אוראטומיק גייסה 300 מיליון דולר למחשב קוונטי

חברת אוראטומיק, סטארט-אפ אמריקאי צעיר בתחום המחשוב הקוונטי, הודיעה השבוע על גיוס של 300 מיליון דולר בסבב סדרה A — אחד הסבבים הבולטים שנראו לאחרונה בתחום. החברה, שנכנסה למירוץ רק בתחילת השנה, מציבה לעצמה יעד שאפתני: לבנות עד סוף העשור מחשב קוונטי בקנה מידה שימושי, כזה שיוכל להציע יתרון ממשי על פני מערכות המחשוב הקיימות.

הטענה המרכזית: פחות קיוביטים, פחות מורכבות

אוראטומיק נוסדה בידי פיזיקאים מקאלטק, והיא מפתחת מחשב קוונטי המבוסס על אטומים בודדים שמוחזקים במקומם באמצעות לייזרים המשמשים כמעין "פינצטות אופטיות". לפי החברה, פריצת הדרך שהובילה להקמתה קשורה ליכולת לתקן שגיאות תוך שימוש במספר קטן בהרבה של קיוביטים — יחידת המידע הבסיסית במחשוב קוונטי — מכפי שנחשב אפשרי עד לאחרונה.

זו נקודה קריטית לענף כולו. מחשבים קוונטיים רגישים מאוד לרעש ולהפרעות, ולכן בלי תיקון שגיאות אמין קשה להפוך אותם ממערכות ניסיוניות לכלי עבודה שימושי. מנכ"ל וממייסדי החברה, דולב בלובשטיין, אמר בראיון כי במשך שנים הוא ושותפיו כלל לא חשבו שיש היגיון להקים חברה בתחום, משום שהטכנולוגיה נראתה רחוקה מדי. לדבריו, רק אחרי פריצת הדרך האחרונה בתיקון השגיאות השתנתה עמדתם בבת אחת.

דילוג על שלב הביניים שמעסיק את רוב התעשייה

בעוד חברות רבות בענף מציעות כיום לאקדמיה ולתעשייה גישה למערכות אבטיפוס מהדור המכונה NISQ — מערכות קוונטיות בינוניות ורועשות, שעדיין אינן עמידות מספיק לשימוש רחב — אוראטומיק בוחרת שלא לפתח או לשווק מערכות כאלה כלל. המהלך הזה מעיד על אסטרטגיה ממוקדת: לא לעצור בדרך בתחנות ביניים, אלא לנסות להגיע ישירות למחשב קוונטי סביל-שגיאות, כזה שיוכל לבצע משימות מורכבות באופן יציב.

בלובשטיין ביקש גם לבדל את החברה מ-PsiQuantum, אחת המתחרות המסוקרות בענף, ששווייה הוערך בספטמבר האחרון בכ-7 מיליארד דולר. לדבריו, בעוד PsiQuantum מכוונת למחשב קוונטי בן מיליון קיוביטים, הגישה של אוראטומיק פשוטה וזולה יותר מבחינה יסודית. הוא טען כי החברה זקוקה לכ-10,000 עד 20,000 קיוביטים בלבד כדי לבנות מחשב שימושי, וכי כל רכיבי הליבה הנחוצים כבר הודגמו אצלה בניסוי, אם כי בקנה מידה קטן יותר.

למה המשקיעים מוכנים לשים סכומים כאלה

את סבב הגיוס הובילו במשותף ARCH Venture Partners, Spark Capital ו-Khosla Ventures, ובהשתתפות שורה ארוכה של משקיעים בולטים בהם Bezos Expeditions, Index Ventures, General Catalyst, Lowercarbon Capital וביין קפיטל. עצם היקף ההשקעה, במיוחד בסבב ראשון גדול כל כך, משקף את התיאבון הגובר של קרנות הון סיכון לתחום הקוונטי — גם בשלב שבו רוב החברות עדיין רחוקות ממוצר מסחרי עובד.

וינוד קוסלה, ממייסדי Khosla Ventures, כתב ברשת X כי מדובר ב"ההשקעה הראשונית הגדולה ביותר עד היום" של הקרן שלו, והביע ביטחון בכך שאוראטומיק תהיה זו שתבנה את המחשב הקוונטי הראשון העמיד לשגיאות. מדובר בהצהרה חריגה בעוצמתה, שמעידה עד כמה חלק מהמשקיעים סבורים שהשוק מתקרב לנקודת מפנה טכנולוגית.

שוק עם הבטחה עצומה — אבל גם מרחק גדול ליעד

הסיבה להתלהבות ברורה: אם וכאשר ייבנה מחשב קוונטי מלא ומתוקן-שגיאות, הוא עשוי לאפשר קפיצת מדרגה בתחומים שדורשים חישובים מורכבים במיוחד — מביו-טכנולוגיה וכימיה, דרך לוגיסטיקה ועד בינה מלאכותית וקריפטוגרפיה. בשנה האחרונה נרשמה האצה גם בצד השוק: כמה חברות קוונטיות, ובהן Infleqtion ו-Quantanium, הונפקו השנה, וחברות ציבוריות כמו Rigetti ו-IonQ נהנו מזינוק חד במחירי המניות ב-18 החודשים האחרונים.

עם זאת, הפער בין הבטחה מדעית לבין מערכת מסחרית אמינה עדיין גדול, והענף כולו נבחן בראש ובראשונה ביכולת להוכיח תיקון שגיאות בקנה מידה רחב. אוראטומיק מציגה כעת שילוב נדיר של טענה מדעית שאפתנית, גיבוי הוני משמעותי ותוכנית שמוותרת על שלבי ביניים. בשלב הזה, העובדה המעשית המרכזית היא שהחברה גייסה 300 מיליון דולר וממקדת את כל מאמציה בבניית מחשב קוונטי שימושי עד סוף העשור.