היורה בוורמונט הורשע בניסיון רצח של שלושה סטודנטים פלסטינים

חבר מושבעים במדינת ורמונט שבארצות הברית הרשיע אמש את ג'ייסון איטון, בן 51, בניסיון לרצוח שלושה צעירים אמריקנים ממוצא פלסטיני, שנורו בעיר ברלינגטון כחודש וחצי אחרי מתקפת 7 באוקטובר. ההרשעה ניתנה לאחר שההגנה ניסתה לשכנע כי איטון אינו אחראי למעשיו מבחינה משפטית, אך בית המשפט דחה את הטענה.

האירוע התרחש בערב 25 בנובמבר 2023, כאשר הישאם עווורתאני, תחסין עלי אחמד וקינאן עבד אל-חמיד צעדו ברחוב סמוך לאוניברסיטת ורמונט. השלושה, אז בני 20, הגיעו לביקור אצל סבתו של עווורתאני במהלך חופשת חג ההודיה. איטון ניגש אליהם ופתח באש. עווורתאני נפצע באורח קשה ונותר משותק מהמותניים ומטה, עלי אחמד נפגע בחזהו, ועבד אל-חמיד נורה בעת שנמלט.

טענת ההגנה: מסרים דרך הרדיו ופקודות משירותי ביון

איטון לא חלק על כך שהוא האיש שירה, אך כפר באשמה הפלילית. במהלך המשפט טענו סנגוריו כי הוא סבל מהתקף פסיכוטי וכי מצבו הנפשי שלל ממנו אחריות פלילית. לדבריו, הוא קיבל מסרים דרך שידורי רדיו FM, שלפיהם המוסד וה-CIA הורו לו לבצע את הירי, ואף האמין שאלוהים מטיל עליו להגן על שכניו היהודים.

לטענתו, המסרים החלו בעת שהאזין לתחנה מקומית של NPR: בתחילה, כך סיפר, היו אלה מסרים מעודדים, אך בהמשך הפכו מאיימים ודחקו בו לצאת ולירות. ההגנה ביקשה לבסס באמצעות הדברים הללו את טענת האי-שפיות, שהייתה עשויה לחסוך ממנו עונש מאסר רגיל. חבר המושבעים דחה את הקו הזה והרשיע אותו בשלוש עבירות של ניסיון לרצח מדרגה שנייה.

הקורבנות העידו, המשפחות דרשו הכרה במניע

המשפט נמשך כשבוע, ובמהלכו העידו שלושת הנפגעים ותיארו את רגעי הירי ואת השלכותיהם. בעת הקראת ההכרעה עמד איטון לצד סנגוריו והביט קדימה ללא הבעת רגש בולטת. באולם ישבו עווורתאני ועלי אחמד, שנראו לאחר פסק הדין מחבקים את הסובבים אותם.

אליזבת פרייס, אמו של עווורתאני, אמרה לאחר ההרשעה כי פסק הדין אינו מוחק את הטראומה, אך קובע עיקרון חשוב: איטון אחראי למעשיו. בהמשך מתחה ביקורת על כך שלא יוחסה לו עבירת שנאה, אף שלדבריה המניע היה ברור. גם המשפחות האחרות הביעו אכזבה מכך שהאישום הסתכם בניסיונות רצח ולא כלל עבירת שנאה.

במהלך הסיכומים הצביעה התובעת שרה ג'ורג' על אמירות שיוחסו לאיטון לאחר הירי, שלפיהן היה רוצה שסבתו של עווורתאני הייתה מזהירה אותו מפני צעירים ש"מתלבשים כמו מחבלים" והולכים בשכונה שלו. מבחינת המשפחות, הדברים הללו חיזקו את הטענה שהבחירה בקורבנות לא הייתה מקרית, אלא קשורה לזהותם וללבושם, שכלל כאפיות פלסטיניות.

מחלוקת על המניע, אך חשיפה לעונש כבד

לפי ההגנה, איטון התמודד במשך שנים עם שורה של בעיות נפשיות, ובהן הפרעת קשב וריכוז, פוסט-טראומה, הפרעה דו-קוטבית, דיכאון והפרעת אישיות גבולית. סנגוריו טענו כי מצבו הידרדר לאחר שאיבד את עבודתו כשבועיים לפני הירי. מנגד, התובעת ג'ורג' אמרה בבית המשפט כי גם אם הוא סובל מקשיים נפשיים, הוא היה מודע היטב לטיב מעשיו ולהיבט הפלילי שלהם. לדבריה, מדובר באדם חסר אמפתיה ובעל תחושת חשיבות עצמית מופרזת, אך לא במי שעומד ברף המשפטי של אי-שפיות.

כעת ממתין איטון לגזר הדין. לפי ההליך שבו הורשע, הוא צפוי לעונש מאסר כבד במיוחד, שעשוי להגיע למאסר עולם ללא אפשרות לשחרור מוקדם. לכל הפחות, הוא חשוף ל-20 שנות מאסר בגין כל אחד מן הסעיפים.

הירי בברלינגטון התרחש על רקע מתיחות חריפה בארצות הברית מאז פרוץ המלחמה בין ישראל לחמאס, תקופה שבה נרשמה עלייה הן באירועים אנטישמיים והן במקרי עוינות ואלימות נגד מוסלמים ופלסטינים-אמריקנים. המקרה הזה הפך לאחד הסמלים הבולטים של אותה הסלמה, במיוחד משום שהקורבנות היו סטודנטים צעירים שבאו לביקור משפחתי ונפגעו כשהלכו ברחוב בשעת ערב.