מדע וחלל
כוכב לכת דמוי צדק התגלה סביב כוכב דמוי שמש

📌 בקיצור
- אסטרונומים זיהו כוכב לכת חדש מחוץ למערכת השמש
- NGTS-39 b דומה בגודלו לצדק ומקיף כוכב דמוי שמש
- טמפרטורת שיווי המשקל שלו מוערכת בכ-519 קלווין
צוות אסטרונומים בינלאומי הודיע על גילויו של NGTS-39 b, כוכב לכת חדש מחוץ למערכת השמש, במסגרת פרויקט Next Generation Transit Survey. מדובר בכוכב לכת שחולף מול הכוכב שלו מנקודת המבט של כדור הארץ, תצורה שמאפשרת לחוקרים לזהות אותו באמצעות הירידה הזעירה בעוצמת האור של הכוכב המארח.
כוכב דמוי שמש, כוכב לכת בגודל צדק
לפי החוקרים, NGTS-39 b מקיף כוכב הדומה לשמש, ונתון זה הופך את המערכת החדשה למעניינת במיוחד עבור חקר כוכבי לכת חוץ-שמשיים. הכוכב עצמו מסווג ככוכב דמוי שמש, ואילו כוכב הלכת שהתגלה סביבו דומה בגודלו לצדק — ענק הגזים הגדול ביותר במערכת השמש שלנו.
הסיווג שלו כ"צדק חם-מתון" מציב אותו בקבוצת ביניים מסקרנת: לא כוכב לכת קיצוני ולוהט במיוחד, כמו חלק מענקי הגז שהתגלו במסלולים צמודים מאוד לכוכביהם, אך גם לא עולם קר ורחוק בדומה לצדק ושבתאי במערכת השמש. טמפרטורת שיווי המשקל שלו, כ-519 קלווין, מספקת לחוקרים אינדיקציה לתנאים השוררים בו ולכמות הקרינה שהוא מקבל מהכוכב שסביבו הוא נע.
איך מתגלה עולם מרוחק
הגילוי נעשה במסגרת NGTS, מערך תצפיות שנועד לאתר כוכבי לכת חוץ-שמשיים בשיטת המעבר. השיטה הזאת נחשבת לאחת המרכזיות בתחום: כאשר כוכב לכת חולף בין הכוכב שלו לבין הטלסקופים על פני כדור הארץ, נרשמת ירידה קלה אך מדידה בבהירות הכוכב. מתוך דפוסי המעבר הללו אפשר להעריך, בין השאר, את גודל כוכב הלכת, את משך ההקפה שלו ולעיתים גם מאפיינים נוספים של המערכת.
מעבר לכך, עצם העובדה שמדובר בכוכב לכת חולף מעניקה לחוקרים יתרון משמעותי בהמשך הדרך. מערכות כאלה מתאימות במיוחד למחקרי המשך, משום שאפשר לבחון בהן בדיוק רב יותר את תכונות כוכב הלכת, ולעיתים גם לנסות ללמוד על שכבות האטמוספרה שלו באמצעות תצפיות מתקדמות.
עוד חוליה במפת כוכבי הלכת החוץ-שמשיים
הגילוי של NGTS-39 b מצטרף לשורה ארוכה של כוכבי לכת שהתגלו בשנים האחרונות, אך הוא מדגיש שוב את החשיבות של סקרים שיטתיים ורחבי היקף באיתור עולמות חדשים. כל מערכת כזאת מוסיפה נתון חשוב להבנת המגוון העצום של כוכבי הלכת בגלקסיה — מהבדלים בגודל ובמסלול ועד לתנאי הטמפרטורה והקרבה לכוכב המארח.
פרטי הגילוי הוצגו במאמר שפורסם ב-2 ביולי בשרת המאמרים arXiv, צעד מקובל בקהילה המדעית שמאפשר לחשוף תוצאות חדשות בפני החוקרים עוד לפני פרסום בכתב עת מדעי.
עוד במדע וחלל

מחקר: הגנים שקיבלנו עשויים לכוון את התפתחות הסרטן
מחקר חדש בעכברים מספק ראיות ישירות לכך שהמטען הגנטי התורשתי משפיע לא רק על הסיכון לסרטן, אלא גם על הדרך שבה גידולים מתפתחים אחרי נזק ל-DNA. החוקרים סבורים שהממצאים עשויים בעתיד לחדד הערכת סיכון, בדיקות סקר והתאמת טיפולים, אך מדגישים כי נדרש עוד מחקר כדי להבין עד כמה התמונה דומה בבני אדם.

מחקר קטן: אכילה בחלון קצר עשויה לסייע למוח
ניסוי קליני קטן שנמשך חצי שנה מצא כי נשים מבוגרות עם עודף משקל או השמנה, שהגבילו את האכילה היומית לכ-8–9 שעות, הראו שיפור גדול יותר בחלק ממבחני החשיבה לעומת נשים שאכלו לאורך כ-12 שעות. שתי הקבוצות ירדו במשקל במידה דומה, נתון שמרמז כי לא רק כמות האוכל אלא גם מועד האכילה עשוי להשפיע על תפקוד קוגניטיבי בגיל מבוגר.

אחרי 241 ימים בחלל: האסטרונאוט כריס ויליאמס שב לכדור הארץ
אסטרונאוט נאס"א כריס ויליאמס נחת בשלום בקזחסטן לאחר שמונה חודשי שהות בתחנת החלל הבינלאומית, לצד שני קוסמונאוטים מרוסיה. במהלך המשימה ביצע ניסויים מדעיים, שתי הליכות חלל ועבודה טכנית שנועדה לתמוך גם במחקר רפואי וגם בהיערכות למשימות מאוישות ארוכות לירח ולמאדים.

למה ליופיטר יש ארבעה ירחים ענקיים
מחקר חדש מציע שההבדל בין מערכות הירחים של יופיטר ושבתאי נובע מהשדה המגנטי של כוכבי הלכת הצעירים. לפי המודל, ליופיטר היה שדה חזק שיצר אזור פנימי מוגן בדיסקה שממנה נולדו הירחים, בעוד ששבתאי לא נהנה מהגנה דומה ולכן נותר עם טיטאן כירח הדומיננטי היחיד.