השירות הסדיר יישאר 32 חודשים בינתיים

הממשלה החליטה להשאיר בשלב זה את משך השירות הסדיר לבנים על 32 חודשים, ולא לקצרו ל-30 חודשים כפי שנקבע בעבר. ההחלטה, שהועברה לחברי הכנסת לקראת דיון בוועדת החוץ והביטחון ביום חמישי, מתקבלת בזמן שצה״ל מתמודד עם מחסור בכוח אדם לוחם ובמקביל מקודמת הצעת חוק שמקפיאה את מעצר המשתמטים החרדים.

בהודעה שנשלחה לחברי הכנסת נכתב כי "בתיאום עם משרד הביטחון, הממשלה וצה"ל, הוחלט לקדם בוועדת החוץ והביטחון הוראת שעה שתעגן בשלב זה את משך השירות הסדיר על 32 חודשים, כמענה לצורך המבצעי הדחוף וכדי למנוע את קיצור שירות החובה ל-30 חודשים". משמעות המהלך היא בלימת הקיצור שהיה אמור לחול, אך גם נסיגה מהכוונה הקודמת להאריך את השירות ל-36 חודשים.

בין 30 ל-36 חודשים: הפשרה שנבחרה

מאחורי ההחלטה עומד שילוב של אילוץ מבצעי ולחץ פוליטי. בצה״ל מזהירים זה זמן כי קיצור השירות פוגע ביכולת להחזיק סדרי כוחות, במיוחד בתקופה של עומס מבצעי ומחסור בלוחמים. מנגד, הכוונה להאריך את השירות ל-36 חודשים עוררה ביקורת חריפה, בעיקר לנוכח המשך קידום ההסדרים מול המפלגות החרדיות בסוגיית הגיוס.

לכן נבחרה נוסחת ביניים: לא קיצור ל-30 חודשים, אך גם לא הארכה ל-36. מבחינת הממשלה, זהו פתרון שמספק לצה״ל תוספת כוח אדם מיידית יחסית, בלי לפתוח כעת חזית ציבורית רחבה יותר סביב הארכת שירות מלאה.

ללוח הזמנים יש כאן משמעות מעשית. ביולי 2020 קוצר השירות הסדיר מ-32 ל-30 חודשים. שנה לאחר מכן הוחלט להחזירו ל-32 חודשים, אך לדחות את יישום הקיצור ל-2024. בפועל, החיילים שהתגייסו מיולי 2024 ואילך משרתים 30 חודשים בלבד, ואמורים להשתחרר בינואר 2027. ללא שינוי חקיקה, בצה״ל חוששים שהפער בכוח האדם רק יעמיק.

חוק המעצרים עודכן והורחב

במקביל, הממשלה ממשיכה לקדם את החוק שמקפיא את מעצר המשתמטים החרדים. שבוע לאחר פרסום הנוסח הראשון פורסמה גרסה מעודכנת, ובה שינויים מהותיים. אחד המרכזיים שבהם הוא הארכת תקופת התוקף: במקום הקפאה ל-90 ימים, כפי שנקבע בתחילה, ההצעה המעודכנת קובעת שהחוק יחול עד 30 בנובמבר — כחמישה חודשים.

מעבר לכך, למבנה החוק עשויה להיות השפעה רחבה יותר ממשך הזמן הרשמי שנכתב בו. לפי סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, חוק שתוקפו אמור לפוג בתוך ארבעה חודשים ממועד פיזור הכנסת מוארך אוטומטית עד תום שלושת החודשים הראשונים של הכנסת הבאה. המשמעות היא שבתרחיש פוליטי מסוים, ההקפאה עשויה להישאר בתוקף פרק זמן ארוך יותר מזה שהוצג מלכתחילה.

לא רק הקפאה זמנית, אלא גם מסר להמשך

הנוסח שקידם יו״ר ועדת החוץ והביטחון, ח״כ בועז ביסמוט, אינו נתפס רק כמהלך טכני. מעבר לעצירת מהלכי המעצר, הוא משקף גם את הכיוון הפוליטי הרחב יותר של הקואליציה ביחס לסוגיית גיוס החרדים. במערכת הפוליטית רואים בו צעד שמייצר תשתית להסדרים עתידיים מרחיקי לכת יותר, לרבות חוק פטור או הסדר קבע אחר.

הביקורת המרכזית על הממשלה נובעת מהפער בין הטענה לצורך מבצעי דחוף לבין קידום מהלכים שמקלים עם מי שאינם מתגייסים. במילים אחרות, בזמן שחיילי החובה נדרשים להישאר במערכת לזמן ממושך יותר, הקואליציה ממשיכה לקדם מסלול שמרכך את האכיפה כלפי חרדים שאינם מתייצבים לשירות.

מחר אמורים להתחיל הדיונים בהסתייגויות לנוסח המעודכן של חוק המעצרים, ואם הקואליציה תשלים את המהלך ללא עיכובים, תתקיים גם הצבעה בקריאה שנייה ושלישית. במקביל, ועדת החוץ והביטחון צפויה לדון ביום חמישי בהוראת השעה שתשאיר את שירות החובה לבנים על 32 חודשים.