ראסל מתוסכל: מרצדס מחפשת את הסיבה לאובדן המהירות

התמונה הגדולה

ג'ורג' ראסל הגיע לסוף יום המוקדמות בגרנד פרי בלגיה עם מקום שלישי לא רע על הנייר, אבל התחושה במוסך של מרצדס רחוקה מסיפוק. בזמן שקימי אנטונלי הציג קצב חד והעמיד את עצמו לפניו על הגריד, ראסל שוב מצא את עצמו מפסיד זמן הקפה בעיקר בקטעים שבהם הנהג אמור להיות עם דוושה מלאה. מבחינתו, זו לא רק תוצאה פחות טובה במוקדמות, אלא דפוס שחוזר על עצמו כבר כמה מרוצים ומקשה עליו לנהל קרב שווה בתוך הקבוצה.

הנתון שמדאיג במיוחד את מרצדס הוא שהפער אינו נראה כמו עניין פשוט של כיוון מכונית, צמיגים או טעות נקודתית. ראסל עצמו אמר שכל הפוקוס שלו ב-36 השעות האחרונות היה על המהירות בקו ישר, משום שלדבריו זה התחום שבו הוא מרגיש שהזמן פשוט נוזל ממנו בלי שיש לו דרך אמיתית להגיב מתוך תא הנהג.

הטענה המרכזית

הטענה שעולה מתוך דברי ראסל ואנשי מרצדס היא שהמכונית שלו אינה סובלת בהכרח מתקלה מכנית קלאסית, אלא ממשהו מורכב יותר שקשור לאופן שבו מערכת ההנעה ההיברידית פורסת את האנרגיה לאורך ההקפה. במילים אחרות, לא מדובר בהכרח בכוח מנוע חסר בכל המסלול, אלא בניהול לא אופטימלי של ה-deployment, כזה שפוגע דווקא בקטעים מסוימים ויוצר פערי מהירות מקומיים אך יקרים מאוד על השעון.

זו נקודה קריטית בפורמולה 1 המודרנית: גם כשהמנוע תקין, הדרך שבה המכונית מחשבת בזמן אמת היכן לשחרר אנרגיה חשמלית והיכן לחסוך אותה יכולה להכריע זמן הקפה. כשזה עובד נכון, הנהג סוחב מהירות החוצה מפניות וממשיך חזק לאורך הישורת. כשזה לא קורה, הוא מרגיש כאילו המכונית נחנקת בדיוק במקום שבו הוא זקוק להכי הרבה דחיפה.

הנתונים והעדויות

ראסל סיים את המוקדמות בפער של 0.508 שניות מאנטונלי, ובמהלך סוף השבוע בספא כבר נחשף קושי בולט יותר כאשר באחד האימונים היה איטי ממנו ב-1.285 שניות. לפי ניתוח הטלמטריה בין ההקפות המהירות של השניים, התמונה אינה אחידה לאורך המסלול: בקטע העלייה לקמל סטרייט ועד לסיום אזור לס קומב, המהירות המרבית של ראסל כמעט זהה לזו של אנטונלי, בין היתר משום שהיה מהיר יותר דרך או רוז'.

אלא שמאותו שלב והלאה מתחיל השינוי. בדרך לפוהון ובהמשך עד שיקיין פאניה, אנטונלי מצליח לפתוח פער כאשר הוא נהנה, לפי הקריאה של הנתונים, מפריסת אנרגיה יעילה יותר. עד שם ראסל כבר מאבד יותר משתי עשיריות. לאחר מכן, בקטע המהיר דרך בלאנשימון ועד לשיקיין האחרון, הפער נפתח עוד יותר, ובנקודות מסוימות נרשם הבדל של עד 10 קמ"ש במהירות.

טוטו וולף הסביר כי במכוניות הנוכחיות הכול יושב על הקצה, גם מבחינת ניהול האנרגיה וגם מבחינת הצמיגים. לדבריו, מי שמצליח לנהוג מהר יותר וגם לנהל את האנרגיה בצורה חכמה יותר, יהיה זה שיסיים לפני האחר. במרצדס, כך מסתמן, לא מתכננים כרגע להחליף רכיבים במכונית של ראסל, משום שההערכה היא שהפתרון לא נמצא בחלק בודד אלא באופן שבו המערכת מנהלת את הכוח לאורך ההקפה.

גם אנדרו שובלין, המנהל ההנדסי במסלול, הבהיר שהקבוצה חוקרת את הנושא בעדיפות עליונה, ולדבריו מדובר באובדן ביצועים שאי אפשר להסביר באמצעות סגנון הנהיגה של ראסל. זה חשוב, משום שבשלב מוקדם יותר נבדקו כיוונים אחרים, כולל בלימה ושימוש בדוושה, אך אלה נשללו בהמשך.

ניואנסים ומגבלות

למרות תחושת הדחיפות, אין עדיין מסקנה סופית. לפי הקריאה האפשרית של הנתונים, העובדה שראסל היה חזק מאוד דווקא על קמל סטרייט מעידה שלא מדובר בבעיה קבועה שמלווה אותו בכל נקודה בהקפה. בנוסף, בתוך סט ההקפות של ראסל עצמו נרשמו הבדלים גדולים במהירות המרבית, מה שמרמז שהטריגר עשוי להיות תלוי גם באופן שבו ההקפה נבנית לפני הכניסה לישורת, ולא רק בתקלה קשיחה במערכת.

גם קבוצות אחרות נתקלות בתופעות דומות. אנדראה סטלה ממקלארן הסביר שמערכות הבקרה של יחידת הכוח מבצעות חישובים חיים תוך כדי נסיעה, ולא פועלות לפי תסריט קבוע מראש. לדבריו, זה משפיע לא רק על המהירות בישורות אלא גם על נקודות הבלימה, משום שאיסוף אנרגיה או שחרורה משנים את מהירות הגישה לפנייה. המשמעות היא שמדובר בתחום טכני עדין מאוד, שבו קשה לנהג להרגיש בזמן אמת מה בדיוק השתבש.

ראסל עצמו אמר שהוא כבר השתכנע בעבר שהבעיה נובעת ממנו, אבל כעת הוא בטוח הרבה יותר שלא מדובר בסגנון הנהיגה שלו. לדבריו, משהו משמעותי יותר קורה ברקע, ובכל הקפה הוא רואה על הדלתא שהוא מפסיד בישורות בין שתי עשיריות לשש עשיריות. עם זאת, הוא גם הדגיש שבקצב מרוץ ההשפעה של תנודות ה-deployment עשויה להיות קטנה יותר מאשר במוקדמות.

הזווית של פוז

הנקודה המרכזית כאן היא שמרצדס לא נלחמת רק ביריבות על המסלול, אלא גם במורכבות של עידן ההיברידי שבו אלגוריתם חלוקת האנרגיה יכול להכריע קרב פנימי בתוך אותו מוסך. המשמעות האפשרית היא שאם הקבוצה תפענח את הדפוס הזה לפני הונגריה, המאבק בין ראסל לאנטונלי עשוי להיראות אחרת לגמרי. אחת הקריאות האפשריות היא שהפער הנוכחי משקף פחות הבדל נהיגה טהור, ויותר חוסר עקביות טכני שמונע מראסל למצות את מלוא החבילה.