נושאת המטוסים הבריטית מציגה את הצי ההיברידי

התמונה הגדולה

מבצע Firecrest של הצי המלכותי הבריטי, שבמרכזו נושאת המטוסים HMS Prince of Wales, נועד להציג יותר מנוכחות ימית באזור רגיש. הפריסה בצפון האוקיינוס האטלנטי, סמוך לנורבגיה ובהמשך אל הצפון הרחוק, משמשת גם כמסר אסטרטגי לנאט"ו וגם כמעבדה מבצעית לתפיסה שבריטניה מקדמת בשנים האחרונות: צי שמשלב באופן שוטף בין כלים מאוישים לכלים בלתי מאוישים.

המהלך משתלב היטב בקו האסטרטגי שבריטניה אימצה במסמכי ההגנה שלה ב-2025 וב-2026. בסקירת ההגנה האסטרטגית מיוני 2025 חידשה לונדון את הדגש על תפיסת "נאט"ו תחילה", ובמקביל הכריזה על יעד להקים "צי היברידי". בתוכנית ההשקעות הביטחוניות שפורסמה ביוני 2026 כבר פורטו צעדים מעשיים יותר, ובהם פיתוח כטב"מים מונעי סילון שיופעלו מנושאות מטוסים לצד מטוסי F-35B, וכן הרחבת השימוש בכלים אוטונומיים גם בקרב ספינות הליווי.

הטענה המרכזית

המסר שעולה מהפריסה הנוכחית הוא שהצי המלכותי לא מציג את הכלים הבלתי מאוישים כתחליף מיידי לפלטפורמות הקלאסיות, אלא כמכפיל כוח שנועד להרחיב את היקף הפעולה, את הגמישות ואת היכולת להתאים את גודל הכוח לאיום. לפי דבריו של קומודור ריצ'רד יואיט, מפקד קבוצת התקיפה הבריטית, הצי מתכוון להתקדם "בקצב מהיר" לעבר תפיסת הצי ההיברידי. בראיון שנערך על סיפון Prince of Wales הוא הדגיש כי היכולות האוטונומיות רק ילכו ויגדלו בהיקף, במשך השהייה, במורכבות ובביצועים.

במובן הזה, היעד אינו רק טכנולוגי אלא מבצעי: לבנות כוח ימי שאפשר להגדיל או לצמצם בהתאם לאיום, תוך שילוב בין מטוסים מאוישים, מסוקים, כטב"מים וכלים בלתי מאוישים נוספים סביב קבוצת התקיפה. לדברי יואיט, גם בעתיד יישאר מרכיב מאויש הן באוויר והן בזירה הימית, אך יותר ויותר משימות יקבלו סיוע או גיבוי של מערכות בלתי מאוישות.

הנתונים והעדויות

על סיפון HMS Prince of Wales פועלת כיום כנף אווירית שכוללת שמונה מטוסי F-35B, שלושה מסוקי Merlin Mk2 ללוחמה נגד צוללות, שני מסוקי Wildcat HMA Mk2 רב-משימתיים ושני כטב"מי Malloy T150B המופעלים מרחוק. שני כטב"מים נוספים מסוג זה מוצבים במשחתת Type 45 HMS Duncan, שאחראית על הגנת האוויר של הקבוצה.

אחד המאפיינים הבולטים של נושאות המטוסים מסדרת Queen Elizabeth הוא סיפון טיסה גדול ופתוח יחסית, שמאפשר להפעיל במקביל סוגים שונים של פלטפורמות. במהלך Firecrest, לפי מפקדי הכוח, התבצעו על חלק אחד של הסיפון המראות ונחיתות של F-35B או מסוקים, בעוד שבחלק אחר הופעלו כטב"מי Malloy. קפטן בן פאוור, מפקד Prince of Wales, אמר כי התצורה הזאת מציבה את הצי בעמדה טובה להתמודד עם קצב השינוי הטכנולוגי המואץ.

קפטן אד פיליפס, מפקד קבוצת האוויר של הכוח, הדגיש כי לנושאות עצמן יש מרחב צמיחה משמעותי: הן תוכננו לשאת עד 36 מטוסי F-35. לדבריו, גם אם ההרכב המדויק של הכנף האווירית ישתנה לאורך השנים עם התפתחות הכטב"מים, הפלטפורמה עצמה מספקת קנה מידה וגמישות לעשורים קדימה. הוא הוסיף כי ה-Malloy המופעלים כעת הם "צעד ראשון", שמטרתו אינה רק ביצוע משימות אלא גם בניית תפיסות הפעלה, נהלים, תרבות וחשיבה מבצעית חדשה.

ניואנסים ומגבלות

לצד ההתלהבות מהשילוב הבלתי מאויש, בכירי הצי הבריטי מבהירים שה-F-35B נשאר בלב היכולת המבצעית של נושאת המטוסים, וצפוי להישאר שם עוד שנים רבות. גם פיליפס וגם יואיט לא תיארו מעבר חד לעולם אוטונומי, אלא תהליך מדורג שבו היחס בין הכלים עשוי להשתנות. לפי הקריאה האפשרית, בריטניה מנסה להימנע מהבטחה מוקדמת מדי של מהפכה מלאה, ולהציג במקום זאת מעבר אבולוציוני שמתחיל בניסויים מבצעיים מצומצמים יחסית.

יש גם פער בין הכוונה האסטרטגית לבין הבשלות הטכנולוגית. הכטב"מים שמופעלים כעת אינם מחליפים מטוסי קרב, והמערכות העתידיות שעליהן דיברה תוכנית ההשקעות הביטחוניות עדיין מצויות בשלבי פיתוח והבשלה. במקביל, עצם השילוב של כמה סוגי כלים על סיפון אחד מגדיל את מורכבות ניהול הטיסה, התחזוקה, הפיקוד והבטיחות. יואיט אמנם אמר כי הוא רואה בעיקר את היתרונות, אך ייתכן שההטמעה המלאה של כנף אווירית היברידית תדרוש עוד התאמות רבות ברמת התו"ל, ההכשרה והלוגיסטיקה.

במישור הרחב יותר, לפריסה יש גם תפקיד נאט"ואי ברור. קבוצת התקיפה הבריטית אמורה להוביל את Arctic Sentry, משימה חדשה של הברית שהוקמה בינואר 2026 לאחר דיונים על חיזוק ההרתעה וההגנה באזור מעבר GIUK ובמרחב הארקטי. לכן המבצע הנוכחי אינו רק ניסוי טכנולוגי, אלא גם הצהרה בריטית על היכולת להוביל כוח ימי משמעותי בתוך מסגרת הברית.

הזווית של פוז

הנקודה המרכזית כאן היא שהצי הבריטי לא בוחר בין נושאת מטוסים קלאסית לבין מערכות בלתי מאוישות, אלא מנסה לחבר ביניהן לאותה תפיסת כוח. המשמעות האפשרית היא שנושאת המטוסים של העשור הבא לא תהיה קטנה או פשוטה יותר, אלא דווקא עמוסה ומגוונת יותר. אחת הקריאות האפשריות היא שבריטניה רואה בכלים הבלתי מאוישים דרך להגדיל מסה מבצעית בלי לוותר על ליבת הכוח המאויש.