חוק יסוד לימוד התורה עבר בקריאה ראשונה

מליאת הכנסת אישרה היום, רביעי, בקריאה ראשונה את חוק יסוד לימוד התורה, אחד המהלכים הרגישים ביותר שמקדמת הקואליציה מול הסיעות החרדיות. ההצעה עברה ברוב של 63 חברי כנסת מול 53 מתנגדים, לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע למליאה במיוחד מטקס פתיחת המכביה כדי להשתתף בהצבעה ולהבטיח רוב של לפחות 61 תומכים.

הרוב הושג אחרי לחץ חרדי

הדרישה להשתתפותו של נתניהו לא הייתה סמלית בלבד. במפלגות החרדיות ביקשו רוב של 61 לפחות, מתוך הנחה שלרוב כזה עשויה להיות משמעות משפטית אם החוק יעמוד בהמשך לבחינת בג"ץ. בסופו של דבר אושר החוק ברוב גדול יותר, אך ההגעה של נתניהו המחישה עד כמה הסוגיה הפכה למבחן פוליטי עבור הקואליציה.

לצד הרוב שהושג, נרשמו גם חריגות בתוך מחנה הקואליציה: חברי הכנסת דן אילוז ויולי אדלשטיין מהליכוד, שרון השכל מהימין הממלכתי ומשה סולומון מהציונות הדתית הצביעו נגד. במהלך ההצבעה הוצאה ח"כ נעמה לזימי מהמליאה.

עוד לפני ההצבעה נרשם עימות מילולי באולם. ח"כ יצחק פינדרוס מיהדות התורה, שמשך זמן בנאום עד להגעת נתניהו, אמר לחברי האופוזיציה: "הגרמנים אמרו על היהודים אותו דבר, 'הם רוצים רק כסף'". הדברים עוררו מחאה חריפה במליאה, בין היתר מצד ח"כ גלעד קריב.

מה קובע החוק

ליבת ההצעה היא עיגון לימוד התורה כערך יסוד בעל מעמד חוקתי. מבחינת יוזמיה, מדובר במהלך שנועד לחזק את ההכרה הממלכתית בלומדי התורה וליצור משקל נגד לחוקי יסוד אחרים, ובראשם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שממנו נגזר עקרון השוויון ושעל בסיסו נפסלו בעבר הסדרים שונים בתחום הפטור או הדחייה משירות לחרדים.

בסיעות החרדיות טוענים כי לימוד התורה אינו רק עניין קהילתי או דתי, אלא יסוד מהותי בזהותה של המדינה כמדינה יהודית. לכן, לשיטתם, הוא צריך לקבל עיגון חוקתי מפורש. הנוסח שאושר קובע כי מדינת ישראל רואה חשיבות עליונה בעידוד לימוד התורה ולומדי התורה, וכי מי שמתמסרים לתלמוד תורה לתקופה ארוכה תורמים תרומה משמעותית למדינת ישראל ולעם היהודי.

נוסח מוקדם יותר של ההצעה כלל גם השוואה בין מעמדם של לומדי התורה לבין משרתי צה"ל. בעקבות סערה ציבורית הסעיף הזה הוסר, אך גם בלעדיו החוק נתפס בעיני מבקריו כמהלך שנועד לחזק את ההגנה המשפטית על עולם הישיבות בעיצומה של המחלוקת על גיוס חרדים.

העסקה הרחבה והסערה הפוליטית

אישור החוק אינו עומד לבדו. הוא חלק מהבנות פוליטיות רחבות יותר בין הליכוד למפלגות החרדיות, שבמסגרתן מקודמים גם החוק למניעת מעצרי עריקים חרדים וחוק הכשרות. בתמורה, החרדים אמורים לתמוך בשורת מהלכים רגישים מבחינת נתניהו והקואליציה, ובהם קידום ועדת חקירה פוליטית לאירועי 7 באוקטובר, פיצול תפקיד היועצת המשפטית לממשלה והסכמות סביב מועד הבחירות.

יו"ר דגל התורה משה גפני, שהציג את ההצעה במליאה, אמר כי "בשנים האחרונות חלה זילות בכבוד התורה", והוסיף שלדבריו מדובר בחוק שהיה צריך לחוקק כבר עם קום המדינה. גם ח"כ מאיר פרוש בירך על ההצבעה ותקף בחריפות את מתנגדי ההצעה, בעיקר משמאל, תוך שהוא קשר בין זהותה היהודית של המדינה לבין ההצדקה לחקיקה.

מן העבר השני נשמעה ביקורת חריפה. נפתלי בנט תקף את המהלך והודיע כי אם תקום ממשלה חדשה בראשותו, החוק יבוטל. גדי איזנקוט כתב כי מדובר, לדבריו, ב"פגיעה ישירה בעמוד השדרה הלאומי שלנו", וטען שהקואליציה יוצרת מסלול עוקף להשתמטות. הביקורת הזו משקפת את טענת המתנגדים שלפיה מאחורי ההכרזה הערכית מסתתר ניסיון מעשי לשנות את מאזן הכוחות המשפטי בסוגיית הגיוס.

כעת, לאחר שעבר בקריאה ראשונה, החוק ממשיך לשלבי החקיקה הבאים בכנסת, כשהנוסח שאושר קובע באופן מפורש כי המדינה רואה חשיבות עליונה בעידוד לימוד התורה ולומדיו.