המפכ"ל תקף: אלימות מתנחלים פוגעת בישראל בעולם

מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב דני לוי, אמר בשיחה סגורה כי האלימות של קיצונים יהודים ביהודה ושומרון גורמת לישראל פגיעה קשה בזירה הבינלאומית. לדבריו, מדובר ב"קומץ שכל התכלית שלו היא לבוא ולתקוף פלסטינים", והוא הזהיר כי התופעה מייצרת לישראל נזק תדמיתי ומעצבת בעולם תפיסה שלפיה המדינה מזוהה עם בריונות ועבריינות.

הדברים נאמרו על רקע שורת אירועים אלימים באזור, ובהם תקיפה שהתרחשה בלילה בכפר בזאריה, מצפון-מערב לשכם. לפי הדיווח מהשטח, מתנחלים הציתו אש במסגד וריססו כתובות נאצה על קירותיו. בין הכתובות נכתב "ראו הוזהרתם", ואחרות כוונו לשגריר ארה"ב בישראל, מייק האקבי, ולעיתונאי כאן 11 רועי שרון. החשודים עזבו את המקום לפני הגעת כוחות הביטחון.

המסר החריג של המפכ"ל על המחיר המדיני

האזהרה של לוי בולטת לא רק בגלל חומרת הניסוח, אלא גם משום שהיא מגיעה מראש המשטרה, הגוף שאמור לאכוף את החוק מול עבריינות לאומנית ואירועי אלימות אזרחיים. לדבריו, "לאמריקנים נמאס", והמשמעות היא שהבעיה כבר אינה נתפסת רק כאירוע מקומי של סדר ציבורי, אלא כסוגיה שיש לה השלכות ישירות על יחסיה של ישראל עם בעלות בריתה.

במישור המעשי, אמירות כאלה משקפות תסכול גובר במערכת האכיפה לנוכח אירועים חוזרים של פגיעה בפלסטינים, ברכוש ובאתרים דתיים. מעבר לחומרת המעשים עצמם, החשש במערכת הוא מפגיעה בהרתעה, מהידרדרות ביטחונית בשטח ומיצירת משבר אמון מול גורמים בינלאומיים שמלווים מקרוב את המתרחש ביהודה ושומרון.

הצתת המסגד והתגובה האמריקנית

צה"ל גינה את התקרית בבזאריה ומסר כי "אירועים אלה פוגעים בתושבי האזור וביציבות הביטחונית, ומסיטים את הקשב של כוחות הביטחון מפעילות סיכול והגנה". המסר הזה משקף עמדה עקבית של מערכת הביטחון, שלפיה אלימות מצד ישראלים בשטח אינה רק עבירה פלילית או לאומנית, אלא גם גורם שמכביד על הפעילות המבצעית ומחריף את המתיחות.

גם שגריר ארה"ב מייק האקבי התייחס לכתובות שנכתבו נגדו. לדבריו, "זה באמת עצוב שמישהו יתגאה בהיותו טרוריסט". הוא הוסיף כי קבוצה קטנה שפוגעת, לשיטתו, במוניטין של רוב מוחלט מהישראלים החיים לפי החוק אינה מייצגת את העם היהודי או את כלל אזרחי ישראל. ההתייחסות האמריקנית מדגישה עד כמה האירועים הללו נבחנים גם מעבר לקו הירוק, ובעיקר בוושינגטון.

המחלוקת על סמכויות האכיפה ביהודה ושומרון

בשולי אותה שיחה התייחס לוי גם למהלך שמקדם שר הביטחון ישראל כ"ץ, שבמסגרתו תועבר האחריות על האכיפה האזרחית ביהודה ושומרון מצה"ל למשטרה. לוי הבהיר כי מבחינתו צה"ל הוא הריבון בשטח, וכי בשלב זה הורה לבכירי המשטרה שלא לקיים פגישות עם הצבא בנושא העברת האחריות.

זו אמירה משמעותית, משום שהיא חושפת מחלוקת עקרונית בתוך מערכת הביטחון והאכיפה: מי אמור להוביל את הטיפול באירועים אזרחיים-פליליים באזור שבו המשטר המשפטי והביטחוני שונה מזה שבתחומי הקו הירוק. כל שינוי בסמכויות האכיפה ביהודה ושומרון נוגע לא רק לחלוקת עבודה בין גופים, אלא גם לשאלות מדיניות, משפטיות ומבצעיות רגישות.

הנתונים שממחישים את עומק ההידרדרות

לצד האירועים האחרונים, פורסמו השבוע נתונים של האו"ם שלפיהם מאז 7 באוקטובר בוצעו ביהודה ושומרון אלפי תקיפות שיוחסו למתנחלים, ובהן נפצעו אלפי פלסטינים. עוד לפי הנתונים, יותר מ-3,200 פלסטינים נעקרו מבתיהם מאז תחילת השנה בשל אלימות מתנחלים, קצב גבוה פי שניים לעומת השנה שעברה.

עוד נמסר כי מספר הנפגעים הפלסטינים באירועים אלה עלה באופן חד בשנים האחרונות: מממוצע של פצוע אחד מדי שלושה ימים בשנת 2020 ליותר משלושה פצועים ביום בשנת 2026. במקביל צוין כי מאז 7 באוקטובר נהרגו ביהודה ושומרון יותר מ-1,100 פלסטינים, בהם גם מחבלים, ורובם בידי כוחות ישראליים. לפי אותם נתונים, מאז 2023 נהרגו 67 ישראלים בידי פלסטינים ביהודה ושומרון.

האירועים בבזאריה, דברי המפכ"ל והעימות סביב חלוקת הסמכויות מצטרפים יחד לתמונה רחבה יותר: הידרדרות מתמשכת במצב ביהודה ושומרון, שבה הפשיעה הלאומנית, המאבק על האכיפה והלחץ הבינלאומי נשזרים זה בזה ומשפיעים ישירות גם על היציבות הביטחונית בשטח.