גרמניה מאשימה: רוסיה ניסתה לפגוע ברחפן במטוס אוקראיני בלייפציג

ממשלת גרמניה הודיעה ביום שלישי כי חקירה שנמשכה כמעט חודש הובילה אותה למסקנה שרוסיה עומדת מאחורי ניסיון פיגוע באמצעות רחפן נושא חומר נפץ סמוך לשדה התעופה לייפציג/האלה בתחילת אוגוסט. לפי הרשויות בברלין, הרחפן נפל ליד מטוס מטען אוקראיני המשמש להעברת תחמושת למדינה הלוחמת, אך לא הופעל, ולאחר מכן נוטרל בידי חבלני המשטרה.

האירוע מקבל משקל מיוחד בשל מעמדו של שדה התעופה לייפציג/האלה כאחד מצמתי הלוגיסטיקה החשובים לאספקה לאוקראינה ולמבצעי תובלה אווירית של נאט"ו. בגרמניה מגדירים את המקרה כחלק מדפוס רחב יותר של "לוחמה היברידית" — פעולות חבלה, לחץ והשפעה המתבצעות מתחת לסף של עימות צבאי ישיר.

ברלין: החקירה מצביעה על אחריות רוסית

שר הפנים הגרמני אלכסנדר דוברינדט אמר כי שילוב של ממצאי המשטרה, אופי הפעולה והערכת גורמי המודיעין מובילים למסקנה חד-משמעית מבחינת ברלין. לדבריו, הממשלה הפדרלית קובעת שרוסיה אחראית ל"מתקפה ההיברידית" בלייפציג ב-4 באוגוסט.

לפי הדיווחים בגרמניה, בימים ובשבועות שלאחר מכן אותרו בשדה התעופה או בסביבתו עוד שני רחפנים דומים. אם המידע הזה יאושר במלואו, הוא עשוי לחזק את הטענה שלא מדובר באירוע בודד, אלא בניסיון מתמשך לבחון את מערכי ההגנה והתגובה באתר רגיש.

העובדה שהרחפן הראשון נפל ליד כלי טיס אוקראיני בעל תפקיד צבאי-לוגיסטי מעניקה לאירוע גם משמעות אסטרטגית: פגיעה מוצלחת הייתה עלולה לשבש שרשרת אספקה חיונית לאוקראינה וליצור הד ציבורי וביטחוני רחב הרבה מעבר לגבולות גרמניה.

התגובה הגרמנית: סגירת קונסוליה והקשחת צעדים

במקביל להודעה על ממצאי החקירה, הכריזו שרי הפנים והחוץ של גרמניה על שורת צעדי תגובה נגד מוסקבה. המרכזי שבהם הוא סגירת הקונסוליה הכללית של רוסיה בבון עד 18 בספטמבר. מדובר במתחם גדול, המשתרע על פני כ-70 אלף מטרים רבועים, ושימש עוד בתקופת המלחמה הקרה גם פעילות מודיעינית סובייטית.

ברלין הודיעה גם כי תבטל את חוזי השכירות של "הבית הרוסי למדע ותרבות" בעיר הבירה. נוסף על כך, הרשויות בגרמניה יקשיחו את הבדיקות בכניסת אזרחים רוסים למדינה ויקדמו מגבלות ויזה נוספות, במיוחד כלפי מי שחשודים בקשר לפעילות היברידית.

אלה אינם צעדים סמליים בלבד. מבחינת גרמניה, מדובר בניסיון לייצר מחיר מדיני ומבצעי לרוסיה, לצמצם מרחבי פעולה אפשריים על אדמתה, ולהעביר מסר גם לבעלות בריתה באירופה ובנאט"ו על נחישות מול ניסיונות חבלה.

מוסקבה דוחה את ההאשמות ומאיימת בצעדי נגד

התגובה הרוסית הייתה חריפה. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין כינה את ההחלטות "טעות חמורה" וטען כי ממשלת גרמניה מזייפת ראיות כדי להסיט את הדיון מהקשיים הפוליטיים הפנימיים ומהפופולריות הנמוכה של הקנצלר פרידריך מרץ. שגריר רוסיה בברלין, שזומן קודם לכן למשרד החוץ, אמר כי "הפרובוקציה שנרקחה בחיפזון" בלייפציג משמשת בסיס להאשמות "מגוחכות".

משרד החוץ הרוסי הודיע כי מוסקבה תפעל ב"מראה" לצעדי גרמניה — ניסוח שמרמז בדרך כלל על תגמול דיפלומטי דומה. בעבר נהגה רוסיה להגיב על גירוש דיפלומטים ממדינות מערביות בצעדי גומלין נגד נציגויותיהן במוסקבה, לעיתים תוך ניצול היתרון המספרי שהיה לה במערך הדיפלומטי.

גיבוי מאירופה ומנאט"ו

האיחוד האירופי ונאט"ו פרסמו הודעות נפרדות של תמיכה וסולידריות עם גרמניה. שתי המסגרות קבעו ליום רביעי דיונים בדרג גבוה בנושא, צעד שמעיד כי בבריסל רואים באירוע לא רק בעיה גרמנית פנימית, אלא מבחן רחב יותר ליכולת של מדינות אירופה להגן על תשתיות קריטיות ועל נתיבי הסיוע לאוקראינה.

מבחינת גרמניה, ההכרזה הנוכחית מסמנת עליית מדרגה: לא עוד חשד כללי לפעילות חבלה, אלא ייחוס רשמי של אחריות לרוסיה, בצירוף ענישה דיפלומטית מיידית. הקונסוליה הרוסית בבון אמורה להיסגר עד 18 בספטמבר, ובמקביל יתקיימו דיונים באיחוד האירופי ובנאט"ו על המשך הטיפול בנושא.