פריצת דרך
חיידקים הצליחו לקבע אורניום מומס בתוך 130 יום

📌 בקיצור
- חוקרים הראו לראשונה שחיידקים יכולים להפוך אורניום מומס במים לתרכובת יציבה
- התהליך התרחש כאשר החיידקים קיבלו גליצרול כמקור מזון
- לפי המחקר, הקיבוע הושלם בתוך 130 יום
צוות חוקרים ממרכז הלמהולץ דרזדן-רוסנדורף בגרמניה, בשיתוף חברת Wismut GmbH ומדענים מאוניברסיטת גרנדה בספרד, הדגים לראשונה תהליך ביולוגי שבו חיידקים ממירים אורניום מומס במים לתרכובת כימית יציבה. לפי ממצאי המחקר, כאשר הועמד לרשות החיידקים גליצרול כמקור מזון, הם הצליחו להשלים את הקיבוע בתוך 130 יום.
כך פועל המנגנון הביולוגי
המשמעות המדעית של הממצא היא לא רק עצם האינטראקציה בין חיידקים לאורניום, אלא היכולת להפוך יסוד שנמצא במצב מומס ונייד יחסית לתרכובת יציבה יותר. במצבים כאלה, אורניום עלול לנוע עם מים תת-קרקעיים או להמשיך להתפשט בסביבה, ולכן מעבר לצורה כימית יציבה נחשב צעד חשוב בהפחתת הסיכון הסביבתי.
הגליצרול, ששימש במחקר כמקור מזון לחיידקים, איפשר להם לקיים פעילות מטבולית שהובילה לשינוי הכימי. זהו היבט מרכזי, משום שהוא מצביע על כך שניתן, לפחות בתנאים מסוימים, לכוון תהליכים מיקרוביאליים כך שיבצעו קיבוע של מזהמים מתכתיים או רדיואקטיביים.
למה זה חשוב לשיקום אתרים מזוהמים
אורניום מומס במים הוא אתגר מוכר באזורים שבהם התקיימה כרייה, פעילות תעשייתית או טיפול בחומרים רדיואקטיביים. במקרים כאלה, אחת הבעיות המרכזיות היא לא רק נוכחות החומר, אלא גם היכולת שלו להישאר בתנועה ולהגיע למאגרים, קרקעות או מערכות אקולוגיות נוספות.
כאן נכנס הערך המעשי האפשרי של המחקר: אם חיידקים אכן מסוגלים לייצב אורניום בתנאים מבוקרים, ייתכן שניתן יהיה בעתיד לשלב מנגנונים ביולוגיים בתהליכי שיקום סביבתי. שימוש כזה עשוי להציע חלופה או השלמה לשיטות הנדסיות וכימיות, שלעתים יקרות, מורכבות או כרוכות בהתערבות נרחבת בשטח.
שיתוף הפעולה שמחבר בין מעבדה ליישום
המחקר נערך בשיתוף גוף מחקר גרמני, חברה בעלת זיקה לעבודה בשטח ומוסד אקדמי מספרד, שילוב שמרמז על עניין לא רק בשאלה המדעית הבסיסית אלא גם בהיתכנות מעשית. עצם ההדגמה הראשונית אינה מבטיחה יישום מיידי, אך היא מספקת בסיס חשוב להמשך בדיקה של התנאים שבהם אפשר להפעיל תהליך כזה מחוץ למעבדה.
הממצא מציב בפני חוקרי סביבה, כימיה ומיקרוביולוגיה מסלול מחקר ברור: להבין אילו חיידקים מתאימים במיוחד למשימה, באילו תנאים התהליך יעיל יותר, ועד כמה התרכובת שנוצרת נשארת יציבה לאורך זמן. בשלב זה, ההישג המרכזי הוא ההוכחה שחיידקים יכולים, בתנאים הנכונים, לקבע אורניום מומס לצורה יציבה בתוך פרק זמן של 130 יום.
עוד במדע וחלל

מחקר: הגנים שקיבלנו עשויים לכוון את התפתחות הסרטן
מחקר חדש בעכברים מספק ראיות ישירות לכך שהמטען הגנטי התורשתי משפיע לא רק על הסיכון לסרטן, אלא גם על הדרך שבה גידולים מתפתחים אחרי נזק ל-DNA. החוקרים סבורים שהממצאים עשויים בעתיד לחדד הערכת סיכון, בדיקות סקר והתאמת טיפולים, אך מדגישים כי נדרש עוד מחקר כדי להבין עד כמה התמונה דומה בבני אדם.

מחקר קטן: אכילה בחלון קצר עשויה לסייע למוח
ניסוי קליני קטן שנמשך חצי שנה מצא כי נשים מבוגרות עם עודף משקל או השמנה, שהגבילו את האכילה היומית לכ-8–9 שעות, הראו שיפור גדול יותר בחלק ממבחני החשיבה לעומת נשים שאכלו לאורך כ-12 שעות. שתי הקבוצות ירדו במשקל במידה דומה, נתון שמרמז כי לא רק כמות האוכל אלא גם מועד האכילה עשוי להשפיע על תפקוד קוגניטיבי בגיל מבוגר.

אחרי 241 ימים בחלל: האסטרונאוט כריס ויליאמס שב לכדור הארץ
אסטרונאוט נאס"א כריס ויליאמס נחת בשלום בקזחסטן לאחר שמונה חודשי שהות בתחנת החלל הבינלאומית, לצד שני קוסמונאוטים מרוסיה. במהלך המשימה ביצע ניסויים מדעיים, שתי הליכות חלל ועבודה טכנית שנועדה לתמוך גם במחקר רפואי וגם בהיערכות למשימות מאוישות ארוכות לירח ולמאדים.

למה ליופיטר יש ארבעה ירחים ענקיים
מחקר חדש מציע שההבדל בין מערכות הירחים של יופיטר ושבתאי נובע מהשדה המגנטי של כוכבי הלכת הצעירים. לפי המודל, ליופיטר היה שדה חזק שיצר אזור פנימי מוגן בדיסקה שממנה נולדו הירחים, בעוד ששבתאי לא נהנה מהגנה דומה ולכן נותר עם טיטאן כירח הדומיננטי היחיד.