מרכז הליכוד אישר שינויי פריימריז; טענות לזיופים

אחרי שבועות של עימותים פנימיים, דחיות וניסיונות לשנות את מסלול ההליך, חברי מרכז הליכוד הצביעו אתמול על שתי ההצעות המרכזיות שעיצבו את הקרב הפנים-מפלגתי: מתן שמונה שריונים ליו"ר המפלגה בנימין נתניהו, ושינוי שיטת הבחירה במחוזות ביוזמת יו"ר מרכז הליכוד, השר חיים כץ. בעוד סעיף השריונים אושר ברוב נוח, ההצעה הנוגעת למחוזות עברה בפער זעום של שישה קולות בלבד — ומיד לאחר מכן התעוררה סערה סביב טענות לזיופים.

בסיום יום ההצבעה נרשם שיעור השתתפות גבוה יחסית: 72.7% מחברי המרכז, שהם 3,387 מצביעים, הגיעו ל-16 מוקדי ההצבעה ומימשו את זכותם. בליכוד הציגו את הנתון כהוכחה למעורבות גבוהה של השטח ולחשיבות שמייחסת המפלגה לאופן שבו תורכב רשימתה לכנסת הבאה.

שמונה שריונים עד המקום ה-29

לפי ההחלטה שאושרה, נתניהו יקבל שמונה מקומות משוריינים ברשימה, עד המקום ה-29. מדובר במקומות 3, 5, 9, 11, 15, 18, 26 ו-29 — כוח משמעותי מאוד בעיצוב הרשימה העתידית של הליכוד. מבחינת נתניהו, זו אחת ההכרעות הרגישות ביותר לקראת מערכת הבחירות, משום שהרכב הרשימה נתפס בליכוד כמרכיב ישיר ביכולת לשדר יציבות, לאזן בין מחנות פנימיים ולחזק חיבורים פוליטיים.

השריונים עצמם כבר מעוררים מתיחות. אחד מהם, כך נטען במפלגה, הובטח לחיים כץ, ויש מי שמעריכים כי הוא עשוי לעבור לח"כ אתי עטיה, הנחשבת מקורבת אליו, או להינתן בנוסף לה. שריון אחר מיועד לשר גדעון סער כחלק מהחיבור עם "תקווה חדשה", ובמערכת הפוליטית הוזכר גם שמו של סגן שר החוץ מישל בוסקילה כמועמד אפשרי לקבלת מקום משוריין מטעם סער. בתוך הליכוד יש מי שרואים במהלך ניסיון לחזק קבוצות כוח פנימיות; ח"כ דוד ביטן תקף זאת בפומבי והאשים את כץ כי הוא "בונה סיעה בתוך סיעה".

המחוזות אוחדו, והקרב התחדד

הסעיף הנפיץ יותר היה דווקא הצעתו של כץ לשינוי שיטת הבחירה במחוזות. ההצעה מאפשרת לשרים ולחברי כנסת מכהנים להתמודד על משבצות המחוז, אך בפועל מצמצמת את האפשרות של מועמדים חדשים לפרוץ דרך המסלול הזה. מבחינת תומכי המהלך, הרציונל הוא צמצום מבנה ייצוג שנחשב רחב מדי ביחס למציאות הפוליטית הנוכחית; מבחינת המתנגדים, מדובר במנגנון שמחזק את המכהנים על חשבון דור חדש של מועמדים.

לפי המתווה שאושר, כמה מחוזות יאוחדו למשבצות משותפות: המקום ה-27 יוקצה למחוז מאוחד של השפלה, ירושלים ויהודה ושומרון; המקום ה-28 למחוז המאוחד של תל אביב ודן; המקום ה-30 לגליל והעמקים; והמקום ה-31 למחוז הנגב. גם תקנון הפריימריז עצמו הובא לאישור חברי המרכז ואושר רשמית.

הספירה בירושלים הציתה מחלוקת

המתח הגיע לשיאו בסניף ירושלים, האחרון שבו נספרו הקולות. שם פרצו ויכוחים קולניים סביב מעטפות שלא נספרו בטענה כי הן מזויפות. פעילים וחברי מרכז טענו כי אותן מעטפות עשויות היו להשפיע על התוצאה הסופית של סעיף המחוזות, שעבר כאמור בהפרש זעום במיוחד. בעקבות זאת נשמעו דרישות לבדיקה מחודשת ואף להצבעה חוזרת.

בליכוד, מנגד, ביקשו להציג תמונת ניצחון. בהודעת המפלגה נמסר כי "יותר מ-3,400 חברי המרכז הצביעו והכריעו בעד הצעת ראש הממשלה והשר חיים כץ בכל שלושת הסעיפים". עוד נמסר כי אחוזי ההצבעה הגבוהים משקפים את כוחו של השטח הליכודי לקראת הבחירות, וכי הרשימה שתיבנה בפריימריז, יחד עם המשוריינים של נתניהו, תוביל ל"נבחרת חזקה".

ההכרעה שבאה אחרי מאבק על עצם קיום הפריימריז

ההצבעה במרכז הליכוד לא התקיימה בחלל ריק. בתקופה האחרונה עלו במפלגה הערכות שלפיהן נתניהו ניסה לדחות את ההכרעה ואף לבחון חלופות מרחיקות לכת לפריימריז, בהן הקמת ועדה מסדרת שתקבע את הרשימה. ברקע עמדה גם הטענה כי מצב ביטחוני רגיש עלול להקשות על קיום הבחירות הפנימיות.

אלא שלפני ההצבעה קבע בית הדין של הליכוד כי הפריימריז יתקיימו בכל מקרה. בהחלטתו נקבע שאם הנסיבות הביטחוניות ימנעו קיום סדיר של ההליך, ניתן יהיה לדחות אותו או לקיים את ההצבעה באופן דיגיטלי. ההכרעה הזאת סגרה את הוויכוח על עצם קיום הפריימריז, והעבירה את המאבק לשאלה מי ישלוט בכללי המשחק.

בסיכומו של יום, מרכז הליכוד אישר את שלושת רכיבי המהלך: השריונים לנתניהו, שינוי מבנה המחוזות ואישור תקנון הפריימריז. לצד זאת, הפער הזעום בסעיף המחוזות והטענות שעלו בירושלים מבטיחים שהמאבק הפנימי בליכוד לא הסתיים עם נעילת הקלפיות.