לראשונה: תיעוד מספינת קווסט של שקלטון

מי היא קווסט

החברה הגאוגרפית המלכותית של קנדה פרסמה כעת את התמונות הראשונות של שרידי קווסט, יותר מ-60 שנה לאחר שהספינה טבעה. מדובר בכלי שיט בעל מקום מיוחד בתולדות חקר הקטבים: זו הספינה שליוותה את סר ארנסט שקלטון במסעו האחרון, מסע שהסתיים באופן טרגי עוד לפני שהשיג את יעדו.

שקלטון נחשב לאחת הדמויות המזוהות ביותר עם עידן גילויי הקוטב הדרומי והצפוני. אף שהשם שלו מזוהה בעיקר עם האנדורנס, הספינה שנלכדה בקרח ב-1914 ולבסוף שקעה, קווסט מסמלת את הפרק האחרון בחייו — ניסיון נוסף לצאת למסע חקר לאחר שנים של תהילה, כישלונות כלכליים והתמדה כמעט אובססיבית לחזור אל הים הקפוא.

הרקע המקצועי למסע האחרון

שקלטון שב לאנגליה לאחר פרשת האנדורנס כאיש מפורסם, אך גם כאדם שנשא עמו חובות כבדים. בזמן שחזרתו חפפה למלחמת העולם הראשונה, רבים מאנשיו התגייסו, אך הוא עצמו נחשב מבוגר מדי לשירות פעיל. כדי להתפרנס, יצא לסבב הרצאות, אך לדברי הגורמים שתיעדו את סיפור המסע, לא ויתר על חלום המשלחת הבאה.

היעד המקורי היה שאפתני: מסע לאוקיינוס הארקטי, צפונית לאלסקה, כדי לחקור את ים בופור. את המימון העניק לו חבר ותיק לספסל הלימודים, ג'ון קווילייר רואט. לצורך המסע רכש שקלטון ספינת ציד לווייתנים נורבגית מעץ בשם פוקה 1. אשתו אמילי היא ששינתה את שמה ל"קווסט" — שם שהולם היטב את רוח התקופה ואת דמותו של האיש שעמד בראשה.

מה הוביל לעכשיו

התוכנית המקורית לא יצאה לדרך כפי שנבנתה. לאחר שממשלת קנדה משכה את תמיכתה, מוקד המשלחת הוסט בחזרה לאנטארקטיקה. בעקבות השינוי עברה קווסט שדרוג מקיף, שנועד להפוך אותה לספינת מחקר מותאמת יותר למסעות קוטביים. בין היתר הותקנו בה מבנה סיפון חדש, עמדת תצפית מחוממת, ציוד אלחוט, אודוגרף שנועד לתעד ולמפות את המסלול באופן אוטומטי, ומכשיר למדידת עומק בים עמוק מתוצרת לוקאס. לפי התיאור שפורסם, הספינה צוידה גם באוסף גדול ויקר של מצלמות וציוד צילום, ואפילו במטוס קטן.

לצד ערכה ההיסטורי של קווסט, יש כאן גם הקשר רחב יותר: בשנים האחרונות גובר העניין הציבורי והמחקרי בשרידי כלי שיט מתקופת חקר הקטבים. ב-2022 נמצאו שרידי האנדורנס, מהאירועים המסעירים בתחום הארכאולוגיה הימית של העת החדשה. כעת, עם חשיפת התמונות הראשונות של קווסט במגזין Canadian Geographic, מתקבלת הצצה נדירה לספינה אחרת, פחות מפורסמת אך טעונה לא פחות מבחינה היסטורית.

הספינה עצמה טבעה ב-1962, שנים רבות לאחר ימי שקלטון, אך הזיכרון ההיסטורי שלה נשמר בזכות הקשר הישיר לאחד מחוקרי הקטבים הידועים בעולם. התצלומים החדשים אינם רק גילוי חזותי; הם מחזקים מחדש את מקומה של קווסט בסיפור הגדול של חקר האזורים הקפואים, של העקשנות האנושית מול תנאים קיצוניים, ושל המורשת שהותיר אחריו שקלטון גם אחרי מותו.