רכש ביטחוני
גרמניה אישרה ארבע פריגטות חדשות תחת פיקוח הדוק

📌 בקיצור
- ועדת התקציב בגרמניה אישרה מימון של 6.3 מיליארד אירו לארבע פריגטות F128
- האישור הותנה בדיווח מיידי על כל חריגת תקציב, תביעה נוספת או עיכוב בלוחות הזמנים
- הספינה הראשונה אמורה להימסר בדצמבר 2029, ואופציה לארבע נוספות תדרוש עוד כ-5.3 מיליארד אירו
ועדת התקציב של הפרלמנט הגרמני אישרה את רכש ארבע פריגטות מדגם MEKO A-200 DEU, שיקבלו בצי הגרמני את הסיווג F128, אך עשתה זאת תחת שורה של תנאים מחמירים. הרקע הוא התייקרות חריגה של כ-70% לעומת התכנון הראשוני, שהובילה את המחוקקים לדרוש פיקוח הדוק יותר על אחד ממיזמי הרכש הימיים הגדולים של גרמניה בשנים האחרונות.
לפי ההחלטה, משרד ההגנה הגרמני יחויב לעדכן את ועדת התקציב באופן מיידי על כל עלות נוספת, דרישה כספית של קבלנים או עיכוב אפשרי בפרויקט. עוד נקבע כי כל הוצאה נוספת תצריך תיאום עם הפרלמנט, וכי המשרד יגיש לוועדה דוח התקדמות רבעוני.
הפרלמנט אישר — אבל לא נתן צ'ק פתוח
המסר של ועדת התקציב ברור: הפרויקט יכול לצאת לדרך, אך לא ללא בקרה צמודה. בברלין מבקשים למנוע מצב שבו עלות התוכנית ממשיכה לטפס ללא בלמים, כפי שקרה לא פעם במיזמי ביטחון גדולים באירופה.
אחד הסעיפים הבולטים בהחלטה נוגע ללוחות הזמנים. משרד ההגנה נדרש לוודא שכל הגורמים המעורבים יתמקדו בעמידה ביעדי המסירה, ובראשם מסירת האונייה הראשונה בדצמבר 2029. המשמעות המעשית היא שכל שינוי בדרישות המבצעיות או בנוסח החוזה לא אמור לגרור דחייה. מדובר בסוגיה רגישה במיוחד, שכן לפי גורמים בתעשייה, בפרויקטים קודמים דרישות חדשות מצד הלקוח הצבאי עיכבו שוב ושוב את הבנייה.
למה המחיר קפץ בעשרות אחוזים
עלות ארבע הספינות הראשונות עומדת כעת על 6.3 מיליארד אירו. אם גרמניה תממש בעתיד אופציה לארבע ספינות נוספות, יידרש לכך תקציב נוסף של כ-5.3 מיליארד אירו. במונחי יחידה, העלות המוערכת של כל פריגטה הגיעה לכ-1.57 מיליארד אירו — נתון שעורר בשבוע האחרון ביקורת ותמיהה במעגלים פרלמנטריים.
לפי המידע שנדון סביב הפרויקט, חלק מההתייקרות נובע מכך שהחישוב המקורי התבסס על סדרה של שמונה ספינות, בעוד שבשלב הראשון אושרו רק ארבע. צמצום הכמות מייקר את המחיר לכל יחידה ביותר מ-130 מיליון אירו. לכך נוספה גם רכישת רכיבים שלא נכללו מלכתחילה בהערכות היצרן, ובהם משגרי VLS באורך מלא, שהוסיפו לפי ההערכות כ-15% לעלות הכוללת.
סעיפים נוספים שתרמו לעלייה במחיר כוללים התייקרויות מצד קבלני משנה בהיקף של יותר מ-100 מיליון אירו, וכן דרישות נוספות של חיל הים הגרמני, בין היתר לשיפור יכולות ההגנה של הפריגטות מפני רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים. לפי הנתונים שהוצגו, רכיב זה לבדו אחראי לכ-80 מיליון אירו. יתר הפער נובע מסוגיות כמו החלפת רכיבים שהתיישנו, שירותי תמיכה ועלויות ערבויות בנקאיות.
TKMS בדרך לחוזה הגדול בתולדותיה
עבור תיסנקרופ מרין סיסטמס (TKMS), הקבלן הראשי בפרויקט, מדובר במהלך אסטרטגי ראשון במעלה. בחברה בירכו על שחרור התקציב, שלדבריה מאפשר כעת להתקדם לחתימה הרשמית על החוזה. עוד נמסר כי זהו חוזה כלי השיט השטחיים הגדול ביותר בתולדות החברה.
מנכ"ל TKMS, אוליבר בורקהרד, אמר כי החברה מודעת לאחריות "לבנות את הספינות במהירות רבה נוכח המצב הביטחוני", והדגיש כי עמידה במועדי המסירה היא מרכיב מרכזי מבחינתה. לדבריו, החברה תבצע את המשימה יחד עם שותפים תעשייתיים מכל רחבי גרמניה.
לפי החברה, בחודשים האחרונים כבר בוצעו עבודות הכנה משמעותיות לקראת הבנייה, בעוד שעבודות המספנה עצמן יבוצעו בידי קבוצת Rönner.
גם השיקול התעשייתי נכנס להחלטה
מלבד השאלות התקציביות, ועדת התקציב הכניסה להחלטתה גם מרכיב תעשייתי-פוליטי. הוועדה מבקשת שככל האפשר, קבלני משנה ואתרי מספנות שאיבדו עבודות בעקבות ביטול פרויקט F126 יישקלו להשתלבות בבניית ארבע הספינות החדשות. הדרישה הזאת אמורה לחול גם אם גרמניה תחליט להרחיב את ההזמנה לארבע ספינות נוספות.
בנוסף התבקשה בחינה של אפשרות לייצור מקביל, אם האופציה להרחבת הסדרה תמומש. מבחינת ברלין, מדובר לא רק ברכש ימי אלא גם בשאלה של שימור כושר ייצור, פיזור עבודה בין אתרים תעשייתיים ויכולת לספק במהירות כלי שיט לצי בתקופה של מתיחות ביטחונית גוברת באירופה.
האישור שניתן כעת מאפשר את המשך הפרויקט ואת החתימה הפורמלית עם TKMS, תוך מנגנון פיקוח פרלמנטרי מחמיר, דוחות רבעוניים וחובת עדכון מיידי על כל שינוי מהותי בעלות או בלוח הזמנים.
עוד בטכנולוגיה צבאית

הכנסייה הרוסית שלחה לחזית שריד מידו של נסיך מימי הביניים
הכנסייה האורתודוקסית הרוסית העבירה לחזית בדונצק שרידי עצם שיוחסו לנסיך דמיטרי דונסקוי, במטרה לחזק את רוח הלחימה של הכוחות הרוסיים. המהלך משתלב במאמץ פומבי רחב יותר שמחבר בין סמלים דתיים, זיכרון היסטורי ונרטיב פטריוטי של הקרמלין בעיצומה של המלחמה באוקראינה.

חיישנים קוונטיים ניווטו מטוס מעל האוקיינוס יותר מארבע שעות ללא GPS
יחידת החדשנות של משרד ההגנה האמריקאי השלימה ניסוי טיסה במערכת ניווט מגנטית שנועדה להוביל מטוסים גם בלי הסתמכות על GPS. המהלך משקף מאמץ גובר לפתח חלופות עמידות יותר לשיבוש ולאובדן אות, במיוחד בטיסות ארוכות מעל אזורים פתוחים כמו האוקיינוסים.

גרמניה מאשימה: רוסיה ניסתה לפגוע ברחפן במטוס אוקראיני בלייפציג
ממשלת גרמניה קבעה כי רוסיה אחראית לניסיון פיגוע באמצעות רחפן ממולכד סמוך לשדה התעופה לייפציג/האלה, אתר בעל חשיבות לוגיסטית להעברת ציוד לאוקראינה ולפעילות נאט"ו. בתגובה הודיעה ברלין על שורת צעדים דיפלומטיים ומינהליים נגד מוסקבה, בעוד הקרמלין דוחה את ההאשמות ומאיים בתגובה דומה.

דרום קוריאה הזמינה את משחתת הדגל החדשה KDDX
סוכנות הרכש הביטחוני של דרום קוריאה חתמה עם Hanwha Ocean על החוזה המרכזי לתכנון המפורט ולבניית האונייה הראשונה בסדרת המשחתות KDDX. המהלך מעביר את אחד ממיזמי הדגל של הצי הקוריאני משלב ההכרעה התעשייתית לשלב הביצוע, עם יעד מסירה ראשון ב-2032 ושילוב נרחב של מערכות מקומיות וטכנולוגיות דיגיטליות מתקדמות.