מדע וחלל

153 כתבות

קנגורו ענק שרד בגינאה החדשה עד לפני 6,500 שנה

מחקר חדש מצביע על כך שקנגורו ענק שחי בגינאה החדשה לא נעלם בעידן קדום כפי שסברו בעבר, אלא שרד עד תקופה מאוחרת בהרבה. הממצא משנה את התמונה על לוח הזמנים של היכחדות בעלי החיים הגדולים באזור, ומחזק את ההבנה שהאי שימש מקלט למינים עתיקים במשך אלפי שנים.

לראשונה: תיעוד מספינת קווסט של שקלטון

יותר משישה עשורים אחרי שטבעה, נחשפו התמונות הראשונות של שרידי קווסט — הספינה ששירתה את סר ארנסט שקלטון במסעו האחרון. התיעוד החדש מחזיר לקדמת הבמה פרק מאוחר ופחות מוכר בחייו של חוקר הקטבים, ומאיר מחדש את הדרך שבה הפכה הספינה לחלק מהמיתוס ההיסטורי סביבו.

יערות טבעיים עומדים טוב יותר בגלי חום

גל החום והבצורת החריגים שפגעו באגן נהר היאנגצה ב-2022 הפכו למבחן שטח יוצא דופן ליערות באזור. מן הבדיקה עולה כי יערות טבעיים הפגינו עמידות גבוהה יותר לעומס המשולב של חום קיצוני ומחסור במים בהשוואה ליערות נטועים, ממצא בעל חשיבות ישירה לתכנון מדיניות ייעור בעידן ההתחממות.

לוויין דמוי כדור דיסקו אימת את איינשטיין בדיוק שיא

צוות חוקרים דיווח על המדידה המדויקת ביותר עד כה של אפקט גרירת המרחב-זמן סביב כדור הארץ, אחת התחזיות העדינות של תורת היחסות הכללית של איינשטיין. לפי החוקרים, חוסר הוודאות ירד מכמה אחוזים ל-0.2% בלבד, באמצעות לוויין ייעודי המצויד במחזירי לייזר.

יד מלאכותית מחקה תנועות אנושיות בעזרת פולימרים רגישים לאור

מחקר חדש מאוניברסיטת איינדהובן לטכנולוגיה מציג יד מלאכותית שמסוגלת לשחזר מחוות אנושיות באמצעות פולימרים של גביש נוזלי המגיבים לאור. המערכת נשענת על מעין זיכרון חומרי שנצרב בתוך החומר עצמו, ומכוונת לשפר את הממשק בין בני אדם למערכות דיגיטליות דרך חוש המישוש.

מחקר: כך חקלאים חוסכים מים ומשפרים יבול

חוקרים מאוניברסיטת מיסיסיפי סטייט מציגים ממצאים המצטברים על פני שני עשורים של מחקר בתחום ההשקיה, במטרה לזהות שיטות עבודה שמביאות לניצול יעיל יותר של מים. לפי המחקר, התאמה נכונה של שיטות הגידול יכולה לסייע למגדלים גם לצמצם צריכת מים וגם לשפר את היבול.

אל ניניו עלול להפוך יערות טרופיים לפולטי פחמן

יערות טרופיים נחשבים לאחד ממאגרי הפחמן החשובים בעולם, אך תנאי אקלים קיצוניים הקשורים באל ניניו עלולים לשנות את תפקידם. במקום לקלוט פחמן דו-חמצני מהאטמוספרה, חלק מהיערות עלולים לעבור למצב שבו הם פולטים יותר פחמן משהם אוגרים.

מודל AI חדש נועד לחלק מים בין חקלאות לשבבים

על רקע החרפת הבצורת בארצות הברית, חוקרים מווירג'יניה טק פיתחו מודל בינה מלאכותית שמטרתו לסייע בקבלת החלטות על חלוקת משאבי מים. המודל מתמקד במתח הגובר בין צורכי החקלאות לבין הדרישה הגדלה למים בתעשיית השבבים, בתקופה שבה מערכות המים במדינות רבות כבר פועלות תחת לחץ.

חיידקים הצליחו לקבע אורניום מומס בתוך 130 יום

מחקר של חוקרים מגרמניה וספרד מצא כי חיידקים מסוגלים להפוך אורניום מומס במים לתרכובת כימית יציבה, בתנאי שמספקים להם גליצרול כמקור מזון. הממצא עשוי לפתוח כיוון חדש לטיפול בזיהום רדיואקטיבי במקורות מים ובאתרים תעשייתיים.

עליית הים מאלצת את אוסטרליה לחשב מסלול משפטי מחדש

מחקר חדש מצביע על פער הולך וגדל בין קצב עליית פני הים ושחיקת החופים באוסטרליה לבין המסגרת המשפטית שאמורה להסדיר בעלות, אחריות ופיצוי. במוקד ניצבות שאלות יסוד על גבולות הקרקע, זכויות בעלי נכסים ועל זהות הגורם שיישא בעלויות כשהחוף נסוג והשטח נעלם.

מחקר: חומר הדברה נפוץ פוגע ברביית דבורי בומבוס

מחקר חדש מארה"ב מצביע על כך שחשיפה במינון נמוך לסולפוקספלור, חומר הדברה שנמצא בשימוש בחקלאות, משנה את פעילות הגנים של דבורי בומבוס ועלולה לשבש תהליכי רבייה. הממצאים מעוררים דאגה משום שמאביקים חיוניים לחלק ניכר מייצור המזון בעולם, והפגיעה בהם עלולה להשפיע לא רק על המערכת האקולוגית אלא גם על החקלאות עצמה.

חיידק מצפרדע חיסל גידולי סרטן בעכברים

חוקרים ביפן זיהו חיידק שמקורו במעי של צפרדע עצים יפנית, ובניסוי בעכברים הצליח טיפול חד-פעמי בו להעלים גידולי מעי גס. לדבריהם, החיידק פועל בשני מסלולים במקביל — פגיעה ישירה בתאי הסרטן והפעלת מערכת החיסון — אך בשלב זה מדובר בממצא פרה-קליני שטרם נבדק בבני אדם.

פריצת דרך בסוללות מצב־מוצק: נפתרה תעלומת הסדקים

חוקרים ממכון מקס פלאנק זיהו את המנגנון שגורם לסוללות מצב־מוצק להיכשל: דנדריטים של ליתיום יוצרים מאמץ שמבקע את האלקטרוליט הקרמי ומוביל לקצר פנימי. הממצא עשוי לסייע בפיתוח סוללות בטוחות, עמידות ובעלות צפיפות אנרגיה גבוהה יותר עבור סמארטפונים, כלי רכב חשמליים ומכשירים אלקטרוניים נוספים.

סין לכדה לראשונה משגר חוזר בים

סין רשמה הישג משמעותי בתוכנית החלל שלה לאחר שמשגר מדגם לונג מארץ' 10B נחת בשליטה ונלכד במערכת ימית ייעודית. מדובר בצעד חשוב בדרך ליכולת שיגור חוזרת, תחום שנחשב מרכזי במירוץ להוזלת עלויות ולהגדלת קצב השיגורים.

הדרום הגלובלי דורש צדק סביבתי בעידן הטכנולוגיה

ההתרחבות המהירה של טכנולוגיות דיגיטליות מציפה מחדש ויכוח ישן על מי נהנה מהחדשנות ומי נושא בעלויות הסביבתיות והחברתיות שלה. במדינות הדרום הגלובלי גוברת הקריאה לבחון לא רק את ההבטחה של בינה מלאכותית, סמארטפונים ומרכזי נתונים, אלא גם את שרשראות האספקה, כריית המחצבים, צריכת האנרגיה ותנאי העבודה שמאפשרים את קיומם.

וולי פאנק, חלוצת התעופה והחלל, מתה בגיל 87

וולי פאנק, מהדמויות הבולטות בדור הנשים שפרץ את גבולות התעופה האמריקנית, הלכה לעולמה בגיל 87. פאנק נחרתה בזיכרון הציבורי גם כמי שהפכה לאישה המבוגרת ביותר שטסה לחלל, לאחר שהגשימה באיחור של עשרות שנים חלום שנבלם בתחילת עידן החלל.

אסטרונומים תיעדו את הסחיפה הקוסמית שלפני לידת כוכב

מחקר חדש מתמקד בשלב המוקדם במיוחד של היווצרות כוכבים, עוד לפני שנדלק כוכב צעיר בלב הענן. באמצעות טלסקופי רדיו מתקדמים הצליחו חוקרים להתבונן בתנועת הגז והאבק בתוך ליבות קדם-כוכביות, ולשפר את ההבנה של התהליך שמוביל לקריסת החומר ולהולדת כוכבים דמויי שמש.

מחקר: חיסוני mRNA לסרטן מפעילים מסלול חיסוני כפול

חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס מצאו כי חיסוני mRNA ניסיוניים נגד סרטן אינם נשענים רק על תא חיסון אחד שנחשב מרכזי עד כה, אלא מפעילים גם מסלול חלופי שמגייס תאים נוספים למאבק בגידול. הממצא, שהתבסס על ניסויים בעכברים ופורסם ב-Nature, עשוי לסייע בשיפור תכנון החיסונים ובהתאמת המינון וההרכב לחולים שונים.

בניסוי עם 24 אלף אטומים, הזמן צמח בלי שעון

פיזיקאים מאוניברסיטת ברמינגהם בנו מערכת קוונטית זעירה של אטומים קרים במיוחד, ובדקו בה אם אפשר להגדיר את חלוף הזמן בלי להיעזר בשעון חיצוני. לפי תוצאות המחקר, סדר האירועים במערכת נבע משינויים פנימיים בהתפלגות החלקיקים ובאנטרופיה, ממצא שעשוי לספק כלי ניסויי חדש לשאלות יסוד בקוסמולוגיה קוונטית ובכבידה קוונטית.

כוכב לכת בלי זריחה עשוי לאפשר חיים

מחקר חדש מציע שגם כוכבי לכת הנעולים כבידתית לכוכב האם שלהם אינם בהכרח עולמות קיצוניים וחסרי סיכוי לחיים. לפי הממצאים, זרימת חום יציבה בתוך מעטפת הסלע עשויה לרכך תנאים באזורים מסוימים, במיוחד בקווי רוחב ממוזגים, אף שצד אחד של הכוכב לוהט והצד האחר קפוא בחשכה תמידית.

בינה מלאכותית חשפה תנועות נסתרות בשבר סן אנדראס

מחקר חדש מצביע על כך שבינה מלאכותית הצליחה לזהות תנועות איטיות ושקטות לאורך שבר סן אנדראס, תהליכים שכמעט אינם נלכדים במערכות המעקב המקובלות. הממצא מדגיש כי שברים גיאולוגיים אינם משתנים רק בזמן רעידות אדמה, אלא גם משחררים מאמץ בהחלקות ממושכות שעשויות להעמיק את ההבנה על התנהגות הקרום.