צה״ל השמיד מתחם מנהרות של חיזבאללה באורך יותר משני ק״מ

מה קרה

צה"ל פוצץ אמש את התשתית התת-קרקעית המרכזית של חיזבאללה ברכס עלי טאהר שבדרום לבנון, לאחר תקופה ממושכת של הכנות מבצעיות וטיהור המתחם. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ הודיעו כי מדובר במערך שנבנה לאורך כשני עשורים, לדבריהם בתכנון ובמימון איראני, ונועד לשמש בסיס מבצעי נגד יישובי הצפון.

לפי ההודעה שמסרו השניים, בתוך המתחם אותרו אמצעי לחימה רבים, ובהם רקטות, טילים, כטב"מים, טילי נ"ט, מקלעים, מוקשים ומטענים. עוד נמסר כי במקום התגלה מתחם פיקוד של יחידת "בדר" של חיזבאללה, שכלל חמ"לים, חדרי אמל"ח ומרחבי שהייה שאפשרו שהייה ולחימה לאורך זמן. במערכת הביטחון ציינו כי אורך התשתיות שהושמדו עלה על שני קילומטרים.

במקביל, בצה"ל הבהירו כי אף שהכוחות עוזבים את הרכס עצמו, הם ימשיכו להחזיק שליטה מבצעית על האזור באמצעות עמדות שיאפשרו תצפית והפעלת אש. גורם ביטחוני אמר כי הצבא ערוך גם לאחר סיום הפעולה ל"מגוון תרחישים", לרבות תרחישים רב-זירתיים.

למה זה חשוב

רכס עלי טאהר נחשב לנקודת שליטה משמעותית בדרום לבנון, הן מבחינת תצפית והן מבחינת יכולת איום על יישובי קו העימות, ובראשם מטולה וקריית שמונה. מבחינת ישראל, השמדת מתחם כזה אינה רק פעולה הנדסית או טקטית, אלא מהלך שנועד לצמצם יכולת מבצעית מצטברת שחיזבאללה בנה במשך שנים מתחת לפני הקרקע.

החשיבות הגדולה יותר נעוצה בתזמון. הפעולה בוצעה בזמן שבמערכת הביטחון משלימים היערכות ממושכת לתקופת החגים ועד תחילת אוקטובר, תחת הנחה שהחיכוך בכמה חזיתות עלול לייצר ניסיון לפיגוע, ירי או תגובה משולבת. בצה"ל פועלים כיום במתכונת שמוגדרת במערכת הביטחון כ"הגנה התקפית" — פריסה עמוקה יחסית מעבר לקווי הגבול, שנועדה להרחיק איומים מהיישובים, אך גם מציבה יותר כוחות בחיכוך רצוף.

ברקע מרחפת גם איראן. גורמי ביטחון אינם מזהים בשלב זה החלטה איראנית על תקיפה ישירה, אך בישראל מתייחסים ברצינות לאפשרות של הידרדרות, בין אם דרך ירי, הפעלת שלוחים או ניסיון לייצר הרתעה מחודשת. נתניהו אמר כי איראן מנסה לשוב ולהתקדם בתחום הגרעין, וכ"ץ הזהיר כי כל פגיעה בישראל תיענה, לדבריו, במהלומה קשה.

ההשלכות האפשריות

המשמעות האפשרית הראשונה היא ניסיון תגובה מצד חיזבאללה, גם אם מוגבל. בצה"ל נערכים, בין השאר, לאפשרות של ירי רקטות לעבר יישובי הצפון, הפעלת רחפני נפץ נגד כוחות צה"ל או ניסיונות פגיעה נקודתיים בגזרה. אחת הקריאות האפשריות היא שהארגון יבחן תגובה מדודה, שתשמר משוואת הרתעה מבחינתו אך לא תדרדר מיד לעימות רחב.

המשמעות האפשרית השנייה נוגעת לאיראן ולזירות נוספות. בישראל עוקבים מקרוב גם אחר הפעילות החות'ית, ובמקביל ממשיכים בכוננות גבוהה בעזה וביהודה ושומרון. ברצועת עזה, צה"ל ממשיך בלחץ צבאי ובהחזקת שטחים נרחבים, בעוד שבפיקוד הדרום נערכים גם לאיומים מתפתחים כמו רחפנים ולפיגועים נגד כוחות. ביהודה ושומרון הוגברה הפריסה הצבאית, ונקבעה גם אפשרות להקפצה מהירה של אוגדה נוספת אם תחול הסלמה.

ייתכן שהמטרה הישראלית המיידית היא לתחם את אירוע רכס עלי טאהר, למנוע ממנו להפוך לנקודת הצתה רחבה, ובו בזמן לשדר שחופש הפעולה יישמר גם בתקופה רגישה של חגים וכוננות. בהקשר הזה, ההחלטה לא להישאר פיזית ברכס אך לשמור עליו באש ובתצפית מלמדת על ניסיון לאזן בין הישג מבצעי לבין צמצום חשיפה מיותרת של כוחות.

הזווית של פוז

הנקודה המרכזית כאן היא שהפעולה ברכס עלי טאהר אינה עומדת לבדה, אלא משתלבת בתמונה רחבה של היערכות ישראלית לחודש רגיש במיוחד. המשמעות האפשרית היא שישראל מנסה לייצר הרתעה בו-זמנית בכמה זירות, בלי להיגרר בהכרח למערכה כוללת. נדמה שהאתגר הגדול מבחינת צה"ל אינו רק לפגוע בתשתיות אויב, אלא לנהל את הגבול הדק שבין יוזמה התקפית לבין מניעת הסלמה אזורית.