מדע יישומי
יד מלאכותית מחקה תנועות אנושיות בעזרת פולימרים רגישים לאור
📌 בקיצור
- חוקרת מאוניברסיטת איינדהובן פיתחה יד מלאכותית שמבצעת מחוות בדומה ליד אנושית
- הטכנולוגיה מבוססת על פולימרים של גביש נוזלי המגיבים לאור ושומרים דפוסי פעולה בתוך החומר
- המטרה היא לשפר את הקשר בין אדם למערכת דיגיטלית באמצעות תחושת מגע טבעית יותר
יד מלאכותית שפותחה במסגרת עבודתה של דן-צ'ינג ליו מאוניברסיטת איינדהובן לטכנולוגיה מצליחה לשחזר מחוות אנושיות באמצעות זיכרון שנכתב אל תוך פולימרים רגישים לאור. הפיתוח נועד לקדם ממשקים שבהם מגע אינו רק תוספת נלווית, אלא חלק מרכזי באופן שבו בני אדם מתקשרים עם מערכות דיגיטליות.
כך נכתב הזיכרון לתוך החומר
בלב המחקר עומדים פולימרים מתקדמים של גביש נוזלי — חומרים שמשלבים תכונות מכניות וגמישות עם יכולת להגיב לגירוי חיצוני. במקרה הזה, הגירוי הוא אור. במקום להסתמך רק על מנועים, כבלים או מערכות בקרה מסורבלות, החוקרת בוחנת דרך שבה החומר עצמו "זוכר" כיצד עליו לנוע כאשר מאירים אותו בתבנית מסוימת.
הרעיון הזה, של זיכרון חומרי, חשוב במיוחד בתחום הרובוטיקה הרכה וההתקנים החכמים. אם אפשר להטמיע בחומר דפוס תנועה קבוע מראש, מתקבלת מערכת קומפקטית יותר, שקטה יותר ולעיתים גם עדינה יותר במגע עם בני אדם. ביד מלאכותית, המשמעות היא יכולת לייצר מחוות שנראות טבעיות יותר, בלי מנגנון מכני כבד.
המגע חוזר למרכז הממשק הדיגיטלי
ליו מתמקדת בשאלה רחבה יותר: איך אפשר להפוך את האינטראקציה עם מערכות דיגיטליות לאנושית יותר. לדבריה, חוש המישוש הוא רכיב מרכזי שחסר לא פעם בממשקים דיגיטליים, אף שבחיים עצמם הוא חיוני להבנת הסביבה, לדיוק בתנועה ולתחושת שליטה. לכן, מערכת שמסוגלת לא רק לנוע אלא גם לחקות מחוות מוכרות עשויה לשפר את הדרך שבה משתמשים חווים מכשירים חכמים, עזרים רובוטיים או התקנים לבישים.
המשמעות רחבה מעבר ליד מלאכותית אחת. טכנולוגיה כזו יכולה להשתלב בעתיד בפרוטזות, ברובוטים שפועלים לצד בני אדם, במשטחי מגע חכמים ואפילו בהתקנים רפואיים או תעשייתיים שדורשים תגובה מדויקת ועדינה. היתרון של חומרים מגיבי אור הוא האפשרות להפעיל אותם בלי מגע ישיר ובלי מערכת מכנית מורכבת בכל נקודת תנועה.
שני כתבי עת, כיוון מחקר אחד
עבודתה של ליו פורסמה לאחרונה בשני כתבי עת מדעיים, Science Advances ו-Matter & Light, נתון שממחיש את העניין שמעורר התחום בקהילה המדעית. הפרסומים מחזקים את ההערכה שמדובר לא רק בהדגמה מעבדתית נקודתית, אלא בקו מחקר שמנסה לבנות דור חדש של חומרים פעילים — כאלה שמחברים בין תכנון חומרי, הפעלה מרחוק ותנועה מדויקת.
במבט רחב, המחקר משקף מגמה בולטת במדע החומרים: מעבר מחומרים פסיביים לחומרים שמבצעים פעולה. במקום לבנות מכונה ורק אז לצפות מהחומר לציית לה, החוקרים מבקשים להעניק לחומר עצמו תפקיד פעיל. במקרה של היד המלאכותית, התוצאה היא מערכת שמחקה תנועות אנושיות באמצעות תכונות שנצרבו בחומר, ונשלטות בעזרת אור.
המחקר של ליו מציב את חוש המישוש ואת תנועת הגוף בלב הפיתוח הטכנולוגי, ומדגים כיצד עיצוב חומר ברמה המולקולרית יכול להשפיע על הדרך שבה בני אדם יפעילו מערכות דיגיטליות ויתקשרו איתן.
עוד במדע וחלל
מחקר: הגנים שקיבלנו עשויים לכוון את התפתחות הסרטן
מחקר חדש בעכברים מספק ראיות ישירות לכך שהמטען הגנטי התורשתי משפיע לא רק על הסיכון לסרטן, אלא גם על הדרך שבה גידולים מתפתחים אחרי נזק ל-DNA. החוקרים סבורים שהממצאים עשויים בעתיד לחדד הערכת סיכון, בדיקות סקר והתאמת טיפולים, אך מדגישים כי נדרש עוד מחקר כדי להבין עד כמה התמונה דומה בבני אדם.
מחקר קטן: אכילה בחלון קצר עשויה לסייע למוח
ניסוי קליני קטן שנמשך חצי שנה מצא כי נשים מבוגרות עם עודף משקל או השמנה, שהגבילו את האכילה היומית לכ-8–9 שעות, הראו שיפור גדול יותר בחלק ממבחני החשיבה לעומת נשים שאכלו לאורך כ-12 שעות. שתי הקבוצות ירדו במשקל במידה דומה, נתון שמרמז כי לא רק כמות האוכל אלא גם מועד האכילה עשוי להשפיע על תפקוד קוגניטיבי בגיל מבוגר.
אחרי 241 ימים בחלל: האסטרונאוט כריס ויליאמס שב לכדור הארץ
אסטרונאוט נאס"א כריס ויליאמס נחת בשלום בקזחסטן לאחר שמונה חודשי שהות בתחנת החלל הבינלאומית, לצד שני קוסמונאוטים מרוסיה. במהלך המשימה ביצע ניסויים מדעיים, שתי הליכות חלל ועבודה טכנית שנועדה לתמוך גם במחקר רפואי וגם בהיערכות למשימות מאוישות ארוכות לירח ולמאדים.
למה ליופיטר יש ארבעה ירחים ענקיים
מחקר חדש מציע שההבדל בין מערכות הירחים של יופיטר ושבתאי נובע מהשדה המגנטי של כוכבי הלכת הצעירים. לפי המודל, ליופיטר היה שדה חזק שיצר אזור פנימי מוגן בדיסקה שממנה נולדו הירחים, בעוד ששבתאי לא נהנה מהגנה דומה ולכן נותר עם טיטאן כירח הדומיננטי היחיד.