מדע וחלל
נוצר: 10 ביולי 2026, 23:553 דק׳ קריאה
כתבת עומק
מאומת

מעמקים קפואים

לראשונה: תיעוד מספינת קווסט של שקלטון

תיעוד תת־ימי של שרידי ספינת קווסט של ארנסט שקלטון על קרקעית הים, לצד רכב מחקר רובוטי ודיוקנו של חוקר הקטבים. התרשים בעברית מציג את מסעה האחרון של הספינה, ציר זמן משנת 1921 ועד חשיפת התמונות הראשונות, מסלול המשלחת והחשיבות ההיסטורית של התגלית.
אילוסטרציה: AIהתמונות הראשונות של שרידי קווסט חושפות את הספינה שליוותה את ארנסט שקלטון במסעו האחרון, יותר מ־60 שנה לאחר שטבעה.

📌 בקיצור

  • החברה הגאוגרפית המלכותית של קנדה פרסמה את התמונות הראשונות של שרידי קווסט
  • הספינה שימשה את ארנסט שקלטון במסעו האחרון, שבו מת לפני שהמשלחת הגיעה ליעדה
  • התיעוד החדש מצטרף לעניין המחודש בספינות המחקר ההיסטוריות של עידן חקר הקטבים

מי היא קווסט

החברה הגאוגרפית המלכותית של קנדה פרסמה כעת את התמונות הראשונות של שרידי קווסט, יותר מ-60 שנה לאחר שהספינה טבעה. מדובר בכלי שיט בעל מקום מיוחד בתולדות חקר הקטבים: זו הספינה שליוותה את סר ארנסט שקלטון במסעו האחרון, מסע שהסתיים באופן טרגי עוד לפני שהשיג את יעדו.

שקלטון נחשב לאחת הדמויות המזוהות ביותר עם עידן גילויי הקוטב הדרומי והצפוני. אף שהשם שלו מזוהה בעיקר עם האנדורנס, הספינה שנלכדה בקרח ב-1914 ולבסוף שקעה, קווסט מסמלת את הפרק האחרון בחייו — ניסיון נוסף לצאת למסע חקר לאחר שנים של תהילה, כישלונות כלכליים והתמדה כמעט אובססיבית לחזור אל הים הקפוא.

הרקע המקצועי למסע האחרון

שקלטון שב לאנגליה לאחר פרשת האנדורנס כאיש מפורסם, אך גם כאדם שנשא עמו חובות כבדים. בזמן שחזרתו חפפה למלחמת העולם הראשונה, רבים מאנשיו התגייסו, אך הוא עצמו נחשב מבוגר מדי לשירות פעיל. כדי להתפרנס, יצא לסבב הרצאות, אך לדברי הגורמים שתיעדו את סיפור המסע, לא ויתר על חלום המשלחת הבאה.

היעד המקורי היה שאפתני: מסע לאוקיינוס הארקטי, צפונית לאלסקה, כדי לחקור את ים בופור. את המימון העניק לו חבר ותיק לספסל הלימודים, ג'ון קווילייר רואט. לצורך המסע רכש שקלטון ספינת ציד לווייתנים נורבגית מעץ בשם פוקה 1. אשתו אמילי היא ששינתה את שמה ל"קווסט" — שם שהולם היטב את רוח התקופה ואת דמותו של האיש שעמד בראשה.

מה הוביל לעכשיו

התוכנית המקורית לא יצאה לדרך כפי שנבנתה. לאחר שממשלת קנדה משכה את תמיכתה, מוקד המשלחת הוסט בחזרה לאנטארקטיקה. בעקבות השינוי עברה קווסט שדרוג מקיף, שנועד להפוך אותה לספינת מחקר מותאמת יותר למסעות קוטביים. בין היתר הותקנו בה מבנה סיפון חדש, עמדת תצפית מחוממת, ציוד אלחוט, אודוגרף שנועד לתעד ולמפות את המסלול באופן אוטומטי, ומכשיר למדידת עומק בים עמוק מתוצרת לוקאס. לפי התיאור שפורסם, הספינה צוידה גם באוסף גדול ויקר של מצלמות וציוד צילום, ואפילו במטוס קטן.

לצד ערכה ההיסטורי של קווסט, יש כאן גם הקשר רחב יותר: בשנים האחרונות גובר העניין הציבורי והמחקרי בשרידי כלי שיט מתקופת חקר הקטבים. ב-2022 נמצאו שרידי האנדורנס, מהאירועים המסעירים בתחום הארכאולוגיה הימית של העת החדשה. כעת, עם חשיפת התמונות הראשונות של קווסט במגזין Canadian Geographic, מתקבלת הצצה נדירה לספינה אחרת, פחות מפורסמת אך טעונה לא פחות מבחינה היסטורית.

הספינה עצמה טבעה ב-1962, שנים רבות לאחר ימי שקלטון, אך הזיכרון ההיסטורי שלה נשמר בזכות הקשר הישיר לאחד מחוקרי הקטבים הידועים בעולם. התצלומים החדשים אינם רק גילוי חזותי; הם מחזקים מחדש את מקומה של קווסט בסיפור הגדול של חקר האזורים הקפואים, של העקשנות האנושית מול תנאים קיצוניים, ושל המורשת שהותיר אחריו שקלטון גם אחרי מותו.

עוד במדע וחלל

מחקר: הגנים שקיבלנו עשויים לכוון את התפתחות הסרטן
הסבר
מאומת
מדע וחלל

מחקר: הגנים שקיבלנו עשויים לכוון את התפתחות הסרטן

מחקר חדש בעכברים מספק ראיות ישירות לכך שהמטען הגנטי התורשתי משפיע לא רק על הסיכון לסרטן, אלא גם על הדרך שבה גידולים מתפתחים אחרי נזק ל-DNA. החוקרים סבורים שהממצאים עשויים בעתיד לחדד הערכת סיכון, בדיקות סקר והתאמת טיפולים, אך מדגישים כי נדרש עוד מחקר כדי להבין עד כמה התמונה דומה בבני אדם.

מאת מערכת Poozאתמול4 דק׳ קריאה
מחקר קטן: אכילה בחלון קצר עשויה לסייע למוח
עדכון
מאומת
מדע וחלל

מחקר קטן: אכילה בחלון קצר עשויה לסייע למוח

ניסוי קליני קטן שנמשך חצי שנה מצא כי נשים מבוגרות עם עודף משקל או השמנה, שהגבילו את האכילה היומית לכ-8–9 שעות, הראו שיפור גדול יותר בחלק ממבחני החשיבה לעומת נשים שאכלו לאורך כ-12 שעות. שתי הקבוצות ירדו במשקל במידה דומה, נתון שמרמז כי לא רק כמות האוכל אלא גם מועד האכילה עשוי להשפיע על תפקוד קוגניטיבי בגיל מבוגר.

מאת מערכת Poozאתמול4 דק׳ קריאה
אחרי 241 ימים בחלל: האסטרונאוט כריס ויליאמס שב לכדור הארץ
עדכון
מאומת
מדע וחלל

אחרי 241 ימים בחלל: האסטרונאוט כריס ויליאמס שב לכדור הארץ

אסטרונאוט נאס"א כריס ויליאמס נחת בשלום בקזחסטן לאחר שמונה חודשי שהות בתחנת החלל הבינלאומית, לצד שני קוסמונאוטים מרוסיה. במהלך המשימה ביצע ניסויים מדעיים, שתי הליכות חלל ועבודה טכנית שנועדה לתמוך גם במחקר רפואי וגם בהיערכות למשימות מאוישות ארוכות לירח ולמאדים.

מאת מערכת Poozאתמול3 דק׳ קריאה
למה ליופיטר יש ארבעה ירחים ענקיים
הסבר
מאומת
מדע וחלל

למה ליופיטר יש ארבעה ירחים ענקיים

מחקר חדש מציע שההבדל בין מערכות הירחים של יופיטר ושבתאי נובע מהשדה המגנטי של כוכבי הלכת הצעירים. לפי המודל, ליופיטר היה שדה חזק שיצר אזור פנימי מוגן בדיסקה שממנה נולדו הירחים, בעוד ששבתאי לא נהנה מהגנה דומה ולכן נותר עם טיטאן כירח הדומיננטי היחיד.

מאת מערכת Poozאתמול4 דק׳ קריאה

תגובות