכולות תקיפה לטווח ארוך, במהלך שמבקש לצמצם פער אירופי שנחשף במלחמה באוקראינה. הכסף אמור לזרז פרויקטים קיימים של טילים ומערכות שיגור, לצד תיאום תעשייתי ומבצעי רחב יותר בין מדינות היבשת.
בלגיה הודיעה בפסגת נאט"ו באנקרה על חבילת רכש ביטחונית רחבת היקף, שבמרכזה מערכות הגנה אווירית, מכ"מים וכלי רכב פיקודיים. המהלך נועד לשקם יכולת הגנה אווירית עצמאית לאחר שנים ארוכות, ובמקביל לקדם שיתוף פעולה אזורי עם הולנד ולוקסמבורג במסגרת מערך בנלוקס.
בריטניה הציגה בפסגת נאט"ו יוזמה רחבה שנועדה לרכז כ-50 מיליארד דולר לאורך עשור לטובת חיזוק יכולות התקיפה המדויקת לטווחים ארוכים באירופה. לא מדובר בתוכנית לרכש של טיל אחד חדש, אלא במסגרת מימון ותיאום שמבקשת לחבר בין כמה פרויקטים לאומיים ובין-מדינתיים שכבר מתקדמים במקביל.
דנמרק, פינלנד, גרמניה ונורווגיה הודיעו על כוונתן לקדם רכש משותף של עד חמישה מל"טי MQ-4C Triton, במטרה לחזק את יכולות המודיעין, המעקב והסיור של נאט"ו בים וביבשה. המהלך נועד להשלים את מערך המל"טים הקיים של הברית באיטליה ולהרחיב את הכיסוי המבצעי, במיוחד במרחבים ימיים רגישים מהים התיכון ועד הצפון הרחוק.
באביב ובקיץ 2026 נרשם, לפי שורת מומחים ואנשי צבא מערביים, מפנה באופן שבו אוקראינה מפעילה כוח נגד רוסיה: שילוב רחב יותר של רחפנים אוויריים, כלים קרקעיים אוטונומיים ופעולה בלהקות. הטענה היא שהמהלך מאפשר לאוקראינה להשיב שטחים תוך צמצום הסיכון לחייליה, ובמקביל להכביד על הצבא הרוסי ולחדד מגמה רחבה יותר של שינוי באופי הלחימה המודרנית.
דנמרק החליטה להקים יכולת של מטוסי סיור ימי כחלק מהסכם ההגנה שלה לעשור הקרוב, ובשלב הראשון תרכוש שני מטוסי P-8A פוסידון. המהלך נועד לחזק את הנוכחות הדנית בארקטי ובצפון האוקיינוס האטלנטי, לשפר איסוף מודיעין ומעקב, ולהעמיק את תרומתה של קופנהגן להגנת נאט"ו, בין היתר בתחום הלוחמה נגד צוללות.
HAVELSAN הטורקית מסרה לצי הרומני את מערכת ניהול הקרב ADVENT במסגרת העברת הקורבטה CAm.ROMAN, ובכך נרשמה הפעלה ראשונה של המערכת במדינת נאט"ו. המהלך מרחיב את פריסת ADVENT לאירופה וממחיש את המאמץ של החברה לבסס את המערכת כפתרון רב-פלטפורמי לציים שונים.
נאט"ו פתחה במו"מ רשמי עם סאאב לרכישת עד עשרה מטוסי התראה ובקרה מדגם GlobalEye, שנועדו להחליף חלק ממטוסי ה-E-3 הוותיקים של הברית. המהלך, שבו שותפות 11 מדינות, משקף מאמץ רחב לחזק את יכולות הגילוי, המעקב והתמונה המבצעית מול איומים מתקדמים באוויר, ביבשה ובים.
משרד צבא היבשה האמריקאי מקדם הרחבה של פלטפורמת רכש דיגיטלית שכבר משמשת לקניית רחפנים ומערכות נגד כטב"ם, במטרה להפוך אותה לזירה רחבה יותר עבור ציוד צבאי תואם לחיילים, לבעלות ברית ולשותפות. במקביל, בפיקוד האמריקאי באוקיינוס השקט בוחנים שילוב כלי שיט בלתי מאוישים למשימות לוגיסטיות, והפנטגון דוחף קדימה גם מהלכים בתחום ההצפנה הפוסט-קוונטית והחיישנים הקוונטיים.
לקראת פסגת נאט"ו שתיפתח באנקרה, מנהיגים באירופה מאותתים כי היבשת תצטרך לשאת בחלק גדול יותר מעול ההגנה הקולקטיבית, על רקע שחיקה באמון כלפי וושינגטון. הדיון אינו מסתכם רק בתקציבים: במוקד עומדות גם היכולת התעשייתית, קצב הייצור הביטחוני וההתאמה לאיומים חדשים כמו מתקפות רחפנים ופגיעות בתשתיות אזרחיות.
אוקראינה הודיעה כי במחסני ההגנה האווירית חסרים טילי יירוט לבלימת טילים בליסטיים, לאחר מתקפה רוסית רחבה על קייב והסביבה שבה נהרגו 21 בני אדם. בקייב מבקשים מבעלות הברית להגיע לפסגת נאט"ו באנקרה עם החלטות מיידיות על חיזוק מערכי ההגנה, בזמן שהלחץ על האוכלוסייה האזרחית בבירה גובר.
אוקראינה חתמה עם ריינמטאל על עסקה לאספקת פגזי 155 מ"מ ומטעני הודף, כחלק מהמאמץ להבטיח רצף אספקה לצבא בזמן המלחמה. הייצור כבר החל במפעל החברה בספרד, והשלמת ההזמנה מתוכננת לרבעון הראשון של 2027, על רקע הרחבה ניכרת של קווי הייצור האירופיים לתחמושת תקנית של נאט"ו.
ועידת נאט"ו שתיפתח השבוע באנקרה מגיעה ברגע רגיש במיוחד עבור הברית, על רקע מתיחות גוברת בין ממשל טראמפ לבעלות הברית באירופה. בתוך המתח הזה, טורקיה של רג'פ טאיפ ארדואן מצטיירת כמי שמצליחה לשפר את מעמדה בוושינגטון ובמקביל לחזק את חשיבותה הצבאית והמדינית מול אירופה.
