טורקיה אישרה חוק לחזרת לוחמי PKK לאזרחות

הפרלמנט הטורקי אישר ביום שני בערב חוק חדש שנועד לקדם את פירוק המחתרת הכורדית מנשקה, במהלך שמוגדר באנקרה כאחד הצעדים המרכזיים בדרך לסיום עימות שנמשך עשרות שנים. החוק מאפשר לחלק מלוחמי מפלגת הפועלים של כורדיסטן, PKK, לשוב לחיים אזרחיים אם יניחו את נשקם ויעמדו בתנאים שנקבעו בו.

החוק התקבל ברוב גדול של 468 תומכים מול 88 מתנגדים ושישה נמנעים, לאחר דיון פרלמנטרי ממושך שנמשך 12 שעות. הוא זכה לתמיכת מפלגת השלטון AKP של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, שותפתה הלאומנית MHP והמפלגה הפרו-כורדית DEM — שילוב פוליטי חריג יחסית שמעיד על הרגישות ועל המשקל של המהלך.

מה כולל ההסדר שאושר באנקרה

לפי נוסח החוק, אין מדובר בחנינה גורפת לכלל הפעילים הכורדים, אלא במנגנון מדורג. הליכים פליליים וריצוי עונשים בגין חלק מהעבירות יוקפאו לתקופה של חמש עד עשר שנים. מי שלא יבצע בתקופה הזאת עבירות נוספות, יוכל ליהנות מסגירת התיק בעניינו או מהכרה בכך שעונשו הושלם.

מנגד, מי שנאשמים בעבירות חמורות — ובהן רצח — לא ייכללו במסגרת ההסדר. במהלך הדיון בפרלמנט נמסר כי בשלב הראשון צפויים להשתחרר כ-3,500 עצירים הקשורים ל-PKK, נתון משמעותי במערכת הכליאה הטורקית.

בממשלה הטורקית מכנים את המהלך "חוק טורקיה נטולת הטרור", בניסיון להציגו לא כוויתור פוליטי אלא כחלק מתהליך פירוקו המעשי של הארגון. מבחינת אנקרה, המסר כפול: שילוב מחדש של מי שיניחו נשק, לצד קו נוקשה כלפי מי שמעורבים בעבירות הקשות ביותר.

אג'לאן מחוץ לחוק, אך במרכז התהליך

ברקע המהלך עומדת פנייתו של עבדוללה אג'לאן, מייסד ה-PKK, שקרא בפברואר 2025 לאנשיו להניח את נשקם ולעבור למאבק לא-אלים באמצעים דמוקרטיים. אג'לאן, בן 77, כלוא בטורקיה מאז 1999 ומוחזק במשך שנים בבידוד כמעט מלא בכלא באי אימראלי, סמוך לאיסטנבול.

אלא שהחוק שאושר כעת אינו קובע כל הסדר לגביו. סגן נשיא טורקיה, ג'בדט יילמז, אמר בראיון ל-CNN הטורקית בשבוע שעבר כי עניינו של אג'לאן "אינו נכלל במסגרת החוק", אך הוסיף לדבריו כי הוא עוד עשוי "לתרום לתהליך השלום". לאחר ההצבעה בירך יילמז על התוצאה וכינה אותה "צעד היסטורי", והדגיש כי הרוב הרחב בפרלמנט משקף, לשיטתו, הסכמה פוליטית חריגה בחשיבותה.

גם מנהיג MHP, דבלט בהצ'לי, שנחשב במשך שנים לאחד הקולות הנוקשים ביותר כלפי המחתרת הכורדית, הצטרף לברכות. עצם המעורבות שלו בתהליך נחשבת לאחד הסימנים הבולטים לשינוי, במיוחד לאחר שכבר באוקטובר 2024 העלה אפשרות מפתיעה שאג'לאן יישא דברים בפרלמנט ויכריז על פירוק הארגון.

ההתנגדות בפרלמנט והביקורת מצד ה-PKK

למרות הרוב הגדול, הדיון שקדם להצבעה היה טעון. בשידור החי מהפרלמנט נשמעו קולות חריפים מצד האופוזיציה. חבר פרלמנט ממפלגת IYI תקף את המהלך ואמר: "איך אפשר לנהל משא ומתן עם טרוריסטים? אמרתם שהם יניחו את נשקם ללא תנאי".

מן העבר השני, גם הנהגת ה-PKK עצמה לא קיבלה את החוק בהתלהבות. בהודעה שפורסמה ערב ההצבעה נמסר כי לשיטתה החוק לוקה ב"שגיאות וליקויים חמורים" ואינו מתמודד באמת עם הסוגיה הכורדית הרחבה. לטענת הנהגת הארגון, עצם העובדה שהחוק מתמקד בפירוק מנשק ואינו נוגע מפורשות בזכויות פוליטיות ותרבותיות של הכורדים, מלמדת שהבעיה עצמה נותרה ללא פתרון מלא.

הנהגת הארגון אף דרשה ערבויות לכך שלוחמים לשעבר יוכלו להשתלב בחיים הפוליטיים מבלי להיעצר בשל עמדותיהם, והבהירה כי מבחינתה מעמדו של אג'לאן ימשיך להיות מרכיב מרכזי בהצלחת התהליך.

הקשר הסורי והאינטרס של ארדואן

לתהליך בטורקיה יש גם ממד אזורי ברור. אנקרה קושרת בין פירוק ה-PKK לבין ההתפתחויות בצפון סוריה, שם נחלשה האוטונומיה הכורדית לאחר עימותים עם צבאו של הנשיא אחמד א-שרע. בהמשך, תחת לחץ אמריקני וטורקי, נחתם הסכם לשילוב הדרגתי של כוחות ה-SDF בצבא הסורי ולמיזוג מוסדות השלטון הכורדיים במוסדות המדינה.

טורקיה רואה בגופים הכורדיים בסוריה שלוחה של ה-PKK, ולכן מבחינתה הפגיעה במעמדם שם מחזקת גם את המהלך הפנימי. עבור ארדואן, זהו הישג כפול: גם התקדמות לעבר פירוק ארגון שניהל מרד נגד המדינה מאז 1984, וגם חיזוק הדרישה הטורקית לצמצום הכוח הכורדי מעבר לגבול.

החוק אושר לאחר שה-PKK כבר הודיע בחודשים האחרונים על סיום המאבק המזוין ועל פירוק הארגון, ואף ערך ביולי טקס סמלי להשמדת נשק. כעת קבע הפרלמנט את המסגרת המשפטית שתאפשר להוציא חלק מן המהלך הזה לפועל בתוך טורקיה.