ארה"ב מתכננת להזמין יותר מ-11 אלף טילי שיוט

חיל האוויר של ארצות הברית הודיע על כוונתו להתקדם לעסקת ענק לרכש טילי שיוט ממשפחות JASSM ו-LRASM, בהיקף שיכול להגיע ל-11,200 טילים בחמש עד שבע השנים הקרובות. מדובר בזינוק חד ביחס ליעדי המלאי שפורסמו בעבר, והוא משקף לא רק הרחבת רכש אלא שינוי רחב יותר במדיניות ההצטיידות האמריקנית: מעבר לקצבי ייצור גבוהים בהרבה של חימושים ארוכי טווח הנחשבים חיוניים למלחמה עתידית מול יריב מתקדם.

לפי הודעת הכוונה שפורסמה, הרכש המתוכנן יכלול את מנות הייצור JASSM Lots 27–33 ו-LRASM Lots 13–19. במקביל לרכש עצמו, החוזה אמור לכלול גם הרחבה של יכולות האחזקה, תשתיות התיקון, התמיכה בתוכנה והייצור בשני מתקני הייצור הקיימים של לוקהיד מרטין. האספקות צפויות להתחיל 27 חודשים לאחר הענקת החוזה.

לא רק עוד טילים, אלא הרחבת פסי הייצור

המספרים שמציגה התוכנית החדשה חורגים משמעותית מיעדי המלאי שנחשפו בפומבי בשנים האחרונות לשתי משפחות הטילים. בוושינגטון מבינים כי אם ארצות הברית רוצה לשמר יכולת תקיפה ארוכת טווח בהיקף רחב, לא די בהזמנות נקודתיות; נדרש בסיס תעשייתי שמסוגל לייצר בקצב גבוה ומתמשך, גם בתרחיש של עימות ממושך.

בחיל האוויר האמריקני הודו כי הגדלת הייצור לרמה שתתמוך בהיקף כזה של רכש תחייב השקעות משמעותיות מראש ותקופת האצה ממושכת בייצור. ההודעה מבהירה גם כי ציוד ייצור שבבעלות הממשלה האמריקנית כבר מחויב בינתיים לחוזים הקיימים של JASSM ו-LRASM, ולכן היצרן נדרש להרחיב במקביל את שרשרת האספקה ואת קווי הייצור הקיימים.

לוקהיד מרטין, יצרנית שתי המשפחות, כבר החלה בשנים האחרונות להשקיע סכומים ניכרים בשרשרת האספקה ובמרכזי הייצור שלה, כדי לעמוד בדרישה לעלייה בקצב הייצור. מבחינת הפנטגון, זו אינה רק שאלה תעשייתית אלא שאלה מבצעית: זמינות גדולה יותר של טילים ארוכי טווח נחשבת לאבן יסוד ביכולת להכות במטרות מוגנות ומרוחקות בתחילת עימות.

הדגמים החדשים והדגש על שרידות מול שיבוש

החוזה העתידי נועד לכלול את כל הגרסאות הקיימות והעתידיות של המשפחה, ובהן גם LRASM-ER ו-JASSM-XR. שני הדגמים החדשים כוללים, לפי החברה, מערכות עדכניות יותר שנועדו לשפר שרידות ולהקשות על שיבוש והטעיה. עבור ארה"ב, אלה תכונות קריטיות בזירה שבה מערכות לוחמה אלקטרונית, הגנה אווירית מתקדמת ושיבושי ניווט צפויים להיות חלק בלתי נפרד מהלחימה.

דובר של לוקהיד מרטין אמר באפריל, בשיחה במהלך כנס Sea Air Space, כי סדרת שדרוגי החיישנים ב-LRASM-ER היא "המפתח לצמיחה העתידית" של המערכת. האמירה הזו מלמדת על הכיוון שאליו התוכנית הולכת: לא רק ייצור בכמות גדולה, אלא גם שיפור מתמשך של ביצועי הטיל כדי לשמר רלוונטיות מול הגנות מתקדמות.

JASSM נחשב כיום לאחד מאמצעי התקיפה המרכזיים של הפנטגון בלחימה בהיקף גדול, בעוד LRASM הוא הגרסה הייעודית יותר ללחימה ימית ולפגיעה בכלי שיט בטווחים ארוכים. העובדה ששתי המשפחות מקודמות יחד באותו מהלך מלמדת על רצון לבנות מלאי רחב וגמיש שיוכל לשמש הן נגד מטרות יבשתיות והן בזירה הימית.

הפסיפי במרכז התכנון האמריקני

מאחורי ההתרחבות עומד גם ההקשר האסטרטגי הרחב יותר. מתכנני הכוח בפנטגון ממשיכים לבנות תחזיות רכש ארוכות טווח סביב תרחיש של עימות אזורי גדול בזירה הפסיפית, ושתי משפחות הטילים הללו מופיעות כמעט בכל אחד מתרחישי הסימולציה המרכזיים. המשמעות היא שוושינגטון אינה מסתפקת עוד במלאים המתאימים לשגרה או למבצעים מוגבלים, אלא מכוונת להיקפי ייצור ואגירה שמתקרבים לרמות של היערכות מלחמתית.

ברקע הדברים עומדים גם מאמצי שיקום מלאים נרחבים לאחר מבצע Operation Epic Fury, וכן מסרים ברורים של הפנטגון לתעשייה הביטחונית שלפיהם עליה להשקיע מכספה כדי לתמוך בקצבי ייצור גבוהים יותר של חימושים מרכזיים. התוכנית החדשה של חיל האוויר משתלבת בדיוק בקו הזה: לחבר בין ביקוש ממשלתי ארוך טווח לבין התחייבות תעשייתית להגדלת היכולת בפועל.

אם המהלך יאושר במלואו, הוא יציב את JASSM ו-LRASM במעמד בולט עוד יותר בארסנל האמריקני, עם רכש חסר תקדים בהיקפו והרחבה מקבילה של התשתית התעשייתית שנדרשת כדי לייצר, לתחזק ולעדכן אותם לאורך שנים.