מחקר אקלים
אל ניניו עלול להפוך יערות טרופיים לפולטי פחמן
📌 בקיצור
- יערות טרופיים קולטים כמויות גדולות של פחמן דו-חמצני ואוגרים אותו לאורך זמן
- אירועי אל ניניו עלולים לערער את האיזון ולהפחית את יכולת הקליטה של היערות
- במצבים מסוימים היערות עשויים להפוך ממאגרי פחמן למקורות פליטה
יערות טרופיים, ובהם יער האמזונס, ממלאים תפקיד מרכזי במערכת האקלים העולמית משום שהם סופגים פחמן דו-חמצני מן האטמוספרה ואוגרים אותו בצמחייה ובקרקע. אלא שכאשר תנאי האקלים משתנים בחדות, ובמיוחד בתקופות אל ניניו, היכולת הזאת עלולה להיחלש עד כדי היפוך: במקום לפעול כ"כיור פחמן", היער עלול להפוך למקור פליטה.
כך פועל מנגנון אגירת הפחמן של היערות
המושג "כיור פחמן" מתאר מערכת טבעית שקולטת יותר פחמן מכפי שהיא משחררת. יערות טרופיים נחשבים לאחת המערכות החשובות ביותר מסוג זה, בזכות קצב צמיחה מהיר, מגוון ביולוגי עשיר ומסה גדולה של עצים וצמחייה. האמזונס לבדו אוגר כ-123 מיליארד טונות של פחמן, נתון שממחיש עד כמה מצבו משפיע לא רק על דרום אמריקה, אלא על מאזן הפחמן הגלובלי כולו.
כאשר היער בריא, העצים קולטים פחמן דו-חמצני בתהליך הפוטוסינתזה ומשלבים אותו בגזע, בעלים, בשורשים ובקרקע. כך נגרעות מן האטמוספרה כמויות עצומות של גזי חממה, וההתחממות מואטת במידה מסוימת. משום כך, כל פגיעה ממושכת ביערות הטרופיים נחשבת לא רק משבר אקולוגי מקומי, אלא גם בעיה אקלימית בינלאומית.
למה אל ניניו משנה את התמונה
אל ניניו הוא דפוס אקלימי מחזורי הקשור להתחממות מי האוקיינוס השקט, והוא משפיע על משטרי גשם, טמפרטורות ועוצמת בצורות באזורים נרחבים בעולם. ביערות טרופיים, המשמעות עשויה להיות תנאי יובש וחום שמכניסים את המערכת ללחץ. כשיש פחות מים, קצב הצמיחה של העצים מאט, והיכולת שלהם לקלוט פחמן נפגעת.
במקביל, עומס חום ובצורת מגבירים תמותת עצים, מחלישים את הצמחייה ועלולים להוביל להתפרקות חומר אורגני ולשחרור פחמן חזרה לאטמוספרה. אם התהליכים הללו מתרחשים בהיקף רחב, מאזן הפחמן של היער משתנה: הוא כבר אינו קולט יותר משהוא פולט, אלא עושה את ההפך. זהו שינוי בעל משמעות רחבה, משום שהוא מחליש אחד ממנגנוני הבלימה הטבעיים החשובים ביותר של שינוי האקלים.
האמזונס במרכז הדאגה העולמית
האמזונס תופס מקום מיוחד בדיון הזה בשל גודלו העצום וכמות הפחמן האדירה האגורה בו. כל פגיעה ביכולתו לשמש מאגר פחמן משפיעה על המערכת העולמית כולה. מעבר של חלקים מן היער למצב של פליטה נטו עלול להאיץ את קצב ההתחממות, משום שפחות פחמן ייקלט בטבע ויותר יישאר באטמוספרה.
המשמעות אינה תיאורטית בלבד. בעידן של שינוי אקלים, אירועי קיצון נעשים גורם מרכזי יותר ויותר בעיצוב תפקודם של אקוסיסטמות גדולות. לכן, השאלה איננה רק כמה פחמן יערות טרופיים מסוגלים לאגור בשנים רגילות, אלא כיצד הם מתפקדים בשנים חריגות — ובעיקר כאשר אל ניניו מביא עמו חום ובצורת.
הדיון המדעי סביב היערות הטרופיים מתמקד כעת לא רק בחשיבותם כמאגרי פחמן, אלא גם בשבריריות שלהם מול תנאי אקלים קיצוניים. העובדה שמערכת שנחשבה במשך שנים לחיץ טבעי מפני התחממות עלולה להפוך בעצמה למקור פליטה, מדגישה את מרכזיותם של היערות במאבק העולמי בשינוי האקלים.
עוד במדע וחלל
מחקר: הגנים שקיבלנו עשויים לכוון את התפתחות הסרטן
מחקר חדש בעכברים מספק ראיות ישירות לכך שהמטען הגנטי התורשתי משפיע לא רק על הסיכון לסרטן, אלא גם על הדרך שבה גידולים מתפתחים אחרי נזק ל-DNA. החוקרים סבורים שהממצאים עשויים בעתיד לחדד הערכת סיכון, בדיקות סקר והתאמת טיפולים, אך מדגישים כי נדרש עוד מחקר כדי להבין עד כמה התמונה דומה בבני אדם.
מחקר קטן: אכילה בחלון קצר עשויה לסייע למוח
ניסוי קליני קטן שנמשך חצי שנה מצא כי נשים מבוגרות עם עודף משקל או השמנה, שהגבילו את האכילה היומית לכ-8–9 שעות, הראו שיפור גדול יותר בחלק ממבחני החשיבה לעומת נשים שאכלו לאורך כ-12 שעות. שתי הקבוצות ירדו במשקל במידה דומה, נתון שמרמז כי לא רק כמות האוכל אלא גם מועד האכילה עשוי להשפיע על תפקוד קוגניטיבי בגיל מבוגר.
אחרי 241 ימים בחלל: האסטרונאוט כריס ויליאמס שב לכדור הארץ
אסטרונאוט נאס"א כריס ויליאמס נחת בשלום בקזחסטן לאחר שמונה חודשי שהות בתחנת החלל הבינלאומית, לצד שני קוסמונאוטים מרוסיה. במהלך המשימה ביצע ניסויים מדעיים, שתי הליכות חלל ועבודה טכנית שנועדה לתמוך גם במחקר רפואי וגם בהיערכות למשימות מאוישות ארוכות לירח ולמאדים.
למה ליופיטר יש ארבעה ירחים ענקיים
מחקר חדש מציע שההבדל בין מערכות הירחים של יופיטר ושבתאי נובע מהשדה המגנטי של כוכבי הלכת הצעירים. לפי המודל, ליופיטר היה שדה חזק שיצר אזור פנימי מוגן בדיסקה שממנה נולדו הירחים, בעוד ששבתאי לא נהנה מהגנה דומה ולכן נותר עם טיטאן כירח הדומיננטי היחיד.