בארה"ב שוקלים לשקם את עזה בלי פירוז חמאס

בזמן שהדיון על עתיד רצועת עזה אמור היה להתבסס על הנחת יסוד אחת ברורה — שחמאס לא יישאר כוח צבאי מאורגן ביום שאחרי — בארצות הברית מתגבשת, לפי הטענות שהועלו, גישה גמישה יותר. משמעותה האפשרית היא קידום שיקום הדרגתי של חלקים ברצועה גם בלי פירוז מלא של הארגון, מהלך שעשוי לסמן תפנית מדינית של ממש ביחס לעקרונות שנקבעו בתחילת הדרך.

המעבר מפירוק מלא לפירוז חלקי

פירוק חמאס מנשקו הוצג בשלב מוקדם כאחד התנאים המרכזיים להמשך המהלך המדיני והאזרחי בעזה. אלא שכעת, לפי הטענות, במגעים שמתקיימים סביב ההסדר עלתה אפשרות אחרת: לא דרישה לפירוק מלא של הזרוע הצבאית, אלא ניסיון להגיע להסכמה על פירוז חלקי בלבד. במתווה כזה, נשק כבד ייאסף או יפורק, בעוד אמצעי לחימה אחרים יישארו בידי חמאס.

כאן גם מתעוררת השאלה המעשית והרגישה ביותר: מהו בכלל "נשק כבד". ההבחנה הזו איננה טכנית בלבד. היא נוגעת ישירות ליכולת של חמאס לשמר כוח הרתעה, שליטה פנימית ואיום עתידי. מרגמות, טילי נ"ט, כטב"מים ורחפנים הם רק חלק מהאמצעים שממחישים עד כמה הגבול בין פירוז אמיתי לפשרה סמלית עלול להיות מטושטש.

המגעים עם חמאס והחשש בישראל

לפי הדיווח, האמריקנים הרחיבו את אופי המגעים עם חמאס, מעבר למודל הקלאסי של תיווך עקיף באמצעות מדינות מתווכות. נטען כי השליח סטיב וויטקוף מנהל מגעים מול חליל אל-חיה, מבכירי חמאס בקטאר. אם אכן כך, מדובר בשינוי מדיני משמעותי: לא רק ניסיון לייצר עסקה, אלא גם הענקת מעמד של שחקן שצריך לדבר איתו ישירות על הסדר עתידי.

בישראל רואים במהלך כזה סכנה כפולה. ראשית, הוא עלול להחליש את הדרישה שחמאס יאבד את יכולתו הצבאית כתנאי בסיסי לכל שיקום. שנית, הוא עשוי לתרום ללגיטימציה מחודשת של הארגון בזירה האזורית והבינלאומית. מבחינת מתנגדי הגישה הזאת, שיקום בלי פירוז איננו פתרון לבעיה, אלא עיגון שלה בתנאים משופרים.

שיקום אזרחי מול שלטון חמאס

ההיגיון שמאחורי קידום שיקום גם ללא פירוק מלא של הארגון נשען, לפי התיאור, על הרצון לייצב את המצב בשטח ולבנות מחדש אזורים שנמצאים כיום תחת שליטה ישראלית. בתרחיש הזה ישראל תיסוג בהדרגה מחלק מהאזורים, כוח בינלאומי ייכנס, תשתיות וערים ישוקמו, ותתאפשר תנועת אוכלוסייה לאזורים שייבנו מחדש לאורך שנים.

אלא שהמבקרים טוענים כי הנחת העבודה הזאת מתעלמת מהשאלה המרכזית: מי ישלוט באוכלוסייה ביום שאחרי. לטענתם, גם אם תיבנה מסגרת אזרחית חדשה, חמאס עשוי להמשיך ללוות את האוכלוסייה, להשפיע עליה ולשמר מנגנוני שליטה, במיוחד אם לא תוצב מולו חלופה שלטונית אפקטיבית. במילים אחרות, שיקום פיזי אינו מבטיח שינוי פוליטי.

בתוך כך נטען גם כי הפער בין ירושלים לוושינגטון אינו רק מחלוקת על עזה, אלא סימן לשבר רחב יותר בתפיסת האינטרסים המשותפים. בעיני מבקרי המהלך, השאלה איננה רק איך ייראה ההסדר ברצועה, אלא מה הוא ישדר לשחקנים אחרים באזור — מאיראן ועד לבנון וסוריה — לגבי גבולות התמיכה האמריקנית בעמדות ישראל.

לפי התמונה שהוצגה, המחלוקת סביב פירוז חמאס הופכת כעת לאחת הסוגיות המכריעות ביותר בעיצוב היום שאחרי בעזה: האם השיקום יותנה בפירוק כוחו הצבאי של הארגון, או שיתקדם גם בלעדיו. זו כבר איננה מחלוקת טכנית על נוסח הסכם, אלא ויכוח על המבנה המדיני והביטחוני שיקום ברצועה בשנים הקרובות.