הצי האמריקאי מחפש מענה לאיום רחפנים על צוללות גרעיניות

הצי האמריקאי פתח בחיפוש אחר טכנולוגיות חדשות להגנה על צוללות הטילים הבליסטיים שלו ועל התשתיות התומכות בהן, לאחר שבשנים האחרונות התחדד החשש מפני פגיעות של נכסים אסטרטגיים דווקא כשהם חשופים יחסית — בנמל, בקרבת החוף או בזמן הפלגה על פני המים בדרך ליציאה לים וחזרה לבסיס. בעוד שבעומק האוקיינוס צוללות כאלה נחשבות כמעט בלתי פגיעות, בשלבים האלה הן עלולות להיות מטרה לרחפנים, מוקשים, כלי שיט לא מאוישים ואף אמצעי נ"ט המשוגרים מהחוף.

החוליה החלשה: הנמל והמעבר אל הים

במסמך "Sources Sought" שפרסם Strategic Systems Program של הצי, הוגדרה שורה של תחומי עניין לפיתוח אמצעי מיגון, גילוי וסיכול. לפי נוסח המסמך, חיל הים מחפש "טכנולוגיות אבטיפוס לגילוי, מעקב, זיהוי, מניעה והבסת מערכות לא מאוישות בכל הממדים", עם דגש על פתרונות שניתן להרחיב ולהפעיל הן במתקני חוף והן בפעילות ימית בנמלים, במעגנים, ברצועות חוף ובנתיבי מים.

הדגש הזה אינו מקרי. צוללת אסטרטגית, גם אם היא אחת הפלטפורמות ההרתעתיות החשובות ביותר של ארה"ב, נאלצת לעבור שלבים שבהם יכולת ההסתרה שלה מצטמצמת. כשהיא עוגנת, מתמרנת ביציאה מהנמל או שטה על פני המים עד לנקודת הצלילה, היא נחשפת לטווחי גילוי ותקיפה רחבים בהרבה. בעידן שבו רחפנים זולים, חיישנים מסחריים ואמצעי תקיפה מאולתרים זמינים לשחקנים מדינתיים ולא-מדינתיים כאחד, האיום נעשה מוחשי יותר.

ממוקשים ועד RPG: רשימת האיומים התרחבה

בצי האמריקאי מבקשים גם לשפר את יכולת הליווי והאבטחה של צוללות הטילים בזמן תנועה אל הנמל וממנו. במסמך הוגדר היעד כ"הבטחת תנועה מאובטחת ללא כשל של נכסים ימיים אסטרטגיים". לצורך זה מחפש חיל הים אמצעים לשיפור המודעות המצבית בים, תוספות אבטחה פיזיות לליווי צוללות מדגם SSBN, וכן יכולות לגילוי, הימנעות ונטרול מוקשים ימיים.

אחד הסעיפים הבולטים יותר נוגע לאיום שנשמע עד לא מזמן כמעט דמיוני: ירי ישיר מהחוף לעבר צוללת חולפת. במסמך נכתב במפורש כי נדרשות יכולות להבסת "איומים קינטיים בירי ישיר", ובהם טילי נ"ט ורקטות כתף המשוגרים מהיבשה במהלך המעבר בנתיבי מים סמוכים לחוף. המשמעות היא שבצי לוקחים בחשבון תרחיש שבו חוליית גרילה, ארגון טרור או כוח אויב קטן ינצל קטע מעבר צר כדי לנסות לפגוע בכלי שיט אסטרטגי.

ההבנה הזו נשענת גם על לקחים מהמלחמות האחרונות. אוקראינה טענה בשנה שעברה כי הצליחה לפגוע בצוללת רוסית בנמל נובורוסיסק שבים השחור באמצעות כלי תת-ימי לא מאויש. גם אם התנאים המבצעיים שונים, המסר ברור: נכסים ימיים שנחשבו מוגנים יחסית בנמל אינם חסינים עוד מפני אמצעים זולים, מדויקים וקשים לאיתור.

לא רק בים: גם שיירות הקרקע נכנסות לתמונה

העניין של הצי אינו מוגבל רק לצוללות עצמן. המסמך מצביע גם על דאגה לאבטחת תעבורה קרקעית הקשורה למערך האסטרטגי, כולל שיירות שמובילות ציוד ונשק רגיש לבסיסי הצוללות. בהקשר הזה בוחן חיל הים מערכות הגנה אקטיבית — חיישנים ומשגרים המותקנים על כלי רכב משוריינים ומיועדים ליירט רקטות נ"ט מתקרבות — עבור הובלה יבשתית ושיירות של נשק וציוד אסטרטגי.

לצד זאת, ברשימת תחומי העניין נכללים גם חיישנים להגנת נמלים, כלי שיט לא מאוישים לסיורים במים, כלי רכב קרקעיים לא מאוישים לסריקת היקפים, ופלטפורמות רובוטיות לבדיקות שיתממשקו עם כוחות התגובה הקיימים. מדובר בתפיסה רב-שכבתית: לא מערכת אחת שתפתור הכול, אלא מארג של חיישנים, פלטפורמות בלתי מאוישות, מערכות התרעה ויכולת תגובה מהירה.

החשש הבא: נחילי רחפנים וסייבר מבוסס AI

תחום נוסף שתופס מקום מרכזי הוא בינה מלאכותית, לא ככלי מסייע בלבד אלא גם כמכפיל איום. במסמך מצוין כי הצי מחפש אמצעי נגד שיתמקדו בהבסת נחילים אוטונומיים, בשיבוש יכולות מודיעין, מעקב וסיור מבוססות AI המכוונות לעבר מתקנים גרעיניים, ובהקשחת רשתות אבטחה אסטרטגיות מפני מתקפות סייבר-פיזיות או ניסיונות התחזות והטעיה.

בסופו של דבר, ההיגיון שמוביל את המאמץ הזה נשען על עיקרון ותיק: ההגנה הטובה ביותר על צוללת היא שלא יגלו אותה מלכתחילה. לכן, לצד מערכות הגנה פעילות, חיל הים מחפש גם טכנולוגיות שיצמצמו חתימות מסוגים שונים — אקוסטיות, כימיות, אופטיות, אלקטרומגנטיות, קרינתיות, הידרודינמיות ואפילו קיברנטיות — הקשורות לפעילות צוללות ומערכות לא מאוישות, הן בשגרה והן בזמן מלחמה.

המסמך שפרסם הצי מונה 22 תחומי מיקוד שונים, ומלמד כי בארה"ב מתייחסים לאבטחת מערך ההרתעה הימי כאל אתגר שמשתנה במהירות. לא מדובר רק בשדרוג של שמירה היקפית בנמל, אלא בהתאמת תפיסת ההגנה כולה לעידן שבו איום זול, קטן ומדויק עלול להתקרב גם אל הנכסים הרגישים ביותר.