טכנולוגיה צבאית
צבא ארה״ב בחן מערכת אוטונומית לפיזור מוקשים

📌 בקיצור
- צבא ארה״ב הדגים מערכת אוטונומית לפיזור מוקשים ללא נהג
- בניסוי במישיגן המערכת ירתה מרחוק ולאחר מכן פרסה שני שדות מוקשים באופן עצמאי
- הצבא מציג את המהלך כחלק ממאמץ להרחיק לוחמי הנדסה מאזורים מסוכנים
צבא ארה״ב בחן בחודש מאי במחנה גריילינג שבמדינת מישיגן גרסה אוטונומית של מערכת ה-Volcano לפיזור מוקשים, במסגרת ניסוי שבו הופעלה המערכת לראשונה בירי מרחוק ולאחר מכן פרסה שני שדות מוקשים ללא התערבות אנושית ישירה. ההודעה על כך נמסרה השבוע בידי פיקטיני ארסנל, אחד הגופים המרכזיים בצבא האמריקאי בתחום הפיתוח והחימוש.
מערכת ה-Volcano מוכרת כבר שנים רבות בצבא האמריקאי. כשהיא מותקנת על רכב, היא מסוגלת לפזר עד 960 מוקשים על פני שטח של כ-32 אקרים, שהם כ-130 דונם בקירוב. כעת מבקש הצבא לשלב את היכולת הוותיקה הזאת עם פלטפורמה בלתי מאוישת, כך שהמשימה תתבצע בלי נהג מאחורי ההגה ועם פחות צורך בחשיפת כוחות הנדסה לאש אויב.
המערכת הוותיקה חוברה למשאית ללא נהג
לפי הודעת הצבא, הגרסה החדשה משלבת בין משגר המוקשים M139 Volcano, שנמצא בשירות כבר עשרות שנים, לבין משאית Palletized Load System אוטונומית. החיבור הזה נועד להפוך אמצעי ותיק יחסית לנכס מבצעי אוטונומי, תוך שימוש בשדרוג שנחשב זול יותר לעומת פיתוח מערכת חדשה לחלוטין.
בניסוי עצמו חיילים מגדוד ההנדסה הרביעי הפעילו תחילה מרחוק מכלי מוקשים אינרטיים, כלומר מכלים שאינם כוללים מוקשים פעילים. לאחר מכן, כך נמסר, המערכת פרסה בו-זמנית שני שדות מוקשים באופן עצמאי. אחד המרכיבים החשובים במערכת הוא יכולת תיעוד אוטומטית של מיקומי הפיזור והעלאתם למפת הקרב המשותפת של הצבא, כך שכוחות אחרים יוכלו לראות בזמן אמת היכן הונחו המוקשים.
הנדסה קרבית בלי לחשוף חיילים לקו האש
הניסוי הזה משתלב במגמה רחבה יותר בצבא ארה״ב: לקחת מערכות ישנות, טקטיקות קיימות ותחמושת מוכרת, ולשלב בהן טכנולוגיות אוטונומיות חדשות. בעולם ההנדסה הקרבית, שבו כוחות נדרשים לעיתים לעבוד תחת אש, המשמעות מבצעית ברורה: להפחית ככל האפשר את המגע הישיר של לוחמים עם שטחים מסוכנים.
לצד פרויקט ה-Volcano, הצבא האמריקאי בוחן גם שימוש ברחפנים להטלת ווי אחיזה, שליחת כטב״מים למעברים מסוכנים במקום לוחמים, כלי רכב אוטונומיים לאספקת פצצות מרגמה וסירות אוטונומיות למשימות איסוף מידע. המכנה המשותף לכל המיזמים האלה הוא ניסיון להרחיב את טווח הפעולה של הכוח, להאיץ קצב ביצוע ולהקטין סיכון אנושי.
שיתוף פעולה אמריקאי-בריטי והמשך ניסויים
אל״ם וינסון מוריס, הממונה על ניהול פרויקטים בתחום מערכות הלחימה הקרובה, אמר בהודעת הצבא כי המערכת החדשה מנצלת שדרוג בעלות נמוכה יחסית כדי להפוך פלטפורמה ותיקה ליכולת אוטונומית בעלת תפוקה גבוהה. לדבריו, המהלך אמור לסייע לצבא להשיג יתרון א-סימטרי ולצמצם פער מבצעי בתחום חסימת הגישה לשטח.
עוד נמסר כי הפרויקט פותח בשיתוף פעולה בין ארה״ב לבריטניה, ואילו חברת Forterra שילבה את משגר המוקשים הקיים על גבי הרכב האוטונומי. בצבא מתכננים להמשיך כבר בהמשך החודש לסדרת ניסויים נוספת, הפעם בתרחישי שדה קרב מציאותיים יותר, כדי לבחון כיצד המערכת מתפקדת מחוץ למסגרת ההדגמה הראשונית.
במישור הרחב יותר, הניסוי מסמן את הכיוון שאליו צבא ארה״ב מבקש להתקדם: לא רק פיתוח פלטפורמות חדשות, אלא גם הסבה של מערכות ותיקות לפעולה אוטונומית, בעיקר במשימות עתירות סיכון שבהן כל דקה של חשיפה בשטח יכולה להיות קריטית.
עוד בטכנולוגיה צבאית

דרום קוריאה החלה להרכיב אבטיפוס לטיל KSAM-II
חברת LIG דיפנס אנד איירוספייס פתחה בהרכבת טילי ניסוי ראשונים במסגרת תוכנית KSAM-II של הצי הדרום קוריאני, שנועדה להחליף בעתיד את טילי ה-SM-2 האמריקאיים. המהלך מסמן שלב חשוב בפיתוח מערכת הגנה אווירית ימית מקומית, שאמורה להשתלב במשחתות העתידיות של סיאול ולחזק את עצמאותה התעשייתית והמבצעית.

הטיל החדש של אוקראינה נחשף בתוך רוסיה
שרידי טיל שנמצאו בשטח רוסיה מצביעים, לפי גורמים המעורים בפרשה, על שימוש מבצעי גובר של אוקראינה ב-AGM-188A Rusty Dagger — חימוש ארוך טווח שנועד לשרוד שיבוש ולפגוע במטרות מוגנות היטב. לפי אותם גורמים, המערכת כבר שימשה לתקיפות עומק נגד תשתיות צבאיות ותעשייתיות, ועשויה לשנות את האופן שבו חיל האוויר האוקראיני פועל מול מערכי ההגנה הרוסיים.

פולין חתמה על צוללות A26 עם חבילת חימוש
פולין השלימה את תוכנית אורקה עם הזמנה לשלוש צוללות A26 מתוצרת סאאב, בעסקה רחבה שכוללת גם חימוש, הכשרה ותמיכה לשנים ארוכות. לצד האספקה שתיפרס בין 2031 ל-2038, ורשה צפויה לשכור מצוללת שוודית ותיקה שתשמש פתרון ביניים ותאפשר להתחיל בהכשרת הצוותים כבר בחודשים הקרובים.

הצי האמריקני הטביע ספינה עם רחפני ים מתאבדים
הצי האמריקני שילב לראשונה בתרגיל RIMPAC מול הוואי כלי שיט לא מאוישים למשימת תקיפה חד-כיוונית, כחלק מהדגמה רחבה של יכולות חדשות בזירה הימית. המהלך משקף את האצת פיתוח מערכי הכטב"ם והכלים הבלתי מאוישים בארה"ב, תוך לימוד בולט מהשימוש שעשתה אוקראינה בכלים דומים בים השחור.