טכנולוגיה צבאית
לראשונה: כלי שיט לא מאויש הוצנח ממטוס A400M
📌 בקיצור
- Kraken ו-Capewell השלימו הצנחה ראשונה מסוגה של כלי שיט לא מאויש ממטוס תובלה צבאי
- הניסוי בוצע ממטוס A400M מגובה של 1,300 רגל, אל ים בתנאים של עד Sea State 4
- המטרה: לאפשר החדרה מהירה של כלי שיט בלתי מאוישים לזירות ימיות קשות לגישה או מאוימות
Kraken Technology Group וחברת Capewell, בסיוע הצי המלכותי הבריטי במסגרת Project Beehive, השלימו סדרת ניסויים שבמהלכה הוצנח לים כלי שיט לא מאויש מסוג K3 SCOUT ממטוס תובלה צבאי A400M. לפי החברות, מדובר בהדגמה ראשונה בעולם של הצנחת מטען מחולץ מסוג זה, שנועדה להכניס פלטפורמה ימית לא מאוישת ישירות לזירת פעולה כשהיא מוכנה להפעלה.
כך בוצע הניסוי מהאוויר אל הים
במהלך הניסויים הוצנח K3 SCOUT כמה פעמים מגובה של 1,300 רגל באמצעות מערכת UMCADS של Capewell, פלטפורמת הצנחה מבוססת מצנח שמיועדת לכלי שיט ולמטענים ימיים. הנחיתות בוצעו במים בתנאי ים של עד דרגה 4, נתון שנועד להמחיש שהיכולת אינה מוגבלת רק לים שקט או לתנאי מעבדה.
המערך שנבחן שילב בין ערכת הצנחה ייעודית של Kraken עבור ה-K3 SCOUT לבין הפלטפורמה המודולרית של Capewell, שניתנת, לדבריה, להתאמה למגוון כלים ומשימות. השילוב הזה נועד להראות שאפשר לא רק להצניח את הכלי עצמו, אלא לעשות זאת בתצורה מבצעית שתאפשר את כניסתו המהירה למים ואת תחילת פעילותו לאחר מכן.
המערכת החדשה שנבחנה בשלב הסופי
שיאו של קמפיין הניסויים היה באימות של מערכת שחרור חדשה בשם IN-Release — מנגנון אלקטרו-מכני מתכוונן שנועד לאפשר ניתוק מסונכרן ואמין של המטען. בחברות הסבירו כי זהו רכיב קריטי במעבר שבין שלב ההצנחה האווירית לבין הכניסה הבטוחה למים, במיוחד כאשר מדובר בפלטפורמות רגישות או יקרות ערך.
מבחינת המפתחים, המשמעות רחבה יותר מהצלחת ניסוי בודד. היכולת להצניח כלי שיט לא מאויש ישירות ממטוס תובלה פותחת אפשרות לפריסה מהירה מאוד של נכסים ימיים גם במרחבים שבהם קשה להכניס כלי שיט בדרך רגילה — אם בשל מרחק, איום מבצעי או מגבלות גישה לנמל ולחוף.
למה זה חשוב לצי הבריטי
Project Beehive הוא אחד ממסלולי הפיתוח שבמסגרתם בריטניה בוחנת שילוב נרחב יותר של מערכות בלתי מאוישות בים. עבור תפיסה כזו, מהירות הפריסה וגמישות ההגעה לזירה הן חלק מרכזי מהערך המבצעי. אם כלי שיט לא מאויש יכול להגיע בדרך אווירית ולהיכנס לפעולה כמעט מיד, הצי מקבל כלי נוסף להפעלת סיור, איסוף מידע, אבטחה ימית או משימות נוספות ללא תלות מלאה בכלי שיט מאוישים.
מייסד ומנכ"ל Kraken Technology Group, מאל קריס, אמר כי שיתוף הפעולה עם Capewell והצי המלכותי הוכיח שה-K3 SCOUT יכול להיפרס במהירות ישירות ממטוס תובלה צבאי אל מים מאוימים או קשים לגישה, כשהוא מוכן לפעולה. לדבריו, החברה תמשיך לפתח יחד עם שותפיה יכולות מבצעיות חדשות המבוססות על פלטפורמות מודולריות ועמידות.
מארק לבנדר, מנהל פיתוח עסקי והדרכה ב-Capewell, אמר כי הניסוי אישר את היכולת לשלב מטען מורכב עם פלטפורמת UMCADS, וכן את האפשרות להגדיר מחדש את המערכת עבור ציוד חיוני למשימה, בים או ביבשה. לדבריו, במהלך הקמפיין בוצעו ארבע הצנחות חיות בתוך שישה ימי עבודה, כולן עם אותו כלי שיט ואותה פלטפורמה.
בסיכום הניסוי מסרו השותפים כי ההדגמה הוכיחה שניתן להחדיר את ה-K3 SCOUT בדרך אווירית ישירות למים, ולהרחיב בכך את הטווח, הקצב והגמישות שבהם ניתן לפרוס יכולות ימיות לא מאוישות עבור הצי הבריטי.
עוד בטכנולוגיה צבאית
הכנסייה הרוסית שלחה לחזית שריד מידו של נסיך מימי הביניים
הכנסייה האורתודוקסית הרוסית העבירה לחזית בדונצק שרידי עצם שיוחסו לנסיך דמיטרי דונסקוי, במטרה לחזק את רוח הלחימה של הכוחות הרוסיים. המהלך משתלב במאמץ פומבי רחב יותר שמחבר בין סמלים דתיים, זיכרון היסטורי ונרטיב פטריוטי של הקרמלין בעיצומה של המלחמה באוקראינה.
חיישנים קוונטיים ניווטו מטוס מעל האוקיינוס יותר מארבע שעות ללא GPS
יחידת החדשנות של משרד ההגנה האמריקאי השלימה ניסוי טיסה במערכת ניווט מגנטית שנועדה להוביל מטוסים גם בלי הסתמכות על GPS. המהלך משקף מאמץ גובר לפתח חלופות עמידות יותר לשיבוש ולאובדן אות, במיוחד בטיסות ארוכות מעל אזורים פתוחים כמו האוקיינוסים.
גרמניה מאשימה: רוסיה ניסתה לפגוע ברחפן במטוס אוקראיני בלייפציג
ממשלת גרמניה קבעה כי רוסיה אחראית לניסיון פיגוע באמצעות רחפן ממולכד סמוך לשדה התעופה לייפציג/האלה, אתר בעל חשיבות לוגיסטית להעברת ציוד לאוקראינה ולפעילות נאט"ו. בתגובה הודיעה ברלין על שורת צעדים דיפלומטיים ומינהליים נגד מוסקבה, בעוד הקרמלין דוחה את ההאשמות ומאיים בתגובה דומה.
דרום קוריאה הזמינה את משחתת הדגל החדשה KDDX
סוכנות הרכש הביטחוני של דרום קוריאה חתמה עם Hanwha Ocean על החוזה המרכזי לתכנון המפורט ולבניית האונייה הראשונה בסדרת המשחתות KDDX. המהלך מעביר את אחד ממיזמי הדגל של הצי הקוריאני משלב ההכרעה התעשייתית לשלב הביצוע, עם יעד מסירה ראשון ב-2032 ושילוב נרחב של מערכות מקומיות וטכנולוגיות דיגיטליות מתקדמות.