כל הכתבות בנושא
7 כתבות
IBM הודיעה על שלושה ניסויים חדשים שלדבריה מדגימים יתרון קוונטי גם בתנאים המוגבלים של המחשבים הקוונטיים הקיימים כיום. בלב ההכרזה עומד לא רק קצב החישוב, אלא היכולת לסמוך על התוצאה גם כשקשה או בלתי אפשרי לאמת אותה באמצעים קלאסיים.
מחקר חדש מצביע על כך ששני חומרים דקי־שכבה שנחקרו לאורך שנים כמוליכי־על פשוטים פועלים למעשה באמצעות שני מצבים על־מוליכים מקושרים וחזקים. הממצא מציע הסבר לשאלה ותיקה על אופן פעולתם של החומרים, ועשוי לסייע בפיתוח חומרים מתקדמים למחשוב קוונטי, לאלקטרוניקה חסכונית ולאמצעי חישה מדויקים.
חוקרי אוניברסיטת אאלטו הציגו מנוע חום קוונטי מחזורי שפועל בתוך מעגל מוליך־על, צעד שנחשב משמעותי בחיבור בין תרמודינמיקה לפיזיקה קוונטית. לפי החוקרים, ההדגמה עשויה לסייע בפיתוח טכנולוגיות קוונטיות מתקדמות יותר, ובהן גם מחשבים קוונטיים בקנה מידה גדול יותר.
גוגל מציגה שיטה שמאפשרת לכייל מעבד קוונטי תוך כדי פעולתו, בלי לעצור את החישוב לצורך בדיקות תקופתיות. המהלך נשען על נתונים שכבר נאספים במנגנוני תיקון שגיאות, ועשוי לסייע להריץ אלגוריתמים קוונטיים ארוכים ויציבים יותר.
חברת הסטארט-אפ אוראטומיק, שהוקמה בידי פיזיקאים מקאלטק, הודיעה על גיוס ענק של 300 מיליון דולר בסבב A כדי לפתח מחשב קוונטי שימושי עד סוף העשור. החברה טוענת כי פריצת דרך בתיקון שגיאות תאפשר לה להגיע למערכת מסחרית עם 10,000 עד 20,000 קיוביטים בלבד — מספר נמוך משמעותית מהיעדים שמציגות מתחרות בולטות בענף.
הליום־3 נחשב לחומר נדיר ויקר במיוחד, עם שימושים מתקדמים בקירור מחשבים קוונטיים ובמחקרי היתוך גרעיני. לנוכח מגבלות האספקה מכדור הארץ, חברות אמריקאיות בוחנות כעת אפשרות להפיק אותו מאדמת הירח — אך הדרך לשם כרוכה באתגרים הנדסיים, כלכליים ומדעיים כבדים.
משרד ההגנה האמריקאי פרסם אסטרטגיה חדשה למעבר להצפנה עמידה למחשוב קוונטי, כחלק מהיערכות רחבה לאיום עתידי על מערכות הביטחון והסייבר. לפי לוח הזמנים שנקבע, מערכות שלא יתמכו ביכולות החדשות עד סוף העשור צפויות לצאת משימוש, לצד מהלכים משלימים בתחומי הבינה המלאכותית, שרשראות האספקה וגיוס כוח אדם מקצועי.
