החל פינוי מתחם אונר״א בכפר עקב; בן גביר הגיע למקום

הפינוי של מתחם אונר"א בכפר עקב שבירושלים החל היום, כמעט שנתיים לאחר אישור החוק שאוסר את פעילות סוכנות הפליטים של האו"ם בישראל. המהלך עצמו תואם מראש בין הגורמים הרלוונטיים, אך עוד לפני תחילתו התפתח עימות פנימי בצמרת השלטון סביב שאלה אחת: האם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר צריך להגיע בעצמו לזירה ולהפוך את הפינוי לאירוע תקשורתי.

לפי תיאור של גורמים המעורים בפרטים, השיחה התקיימה אמש לאחר ישיבת הקבינט, כשראש הממשלה בנימין נתניהו זימן את בן גביר לחדרו. בחדר נכחו גם שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר החוץ גדעון סער. סביב השולחן לא הייתה מחלוקת על עצם הפינוי, אלא על האופן שבו יבוצע ועל המחיר המדיני שעלול להתלוות להופעה פומבית של השר בשטח.

המחלוקת לא הייתה על הפינוי, אלא על התמונה

בסביבת בן גביר טענו כי נתניהו וסער ביקשו לדחות את המהלך מחשש לגינויים בינלאומיים ולנזק מדיני. מנגד, בדרג המדיני הדגישו כי ההחלטה על הפינוי כבר התקבלה והוכנה במשך שבועות, הן מבצעית והן הסברתית, וכי הוויכוח נסב רק סביב הגעתו של בן גביר עם הכוחות למקום.

החשש, לפי אותה גרסה, היה שהאירוע יקבל אופי מתריס ויהפוך לעימות סמלי נוסף מול הקהילה הבינלאומית, על רקע סרטונים ופעילות תקשורתית שמזוהים עם השר. בן גביר, מצדו, סירב לסגת. לדבריו, החוק מחייב את המדינה למנוע את פעילות אונר"א, וכמי שממונה על הביטחון הלאומי אין בכוונתו לעמוד מן הצד. בשיחה עם נתניהו, כך לפי גורמים בסביבתו, הוא הבהיר כי ישראל כבר ספגה גינויים בעבר ותספוג אותם גם בהמשך, אך אין בכך כדי לשנות את חובת האכיפה.

לאחר שהיה ברור שהשר אינו מתכוון לוותר, נתניהו ביקש ממנו לשמור על פרופיל נמוך. בפועל, בן גביר הגיע למתחם בליווי כוחות ועם צוות צילום, והאירוע קיבל מיד תהודה ציבורית ומדינית רחבה.

המסר של בן גביר בשטח וההודעה של נתניהו

מהמקום פרסם בן גביר סרטון שבו נראה כשהוא לבוש באפוד מבצעי, ואמר כי הוא יושב במה שהיה חדר המנהל של אונר"א. לדבריו, "במשמרת שלי אין אונר"א", והוא שיבח את שיתוף הפעולה בין המשטרה, צה"ל, מג"ב איו"ש ושב"ס במבצע. הוא הוסיף כי במקום יוקם בית ספר לילדים, וטען שמי שתומך בטרור צריך להיות מסולק.

גם ראש הממשלה פרסם בהמשך הודעה רשמית. נתניהו מסר כי הפינוי החל "בהתאם להנחייתי ובהמשך לחוק שהעברנו", והוסיף כי ישראל לא תאפשר לארגון שעובדיו היו מעורבים, לטענתו, בטרור ובטבח 7 באוקטובר לפעול בשטחה. בכך ביקש ראש הממשלה להציג את המהלך כהמשך ישיר למדיניות ממשלתית סדורה, ולא כמהלך אישי של אחד השרים.

בשטח עצמו נרשם גם אירוע נוסף שעורר תשומת לב, כאשר ח"כ צבי סוכות תועד מנפץ בפטיש אנדרטה למחבלים במקום. התיעוד הזה הוסיף ממד נפיץ לאירוע שגם כך עורר תגובות חריפות מחוץ לישראל.

האו"ם מדבר על חסינות, ישראל על בית ספר חדש

באו"ם גינו בחריפות את הפינוי. ד"ר ראמיז אל-אכברוב, המתאם המיוחד בפועל של האו"ם לתהליך השלום במזרח התיכון, האשים את ישראל בכניסה בלתי מורשית ובהשתלטות בלתי חוקית על מתקן או"ם במזרח ירושלים. לדבריו, מרכז ההכשרה קלנדיה הוא מתקן הנהנה מחסינות וממעמד שאינו ניתן לפגיעה, והוא הזכיר גם את חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק בעניין חובותיה של ישראל כלפי מתקני האו"ם ונכסיו.

אל-אכברוב טען עוד כי למהלך יש השלכות מיידיות על האוכלוסייה הפלסטינית המשתמשת בשירותי אונר"א. לדבריו, 340 צעירים פליטים פלסטינים מהגדה המערבית יאבדו באופן מיידי את מסגרת הלימודים שלהם במרכז, ואלפים נוספים עלולים להיפגע בשנים הקרובות. הוא קרא לממשלת ישראל לסגת מן המתקן ולהשיב את חסינותו.

מנגד, משרד החוץ הציג תמונה שונה לחלוטין. בהודעה שפרסם נמסר כי עיריית ירושלים החלה בעבודות שיפוץ והקמה של קומפלקס חינוכי וקהילתי חדש עבור תושבי כפר עקב, בהשקעה של יותר מ-40 מיליון שקלים. לפי המשרד, כבר בספטמבר הקרוב צפוי להיפתח במקום בית ספר תיכון עירוני לבנים, ובהמשך אמורים לקום בתי ספר נוספים, מסגד ומתקני ספורט ובריאות.

במשרד החוץ הדגישו כי הקרקע נמצאת בבעלות קק"ל מאז 1937 והוקצתה לעיריית ירושלים, וטענו שאונר"א גידרה את השטח במשך עשרות שנים אף שאין לה זכויות קניין בו. עוד נמסר כי פעילות אונר"א בישראל נאסרה בחוק, על רקע טענות ישראליות למעורבות של עובדים בארגון בטרור ולקשרים עם חמאס.

נכון להיום, הפינוי יצא לדרך והמדינה מציגה את היעד האזרחי של המהלך: הקמת מתחם חינוכי וקהילתי חדש בכפר עקב, ובהודעת משרד החוץ צוין כי בית הספר הראשון במקום אמור להיפתח בספטמבר הקרוב.