טראמפ שוקל להחזיר את טורקיה ל-F-35

מה ידוע

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שוקל להודיע לנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן כי וושינגטון מוכנה לבחון את חזרתה של אנקרה לתוכנית מטוסי הקרב החמקניים F-35. לפי דיווח בניו יורק טיימס, שנסמך על ארבעה בכירים בממשל האמריקני, הרעיון עולה לקראת ביקור אפשרי של טראמפ באנקרה, בסמוך לפסגת נאט"ו השבוע, שבמסגרתה עשויה להתקיים פגישה ישירה בין שני המנהיגים.

הסוגיה רגישה במיוחד משום שטורקיה הוצאה מהפרויקט בשנת 2019, לאחר שרכשה מרוסיה את מערכת ההגנה האווירית S-400. המהלך ההוא נתפס בוושינגטון כאיום על ביטחון המידע של ארצות הברית ושל נאט"ו, בשל החשש שטכנולוגיות רוסיות יוכלו לחשוף נתונים רגישים על יכולות המטוס. בעקבות זאת הוטלו על אנקרה סנקציות, ובקונגרס עוגנו מגבלות שמונעות מכירה של מטוסי F-35 לטורקיה כל עוד המערכת הרוסית נותרת בשימוש.

לפי הדיווח, בממשל האמריקני מנסים כעת למצוא דרך שתאפשר לקדם את המהלך בלי להיתקל חזיתית בחסמים המשפטיים והפוליטיים. אחת האפשרויות שנבחנות היא הסדרה באמצעות חילופי מכתבים רשמיים בין וושינגטון לאנקרה. במקביל, הממשל כבר עדכן לאחרונה את הקונגרס על כוונתו לאשר עסקת מכירת מנועי סילון לטורקיה בהיקף של יותר מ-700 מיליון דולר, צעד שנתפס כסימן להתחממות מחודשת ביחסים הביטחוניים בין המדינות.

למה זה חשוב

חזרה טורקית לתוכנית ה-F-35 תהיה הרבה יותר מעסקת נשק. מדובר בסימן אפשרי לפיוס אסטרטגי בין שתי מדינות שנקלעו למשבר עמוק, אף שהן שותפות מרכזיות בנאט"ו. מבחינת ארצות הברית, טורקיה מחזיקה במיקום גיאוגרפי קריטי בין אירופה, המזרח התיכון והים השחור, ולכן כל ניסיון להחזיר אותה למסלול שיתוף פעולה הדוק יותר נוגע ישירות לאיזון הכוחות בתוך הברית.

מן העבר השני, ההתנגדות בקונגרס מלמדת שהמחלוקת בוושינגטון לא נעלמה. גם אם בבית הלבן מחפשים נוסחה שתאפשר התקדמות, השאלות העקרוניות נותרו: האם טורקיה שינתה בפועל את מדיניותה ביחס למערכת הרוסית, ועד כמה ארצות הברית מוכנה לרכך קווים שהציבה בעבר בנוגע לשילוב בין מערכות מערביות לרוסיות.

המשמעות לישראל

בישראל עוקבים בדאגה אחר האפשרות לשדרוג היחסים הביטחוניים בין וושינגטון לאנקרה. ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס לכך בראיון לפוקס ניוז והזהיר מפני העברת מטוסי F-35 או מנועים למטוסי הקרב של טורקיה. לדבריו, "טורקיה היא מדינה גדולה, אבל היא נשלטת על ידי אדם שקורא בגלוי להשמדת ישראל". נתניהו הוסיף כי ארדואן, לדבריו, "כובש חצי מקפריסין", מאיים על יוון ומדבר בגלוי על כיבוש ירושלים.

מבחינת ישראל, הסוגיה נוגעת לא רק ליחסים המתוחים עם אנקרה אלא גם לשימור היתרון האיכותי של חיל האוויר באזור. אף שטורקיה היא חברה בנאט"ו, בירושלים רואים במדיניותו של ארדואן גורם מערער, ובוודאי לא שותף ביטחוני מובן מאליו. לכן כל צעד אמריקני שיקרב שוב את אנקרה למערכות נשק מתקדמות צפוי להיבחן כאן דרך הפריזמה של מאזן הכוחות האזורי.

מה עדיין לא ברור

עדיין לא ידוע אם טראמפ אכן יקבל החלטה אופרטיבית כבר בימים הקרובים, או שמדובר בשלב זה באיתות מדיני שנועד לבחון תגובות. לא ברור גם אם טורקיה תידרש להתחייב לצעדים מעשיים ביחס למערכת ה-S-400 כתנאי להתקדמות, ומה תהיה עוצמת ההתנגדות בקונגרס אם המהלך יעבור משלב הגישוש לשלב הביצוע.

נוסף על כך, לא הובהר אם ההסדר הנבחן יעסוק רק בחידוש שיתופי פעולה חלקיים בתעשייה ובתחזוקה, או בהשבה מלאה של טורקיה למסלול רכישה והפעלה של המטוס עצמו. ההבחנה הזו חשובה, משום שכל אחת מהאפשרויות נושאת משקל אחר מבחינה צבאית, פוליטית ותעשייתית.

הזווית של פוז

הנקודה המרכזית כאן היא שהדיון סביב טורקיה ו-F-35 אינו רק טכני או מסחרי, אלא מבחן לכיוון האסטרטגי שטראמפ מבקש לעצב בתוך נאט"ו. המשמעות האפשרית היא שאם וושינגטון תעדיף שיקום יחסים עם אנקרה על פני הקו הנוקשה של השנים האחרונות, גם בעלות ברית אחרות באזור יידרשו לחשב מחדש את מפת האינטרסים שלהן. ייתכן שזו גם הסיבה שהתגובה הישראלית נשמעת חריפה כבר בשלב המקדמי.