צבא ארה"ב מרחיב שוק דיגיטלי לנשק תואם

צבא היבשה של ארה"ב מקדם מהלך רחב לשינוי האופן שבו הוא ובעלות בריתו רוכשים ציוד צבאי: הרחבה של שוק דיגיטלי פנימי, שכיום מתמקד ברחפנים ובמערכות נגד כטב"ם, כך שיכלול בעתיד מגוון רחב בהרבה של אמצעים — מרקטות ועד טנקים. לדברי מזכיר הצבא דן דריסקול, המטרה המרכזית היא לחזק תאימות בין צבאות, כך שכוחות אמריקאיים ובעלי ברית יוכלו לפעול יחד בזירות שונות עם ציוד שמסוגל "לדבר" זה עם זה.

מרחפנים ועד טנקים: החזון מאחורי פלטפורמת הרכש

דריסקול אמר לכתבים באירוע תעשייה של הצבא למיירטים זולים כי בעימותים העתידיים, תאימות תהיה מרכיב אסטרטגי מרכזי. לדבריו, מדינות קטנות כמו פינלנד יוכלו לשתף פעולה ביעילות עם ארה"ב רק אם יחזיקו בציוד תואם, במיוחד במצבים שבהם כוחות אמריקאיים נפרסים במהירות לזירה שבה אין מראש מלאים גדולים של אמצעים אמריקאיים.

לצד התאמת הציוד עצמו, דריסקול הדגיש גם את הצורך ב"צנרת" נכונה לשיתוף מידע בין צבאות. התפיסה, לדבריו, היא שלא כל המדינות חייבות לקנות בדיוק את אותו מוצר, אבל כן לרכוש מוצרים מאותה סביבת רכש ובסטנדרט שמבטיח חיבוריות ותפעול משותף. הוא השווה את התפיסה למעין פלטפורמת דירוג ובחינה של מוצרים, שבה הצבא בודק מערכות, ומדינות נוספות יכולות להוסיף התרשמויות משלהן, כך שכוחות השוק יסייעו לזהות את הפתרונות המוצלחים יותר.

המספרים שכבר קיימים והחיבור עם נאט"ו

כבר כיום מפעיל הצבא האמריקאי זירות ייעודיות לרחפנים ולמערכות נגד כטב"ם. בשבוע שעבר נחתם מכתב כוונות עם בעלות ברית ושותפות של נאט"ו לשימוש בפלטפורמות הללו. תשע מדינות הצטרפו בשלב זה: דנמרק, פינלנד, צרפת, איטליה, ליטא, הולנד, נורבגיה, שבדיה ובריטניה. הן מצטרפות לשמונה מדינות שכבר היו חלק מהמהלך: אוסטרליה, ארגנטינה, אסטוניה, פולין, רומניה, סינגפור, דרום קוריאה ותאילנד.

ברנט אינגרהאם, ראש תחום הרכש בצבא, אמר כי בזירת הרחפנים פועלות כיום כ-45 חברות, והיקף המכירות בה עבר את רף 200 מיליון הדולר. לדבריו, המערכת כבר מייצרת עסקאות גם מול בעלות ברית ושותפות. היעד הבא הוא לאחד את הזירות השונות לפלטפורמה אחת, שבה יהיה זמין כמעט כל הציוד של הצבא. ברגע שחייל יבצע הזמנה, היא תוזרם ישירות לספק בתוך 24 שעות.

במבט רחב יותר, דריסקול תיאר את המהלך ככזה שעשוי לשנות גם את תפיסת ההצטיידות האמריקאית מעבר לים, כולל היחס בין מלאים שמוצבים מראש לבין הזמנה מהירה לפי צורך מבצעי.

גם מיירטים זולים בדרך לפלטפורמה

אחד התחומים שעשויים להשתלב בהמשך בזירה הדיגיטלית הוא מיירטים זולים. הצבא מתכנן לפרסם ב-6 ביולי בקשת מידע לתעשייה בנושא, עם חלון של ארבעה שבועות להגשת מענה. היעד שהוגדר הוא לקיים הדגמות טכנולוגיות ברבעון הראשון של שנת הכספים 2027.

המהלך הזה משתלב במאמץ רחב יותר של הצבא האמריקאי למצוא פתרונות בהיקף גדול ובעלות נמוכה יחסית לאיומי כטב"ם ורחפנים, איום שהפך מרכזי כמעט בכל זירת לחימה מודרנית בשנים האחרונות.

באוקיינוס השקט בוחנים סירות בלתי מאוישות ללוגיסטיקה

במקביל לרפורמת הרכש, בפיקוד צבא ארה"ב באוקיינוס השקט בוחנים שימוש גובר בכלים בלתי מאוישים לצורכי לוגיסטיקה ואחזקה. מפקד הפיקוד, הגנרל רונלד קלארק, אמר כי הצבא משתמש כיום בעיקר בכלי שיט לצורכי קיימות מבצעית, וכי כלי שיט בלתי מאוישים עשויים לסייע בכך "בטווח ובהיקף" הנדרשים במרחב הפסיפי.

לדבריו, הפיקוד עדיין אינו נמצא בשלב הבשלות המבצעית הדרוש, אך כבר עובד עם מספר חברות כדי לפתח כלים שיעמדו בדרישות. קלארק הבהיר כי הוא פתוח למגוון תצורות וגדלים, כל עוד הן מספקות מענה למשימת הלוגיסטיקה. הוא אף תיאר שיחה עם ספק ששאל אם יעדיף כלי אוטונומי אחד באורך 200 רגל או 20 כלים באורך 10 רגל כל אחד, והשיב: שניהם. המסר מבחינתו ברור — היעד הוא לוגיסטיקה עמידה וגמישה לכוח המשותף ברחבי האוקיינוס השקט.

הפנטגון דוחף קדימה גם את תחום הקוונטום

ביום שלישי פרסם הפנטגון אסטרטגיית הצפנה פוסט-קוונטית, זמן קצר לאחר חתימה על שני צווים נשיאותיים שנועדו להאיץ את פיתוח המחשוב הקוונטי בארה"ב. במסגרת הצווים, הממשל הטיל על משרד ההגנה לאתר בתוך 60 יום לפחות שלושה חיישנים קוונטיים חדשים, עם יעד לפריסה עד ספטמבר 2028.

עם זאת, במשרד ההגנה מדגישים שהחלפת מערכות או עדכון מערכות שמבוססות על הצפנה פגיעה לקוונטום היא רק תחילת הדרך. קריסטן דייוויס, ראש מערך המידע של המשרד, אמרה באירוע בוושינגטון כי המודרניזציה אמנם חשובה, אך היא "רק צעד ראשון". ברקע עומדת ההבנה שמחשוב קוונטי עשוי בעתיד לפתור בעיות שחורגות מיכולות המחשבים הבינאריים הקיימים — אך גם לאיים על שיטות ההצפנה שמגינות כיום על סודות מדינה ונתונים פיננסיים.

בשלב זה, צבא ארה"ב כבר מפעיל זירות רכש ייעודיות לרחפנים ולהגנה מפניהם, נערך לפרסום בקשת מידע למיירטים זולים, ובוחן הרחבה למודל רכש דיגיטלי אחד שירכז חלק ניכר מהציוד הצבאי ויחבר אליו גם שותפות ובעלות ברית.