257 כתבות
הצי האמריקני מעמיק את השקעתו במערכת רובוטית שנועדה לשגר מוקשים ימיים מצוללות באופן חשאי דרך צינורות טורפדו. תוספת תקציב של 14 מיליון דולר מקרבת את הפרויקט לשלב מבצעי, במהלך שממחיש את החשיבות הגוברת של לוחמה תת-ימית בלתי מאוישת.
המכון הצרפתי-גרמני ISL ביצע בסוף יוני ניסוי חופשי ראשון בתותח מסילה אלקטרומגנטי שפותח באירופה, מחוץ למעבדה ובתנאי שדה ראשוניים. במכון רואים במהלך מעבר משמעותי משלב המחקר הבסיסי לבחינה מבצעית יותר, אך מדגישים כי הדרך למערכת כשירה עדיין ארוכה ותדרוש שנים של פיתוח והגדלת ביצועים.
בלגיה הודיעה בפסגת נאט"ו באנקרה על חבילת רכש ביטחונית רחבת היקף, שבמרכזה מערכות הגנה אווירית, מכ"מים וכלי רכב פיקודיים. המהלך נועד לשקם יכולת הגנה אווירית עצמאית לאחר שנים ארוכות, ובמקביל לקדם שיתוף פעולה אזורי עם הולנד ולוקסמבורג במסגרת מערך בנלוקס.
ארגון המחקר והפיתוח הביטחוני של הודו השלים ניסוי טיסה נוסף ברקטת פינאקה המונחית לטווח ארוך, הפעם למרחק מינימלי של 60 ק"מ שהוגדר בידי המשתמש המבצעי. במערכת הביטחון ההודית מציגים את התוצאה כהוכחה לגמישות המבצעית של המערכת וליכולת לשגר גרסאות שונות מאותו משגר מבצעי ללא שינוי.
חברת Palladyne AI פתחה בעבודה על חוזה מחקר של מעבדת המחקר של חיל האוויר האמריקאי, שמטרתו לחבר בין מערכות אוטונומיות שפועלות כיום בנפרד זו מזו. במוקד המיזם עומדת פלטפורמת SwarmOS, שנועדה לאפשר שיתוף מידע ותיאום בין רחפנים, כלי שיט, לוויינים ופלטפורמות יבשתיות כדי לשפר את קצב קבלת ההחלטות והנגשת מודיעין למפקדים.
חברת Trinity Robotics מאוקראינה מתכננת להגדיל השנה את ייצור כלי הקרקע הבלתי מאוישים שלה לכ-2,200 יחידות, לאחר זינוק בביקוש מצד הצבא האוקראיני. במקביל, החברה בוחנת הקמת שיתופי פעולה תעשייתיים באירופה, בהם מיזם משותף עם יצרן צרפתי, כדי להרחיב את הייצור מחוץ לאוקראינה.
גרמניה הודיעה כי תרכוש מארצות הברית טילי שיוט מסוג טומהוק ומשגרי קרקע תואמים, במהלך שמסמן מעבר מהישענות על פריסה אמריקאית זמנית ליכולת גרמנית עצמאית יותר. בקנצלריה מציגים את העסקה כצעד לסגירת פער אסטרטגי בהרתעה ארוכת טווח, לצד מאמץ לפתח בעתיד מערכות אירופיות מקבילות.
בריטניה הציגה בפסגת נאט"ו יוזמה רחבה שנועדה לרכז כ-50 מיליארד דולר לאורך עשור לטובת חיזוק יכולות התקיפה המדויקת לטווחים ארוכים באירופה. לא מדובר בתוכנית לרכש של טיל אחד חדש, אלא במסגרת מימון ותיאום שמבקשת לחבר בין כמה פרויקטים לאומיים ובין-מדינתיים שכבר מתקדמים במקביל.
דנמרק, פינלנד, גרמניה ונורווגיה הודיעו על כוונתן לקדם רכש משותף של עד חמישה מל"טי MQ-4C Triton, במטרה לחזק את יכולות המודיעין, המעקב והסיור של נאט"ו בים וביבשה. המהלך נועד להשלים את מערך המל"טים הקיים של הברית באיטליה ולהרחיב את הכיסוי המבצעי, במיוחד במרחבים ימיים רגישים מהים התיכון ועד הצפון הרחוק.
אקסאיל ו-KNDS חתמו על הסכם מסגרת חדש לאספקת כמה מאות ראשי קרב מצוידים עבור מערכות K-Ster לנטרול מוקשים ימיים. המהלך משקף מעבר של תחום הלחימה במוקשים משלב ניסויי לייצור סדרתי רחב, על רקע עלייה בביקוש של ציים למערכות אוטונומיות ולמלאים מבצעיים גדולים יותר.
באביב ובקיץ 2026 נרשם, לפי שורת מומחים ואנשי צבא מערביים, מפנה באופן שבו אוקראינה מפעילה כוח נגד רוסיה: שילוב רחב יותר של רחפנים אוויריים, כלים קרקעיים אוטונומיים ופעולה בלהקות. הטענה היא שהמהלך מאפשר לאוקראינה להשיב שטחים תוך צמצום הסיכון לחייליה, ובמקביל להכביד על הצבא הרוסי ולחדד מגמה רחבה יותר של שינוי באופי הלחימה המודרנית.
ועדת התקציב של הבונדסטאג אישרה את מימון ארבע פריגטות F128, אך הציבה למשרד ההגנה שורת מגבלות ודיווח שוטף בעקבות זינוק חד בעלויות. האישור פותח את הדרך לחתימת חוזה עם TKMS, כשברקע דרישה פרלמנטרית לעמידה בלוחות זמנים ולבלימת כל חריגה נוספת בתקציב.
רודה ושוורץ אוסטרליה ו-BAE Systems Maritime Australia השלימו את סקירת התכנון המוקדמת של מערכת התקשורת המשולבת לפרויקט פריגטות האנטר של הצי האוסטרלי. המהלך מסמן מעבר לשלב תכנון מתקדם יותר במערכת שאמורה לנהל תקשורת פנימית וחיצונית ולעבד מידע מסווג בסביבת אבטחה רב-שכבתית.
L3Harris הודיעה כי השלימה בהצלחה ניסוי במערכת רמג'ט מבוססת דלק מוצק, שנועדה לשימוש בטילים טקטיים. בחברה ציינו כי המנוע הוצת ופעל ביציבות לאורך מעטפת הפעולה שתוכננה לו, צעד שנועד לאשר את הבשלות ההנדסית של התכנון.
דנמרק החליטה להקים יכולת של מטוסי סיור ימי כחלק מהסכם ההגנה שלה לעשור הקרוב, ובשלב הראשון תרכוש שני מטוסי P-8A פוסידון. המהלך נועד לחזק את הנוכחות הדנית בארקטי ובצפון האוקיינוס האטלנטי, לשפר איסוף מודיעין ומעקב, ולהעמיק את תרומתה של קופנהגן להגנת נאט"ו, בין היתר בתחום הלוחמה נגד צוללות.
לאחר שנים של פיתוח והשקעה של קרוב לשני מיליארד דולר, צבא ארה"ב החליט שלא להכניס לשירות את הדגמים שפותחו במסגרת תוכנית IVAS. דו"ח ממשלתי קובע כי המשקפיים לא עמדו בדרישות הלוחמים, וכעת יוסט המאמץ לתוכנית חדשה שתנסה להשיג את אותם יעדים בדרך אחרת.
משרד ההגנה האמריקאי בוחן פיתוח של כטב"ם ארוך-טווח וזול יותר, שנועד לבצע חלק מהמשימות שממלא כיום ה-MQ-9 ריפר. המהלך נובע מהבנה גוברת בוושינגטון כי פלטפורמות יקרות ומעטות במספר מתקשות לשרוד מול מערכי הגנה אווירית צפופים וזולים יחסית.
ועדת ביטחון המולדת בבית הנבחרים מבקשת לקבל כבר בימים הקרובים תדרוך ממחלקת ביטחון המולדת האמריקאית על הפריצה לרשת שיתוף המידע HSIN. האירוע מעורר דאגה מיוחדת משום שהמערכת משמשת לתיאום בין גופי ממשל, חירום וביטחון סביב אירועים גדולים, ובהם גם משחקי המונדיאל שייערכו בארה"ב.
חיל הים האמריקאי פתח יוזמה חדשה לאבטחה תת-ימית, שמכוונת לדור הבא של ההגנה במרחב התת-ימי ומתמקדת במיוחד במערכות בלתי מאוישות. המהלך מוביל אגף הרכש של תוכניות המערכות האסטרטגיות, והוא משקף מאמץ רחב לחזק יכולות גילוי, הגנה והפעלה בסביבה ימית רגישה ומתפתחת.
HAVELSAN הטורקית מסרה לצי הרומני את מערכת ניהול הקרב ADVENT במסגרת העברת הקורבטה CAm.ROMAN, ובכך נרשמה הפעלה ראשונה של המערכת במדינת נאט"ו. המהלך מרחיב את פריסת ADVENT לאירופה וממחיש את המאמץ של החברה לבסס את המערכת כפתרון רב-פלטפורמי לציים שונים.
ניסוי משותף של Kraken Technology Group, חברת Capewell והצי המלכותי הבריטי הוביל להשלמת הצנחה אווירית ראשונה מסוגה של כלי שיט לא מאויש אל הים. המהלך נועד להוכיח יכולת להחדיר במהירות פלטפורמות ימיות לאזורים ימיים מאוימים או קשים לגישה, כשהן מוכנות לפעולה זמן קצר לאחר הפגיעה במים.
סטארט-אפ אמריקאי צעיר מנסה לפתח רובוט דמוי־אדם לשימושים צבאיים, החל ממשימות לוגיסטיות וסיור ועד אפשרות עתידית של הפעלת כוח בחזית. אלא שבין החזון השאפתני לבין יישום מבצעי בשדה הקרב עדיין ניצבים פערים גדולים של טכנולוגיה, אמינות, אנרגיה ואתיקה.
בצי האמריקאי מזהים פער גובר בהגנת צוללות הטילים הבליסטיים דווקא כשהן קרובות לחוף, בנמל או בדרך ממנו ואליו. מסמכי רכש שפרסם חיל הים מצביעים על חיפוש אחר מערכות גילוי, ליווי והגנה מפני רחפנים, מוקשים, ירי נ"ט ואיומי סייבר ובינה מלאכותית.
צבא ארה״ב ערך במישיגן ניסוי ראשון במערכת אוטונומית שמסוגלת לפרוס שדות מוקשים בלי נהג ברכב ובלי צוות שמלווה אותה פיזית בשטח. המהלך משתלב במאמץ רחב יותר של הצבא לשלב אוטונומיה בפעילות ההנדסה הקרבית, הלוגיסטיקה ואיסוף המידע, תוך ניסיון לצמצם את חשיפת החיילים לסיכון.
