לוויינים זיהו מאז ספטמבר התגברות בשריפות ובפליטות עשן במרכז האמזונס ובמזרחו, לפי סקירה שפרסם מצפה כדור הארץ של נאס״א ב־15 באוקטובר 2026. הבצורת המלווה את אל ניניו הותירה את היער פגיע יותר להתפשטות אש.
תמונה שצילם הלוויין Aqua ב־12 באוקטובר מתעדת עשן משני צדי נהר האמזונס. לפי חוקרי נאס״א, רבות מהשריפות החלו באש שהודלקה לצורכי ניהול שטחים חקלאיים, יצאה משליטה והתפשטה לצמחייה היבשה שמתחת לצמרות.
למה ספירת מוקדי האש אינה מלאה?
עננים, עשן צפוף וחופת היער עלולים לחסום את האות התת־אדום שחיישני לוויין מחפשים. לכן מיעוט זיהויים ביום מעושן אינו מעיד בהכרח על דעיכת השריפות.
ניתוח נוסף של נתוני חיישן VIIRS באזור סנטרם זיהה כ־40% יותר מוקדי אש אפשריים מהספירה הפעילה במערכת FIRMS, לפי החוקר שיין קופילד. זהו ממצא אזורי על שיטת הזיהוי, ולא אומדן לעלייה במספר השריפות בכל האמזונס.
התמונה המלווה כאן היא המחשה; תצלום הלוויין המקורי מופיע במקור המקושר.
מקור המידע: NASA Earth Observatory, 15.10.2026.
