אוקראינה בדרך לייצר יותר מ־5 מיליון רחפנים

אוקראינה צפויה לייצר בשנת 2026 יותר מחמישה מיליון רחפנים מסוגים שונים — כך אמר בלונדון סגן המפקד הצבאי של נאט"ו, מרשל האוויר ג'וני סטרינגר, שהציג את הנתון כעדות לשינוי עמוק באופי המלחמה המודרנית. לדבריו, אם 32 מדינות הברית אינן מסוגלות להתקרב להיקפי הייצור הללו, עליהן לשאול את עצמן מחדש כיצד הן נערכות לעימותים העתידיים.

סטרינגר אמר בכנס ראשי חילות האוויר והחלל כי ב-2022, השנה שבה פרצה המלחמה במלוא עוצמתה לאחר הפלישה הרוסית, אוקראינה ייצרה כ-5,000 רחפנים בלבד. כעת, לדבריו, מדובר בקפיצה בסדר גודל של פי אלף. מבחינתו, זה אינו רק הישג תעשייתי אוקראיני, אלא נורת אזהרה אסטרטגית למערב כולו.

ממלחמת רוסיה-אוקראינה אל בניין הכוח של נאט"ו

המסר המרכזי בדבריו של סטרינגר היה שנאט"ו אינה יכולה להמשיך להסתמך בעיקר על מערכות יקרות, מתוחכמות ומעטות יחסית במספרן. הוא הדגיש כי נשק כזה אמנם הכרחי, אך לצדו דרוש גם מענה רחב, זול ונגיש יותר, שאפשר לייצר בכמויות גדולות ובמהירות. "הדברים האלה עולים הון", אמר על אמצעי הלחימה המתקדמים, והוסיף כי אפשר להשיג בהיקפים גדולים בהרבה מערכות אחרות, אם מפעילים יותר דמיון תעשייתי ומבצעי.

הדברים משתלבים במגמה שמתחזקת מאז תחילת המלחמה באוקראינה: הרחפן חדל להיות אמצעי משלים בלבד והפך לכלי מרכזי בלוחמה — מאיסוף מודיעין ועד תקיפות מדויקות, הטרדה, שיבוש והתשה. אוקראינה, שנאלצה לאלתר תחת לחץ מתמשך, הפכה בתוך זמן קצר למעבדה חיה של ייצור, התאמה ושימוש מבצעי בהיקפים עצומים.

המלחמה מול איראן חידדה את בעיית המלאים

סטרינגר קישר בין הלקחים מאוקראינה לבין השחיקה המהירה שנרשמה במלאי החימוש בעימות האמריקני מול איראן, שאותו כינה "אופ' אפיק פיורי". לדבריו, ההנחות שהיו עד לא מזמן לגבי זמינות חימושים ויכולת האספקה כבר אינן תקפות באותה מידה, משום שקצב הצריכה במלחמה מודרנית גבוה בהרבה מכפי שרבים העריכו.

לפי נתונים שהוצגו בדיון, כוחות הקואליציה שיגרו יותר מ-11 אלף חימושים ב-16 הימים הראשונים של הלחימה, בעלות של כ-26 מיליארד דולר. הנתונים הללו ממחישים עד כמה גם צבאות מהחזקים בעולם יכולים לראות את המלאים שלהם נשחקים בתוך זמן קצר מאוד, במיוחד כאשר מדובר בחימושים יקרים ומדויקים.

גם ראש חיל האוויר המלכותי, מרשל האוויר הארב סמית', הציג קו דומה. מצד אחד, הוא שיבח את האפקטיביות הקטלנית של השימוש האמריקני והמשולב בכוח אווירי. מצד שני, הוא התריע מפני עוצמת מתקפות התגמול המודרניות, שכללו לדבריו מאות טילים בליסטיים ואלפי רחפני תקיפה. סמית' ציין כי בימים הראשונים של המערכה נורו יותר מיירטי פטריוט מאשר בארבע השנים וחצי האחרונות של המלחמה באוקראינה — נתון שלדבריו ממחיש עד כמה עומק המלאי הוא רכיב קריטי גם במערכה קצרה יחסית.

לא רק חימושים: גם הפלטפורמות עצמן נשחקות

העומס אינו מוגבל לטילים ולמיירטים. לפי נתונים שהוזכרו בכנס, לפחות 42 כלי טיס אמריקניים נהרסו או נפגעו במהלך המלחמה מול איראן, בהם גם מטוסי קרב מסוג F-35 ומטוסי מכ"ם ובקרה מסוג E-3 Sentry. המשמעות רחבה: לא רק התחמושת נגמרת מהר, אלא גם נכסים אוויריים יקרי ערך, שזמן הייצור, התיקון וההחזרה שלהם לשירות ארוך משמעותית.

מכאן הגיע גם המסר של סטרינגר באשר לדור השישי של מטוסי הקרב. לדבריו, הדיון הציבורי והמקצועי נוטה לעתים להתמקד ב"מטוסים נוצצים", במקום להגדיר קודם מהו בכלל דור שישי של לוחמה אווירית. רק לאחר הגדרה כזו, אמר, אפשר לבנות תמהיל נכון של מערכות — מאוישות ולא מאוישות, יקרות וזולות, התקפיות והגנתיות.

המשמעות האסטרטגית: פחות יכולת לנהל שתי מלחמות במקביל

בסיום דבריו תיאר סטרינגר שינוי עמוק יותר בתפיסת הביטחון המערבית. לדבריו, בעבר יכלה הדוקטרינה האמריקנית להניח שתוכל להילחם ולנצח בשתי זירות נפרדות בעת ובעונה אחת. כיום, לנוכח המתיחות הגיאופוליטית והביקוש הגובר לכוחות אוויר וחלל, ההנחה הזו נשחקה. "נצטרך לתעדף. נצטרך לבחור", אמר.

מנגד, רמטכ"ל חיל האוויר האמריקני, הגנרל קנת וילסבאך, הדגיש בפני משתתפי הכנס כי המערכה מול איראן הוכיחה את יכולתו של הכוח האווירי והחללי המודרני לייצר השפעה מהירה למרחקים גדולים. הוא גם שיבח את תרומת בעלות הברית, והדגיש כי הכוח האווירי היעיל ביותר הוא כוח אווירי משולב.

במבט רחב, השילוב בין הייצור האוקראיני ההמוני, קצב צריכת החימוש במלחמות האחרונות והשחיקה של מערכות יקרות מציב בפני נאט"ו אתגר כפול: להגדיל כמויות במהירות, ובמקביל לבנות מחדש את האיזון בין איכות, עלות וכושר עמידה לאורך זמן.