הרצוג מחק את רישומו הפלילי של אלאור אזריה

נשיא המדינה יצחק הרצוג הודיע בשבת כי קיצר את פרק הזמן שנותר עד למחיקת הרישום הפלילי של אלאור אזריה, החייל לשעבר שהורשע בהריגה בעקבות הירי למוות בעבד אל-פתאח א-שריף בחברון במרץ 2016. משמעות ההחלטה היא ניקוי הרישום הפלילי של אזריה, אף שבצה"ל הביעו התנגדות למהלך.

בלשכת הנשיא הסבירו כי ההחלטה התקבלה לאחר שנשקלה עמדת הצבא, אך נקבע כי נסיבות המקרה מצדיקות לאפשר לאזריה, כלשונם, "לפתוח פרק חדש בחייו". לפי ההודעה, ההכרעה נשענה על חלוף הזמן, ריצוי העונש והבעת החרטה שיוחסה לו, ונעשתה "ברוח" יום הכיפורים. בלשכה הדגישו כי אין בצעד הזה כדי לשנות את ההליך המשפטי המקורי או את עצם ההרשעה.

התנגדות חריגה מצד צה"ל

ההחלטה התקבלה למרות עמדה שלילית מצד הדרג הצבאי הבכיר. הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, יחד עם קצינים בכירים נוספים, הבהירו במכתב לשר הביטחון ישראל כ"ץ כי הם מתנגדים למחיקת הרישום. לטענתם, אזריה נמנע מלהביע חרטה מלאה ולקבל אחריות על מעשיו גם שנים לאחר הרשעתו.

עמדת צה"ל אינה שולית במקרה הזה. פרשת אזריה נצרבה בתודעה הישראלית לא רק בגלל חומרת האירוע, אלא גם משום שהיא בחנה את גבולות הכוח, המשמעת והנורמות המבצעיות בצבא. התנגדות מפורשת של הרמטכ"ל למחווה נשיאותית נדירה יחסית, וממחישה עד כמה הסוגיה נותרה רגישה גם כעבור עשור.

האירוע בחברון וההליך המשפטי

אזריה, ששירת אז כחובש צבאי, תועד יורה בראשו של עבד אל-פתאח א-שריף לאחר שזה כבר נורה קודם לכן בידי חיילים אחרים ושכב פצוע על הקרקע במשך כ-11 דקות. לפי תיאור האירוע, א-שריף דקר קודם לכן חייל ופצע אותו, אך בעת הירי של אזריה כבר לא היה בעיצומו של העימות הראשוני.

בית דין צבאי הרשיע את אזריה ב-2017 בעבירת הריגה וגזר עליו 18 חודשי מאסר. בהמשך קוצר העונש ל-14 חודשים, והוא שוחרר במאי 2018 לאחר שריצה תשעה חודשי מאסר. הפרשה עוררה בזמנה מחלוקת חריפה בישראל: היו שראו בו חייל שפעל בתנאי לחץ מבצעיים, ואחרים טענו כי מדובר בחציית קו אדום מוסרי ומשפטי.

המערכת הפוליטית מברכת, הביקורת בחו"ל מתחדשת

שר הביטחון ישראל כ"ץ, שביקש את המהלך בחודש יולי, בירך על ההחלטה וכתב כי היא מעבירה מסר חשוב לחיילי צה"ל ולבני משפחותיהם שלפיו המדינה אינה נוטשת את לוחמיה. גם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שיבח את המהלך וכינה אותו מרגש מאוד. בן גביר אף קרא להרצוג להעניק חנינה דומה גם לראש הממשלה בנימין נתניהו, המתמודד עם משפט פלילי בתיקי שחיתות.

מן העבר השני, המקרה עורר לאורך השנים גינויים חריפים בזירה הבינלאומית. משרד החוץ הפלסטיני תיאר אז את הירי כהוצאה להורג ללא משפט וכפשע מלחמה. בני משפחתו של א-שריף טענו בעבר כי ההליך המשפטי כולו נועד בעיקר לשפר את תדמיתה של ישראל בעולם, ולא להביא צדק. גם נציבות זכויות האדם של האו"ם מתחה ביקורת על העונש שנגזר על אזריה, ותיארה אותו כמקל יתר על המידה באופן שעלול, לטענתה, לחזק תרבות של חסינות.

לפרשה היו גם השלכות מעשיות מחוץ לישראל. ב-2024 אסר ממשל ג'ו ביידן על אזריה ועל בני משפחתו הקרובים להיכנס לארצות הברית, בנימוק של מעורבות בהרג ללא משפט. כעת, עם מחיקת הרישום הפלילי בישראל, הוויכוח הישן סביב גבולות האחריות של חיילים בשטח והיחס הממלכתי כלפיהם מקבל מחדש ממד ציבורי, משפטי ומדיני.