טכנולוגיה צבאית
צי ארה"ב מרחיב את המאבק לקרקעית הים

📌 בקיצור
- צי ארה"ב מציב את קרקעית הים כזירת לחימה מרכזית, בהגנה ובהתקפה
- המטרה: נוכחות רציפה, איסוף, ייחוס איומים ויכולת לפגוע בשרשרת התקיפה של היריב
- בלב המהלך: שילוב בין צוללות מאוישות לכלים תת-ימיים בלתי מאוישים
צי ארצות הברית דוחף בשנים האחרונות תפיסה מבצעית רחבה יותר ללחימה תת-ימית, וכעת הוא מנסח אותה במונחים ברורים: השגת "עליונות קרקעית" במרחב שמתחת לפני הים. בכנס Combined Naval Event 2026 אמר מפקד זרוע הצוללות של הצי האמריקני, תת-אדמירל ריצ'רד סייף, כי הצי כבר מפעיל יכולות ייעודיות ללחימה בקרקעית הים, לצורכי סקר, ייחוס, הגנה ותקיפה.
המהלך הזה אינו נולד בחלל ריק. בשנים האחרונות גבר במערב החשש מפני פגיעה בתשתיות תת-ימיות קריטיות, ובהן כבלי תקשורת, צינורות ותשתיות אנרגיה, במיוחד בזירה הבלטית ובמרחב האירו-אטלנטי. עבור נאט"ו, ההגנה על התווך הזה הפכה לרכיב משמעותי בהרתעה מול יריבים שמפתחים גם הם יכולות תת-ימיות מתקדמות.
מהי בעצם "עליונות קרקעית"
סייף תיאר את הרעיון כהרחבה של מושגים מוכרים כמו שליטה בים או עליונות אווירית. לדבריו, השלב הבא הוא שליטה במרחב התת-ימי עצמו, כולל היכולת לשלוט בקרקעית הים, לנטר אותה, לזהות שינויים, ולפעול בה באופן רציף ולא רק במבצעים נקודתיים.
הוא הדגיש שני יעדים מרכזיים. הראשון הוא היקף: יכולת שמופעלת דרך קבע, "plug and play", ולא אוסף יכולות שמופיעות רק בעת משבר. השני הוא מבצעי: לא להסתפק במודעות מצבית ובאיסוף מידע, אלא לבנות שרשרת פעולה מלאה — מאיתור וסיווג ועד תקיפה או סיכול. לדבריו, המשימה היא "לסגור את שרשראות ההשמדה של הכוח הכחול ולשבור את אלה של הכוח האדום".
במונחים מעשיים, זה כולל סקרי קרקעית, גילוי שינויים, ייחוס של פעילות עוינת, והבנת התמונה המבצעית סביב תשתיות תת-ימיות. באותה נשימה, אותן יכולות עשויות לשרת גם הגנת מולדת בתוך אזורים כלכליים בלעדיים וגם פריסה קדמית בזירות מרוחקות לטובת מפקדות אזוריות.
לא רק לראות — גם לדעת לפגוע
אחת הנקודות הבולטות בדברי סייף הייתה המעבר מחשיבה של מעקב בלבד לחשיבה של תקיפה מלאה. "אני לא רוצה רק להיות מודע, אני לא רוצה רק לפקח; אני רוצה לבצע שרשראות השמדה", אמר בכנס. בכך הוא שרטט קו ברור בין בניית תמונת מצב תת-ימית לבין הקמת מערכת מבצעית שמסוגלת גם להפעיל כוח.
לדבריו, השלב הבא מחייב שילוב בין חיפוש רחב-היקף בכל הממדים לבין יכולות מיקוד, תקשורת, שליטה וחימוש. המשמעות היא התאמת אמצעי נכון למטרה הנכונה: החל בחימוש פשוט נגד כלי בלתי מאויש עוין, ועד שימוש במערכת מתקדמת יותר מול צומת פיקוד, שליטה או הכוונת מטרות של היריב.
זהו שינוי תפיסתי חשוב. במשך שנים רבות, השיח סביב המרחב התת-ימי במערב התמקד בעיקר בגילוי צוללות, הגנת תשתיות ואיסוף מודיעין. כעת, לפחות לפי האופן שבו מציג זאת הצי האמריקני, קרקעית הים נתפסת גם כזירת תמרון והכרעה.
הצי ההיברידי: צוללות וכלים בלתי מאוישים יחד
אבן יסוד נוספת בתוכנית האמריקנית היא שילוב בין פלטפורמות מאוישות לכלים בלתי מאוישים. סייף כינה זאת "teaming" — עבודת צוות בין צוללות מאוישות לבין כלים תת-ימיים שמרחיבים את טווח הפעולה, החיישנים והמטען הייעודי של הכוח.
לדבריו, לצי יש כיום "תפריט מלא" של כלים תת-ימיים בלתי מאוישים, ממערכות קטנות שניתן לפרוס מצוללת ועד כלים גדולים במיוחד מסוג XLUUV, שמתפקדים למעשה כ"משאיות מטען" תת-ימיות. המפתח, הוא הסביר, הוא היכולת לחבר ביניהם ולהפעיל עליהם פיקוד ושליטה אפקטיביים, למרות הקושי המובנה בתקשורת מתחת למים.
בהקשר הזה, הצי עובד גם עם התעשייה לפיתוח מטענים ייעודיים, חיישנים ואמצעי השפעה לכלים שמשוגרים מצוללות דרך צינורות טורפדו ומוחזרים אליהן לאחר המשימה. בין האפשרויות שנבחנות: פריסת סמנים בקרקעית, כמו משדרים במעמקי הים, שיכולים לסייע בניווט של כלים בלתי מאוישים.
דלוואר, REMUS והלקחים לזירה האירו-אטלנטית
דוגמה בולטת ליכולת שכבר פועלת בשטח היא הצוללת הגרעינית מדגם וירג'יניה USS Delaware, שפועלת מאז 2025 בזירה האירו-אטלנטית עם כלי REMUS 600. הכלי מופעל במסגרת יכולת שיגור והשבה דרך צינור טורפדו, שפותחה בתוכנית "Yellow Moray".
לשיטה הזאת יש יתרון מבצעי ברור: היא מאפשרת לצוללת לשלוח קדימה חיישן או פלטפורמה לאזורים רדודים מדי, עמוקים מדי או מסוכנים מדי עבורה, ובכך לשמור את הצוללת למשימות המורכבות יותר. הכלי הבלתי מאויש מבצע את המשימות המתישות, המלוכלכות והמסוכנות — איסוף מתמשך, ניטור אזורי חנק או סריקת מרחבים נרחבים — בעוד הפלטפורמה המאוישת שומרת על גמישות מבצעית.
גם בנות ברית של ארה"ב נעות בכיוון דומה. הצי המלכותי הבריטי, למשל, בחן לאחרונה יכולת דומה של שיגור והשבת כלי בלתי מאויש מצוללות מדגם Astute. מבחינת וושינגטון, זהו לא רק שיפור טכנולוגי, אלא בניין כוח משותף: סייף הדגיש כי היכולת לפעול יחד עם בעלות ברית ושותפות רק תלך ותתרחב, ובמיוחד בתחום התת-ימי.
בדבריו הוא קשר זאת גם ללקחים משיתוף פעולה רב-לאומי במפרץ, שם עלה לדבריו הצורך לעבוד יחד במשימות כמו לוחמה נגד מוקשים בסביבה מאוימת. עבור הצי האמריקני, עליונות בקרקעית הים אינה רק פרויקט טכנולוגי, אלא תפיסת הפעלה שלמה שנשענת על נוכחות, שותפויות ויכולת לעבור מגילוי לפעולה.
עוד בטכנולוגיה צבאית

הכנסייה הרוסית שלחה לחזית שריד מידו של נסיך מימי הביניים
הכנסייה האורתודוקסית הרוסית העבירה לחזית בדונצק שרידי עצם שיוחסו לנסיך דמיטרי דונסקוי, במטרה לחזק את רוח הלחימה של הכוחות הרוסיים. המהלך משתלב במאמץ פומבי רחב יותר שמחבר בין סמלים דתיים, זיכרון היסטורי ונרטיב פטריוטי של הקרמלין בעיצומה של המלחמה באוקראינה.

חיישנים קוונטיים ניווטו מטוס מעל האוקיינוס יותר מארבע שעות ללא GPS
יחידת החדשנות של משרד ההגנה האמריקאי השלימה ניסוי טיסה במערכת ניווט מגנטית שנועדה להוביל מטוסים גם בלי הסתמכות על GPS. המהלך משקף מאמץ גובר לפתח חלופות עמידות יותר לשיבוש ולאובדן אות, במיוחד בטיסות ארוכות מעל אזורים פתוחים כמו האוקיינוסים.

גרמניה מאשימה: רוסיה ניסתה לפגוע ברחפן במטוס אוקראיני בלייפציג
ממשלת גרמניה קבעה כי רוסיה אחראית לניסיון פיגוע באמצעות רחפן ממולכד סמוך לשדה התעופה לייפציג/האלה, אתר בעל חשיבות לוגיסטית להעברת ציוד לאוקראינה ולפעילות נאט"ו. בתגובה הודיעה ברלין על שורת צעדים דיפלומטיים ומינהליים נגד מוסקבה, בעוד הקרמלין דוחה את ההאשמות ומאיים בתגובה דומה.

דרום קוריאה הזמינה את משחתת הדגל החדשה KDDX
סוכנות הרכש הביטחוני של דרום קוריאה חתמה עם Hanwha Ocean על החוזה המרכזי לתכנון המפורט ולבניית האונייה הראשונה בסדרת המשחתות KDDX. המהלך מעביר את אחד ממיזמי הדגל של הצי הקוריאני משלב ההכרעה התעשייתית לשלב הביצוע, עם יעד מסירה ראשון ב-2032 ושילוב נרחב של מערכות מקומיות וטכנולוגיות דיגיטליות מתקדמות.