המארינס בוחנים רשת מקומית להפעלת AI בלי ענן

חיל הנחתים של ארצות הברית צפוי לבחון במסגרת Project Dynamis טכנולוגיה שמיועדת לאפשר לכוחות להמשיך להעביר מידע ולהפעיל כלי בינה מלאכותית גם כאשר חיבורי הענן נופלים. החברה Ditto הודיעה כי הפתרון שלה, המבוסס על רשת עמית-לעמית, ייבחן כחלק מהמאמץ של המארינס לבנות יכולת פיקוד ושליטה מהירה בתנאי תקשורת משובשים או חסומים.

הנקודה המרכזית ברורה: אותם חיבורי ענן שמאפשרים כיום למודלי AI גדולים לפעול בעוצמה גבוהה, הם גם נקודת תורפה אפשרית בזמן לחימה. בשדה קרב שבו האויב תוקף תשתיות תקשורת, משבש אותות ומנסה לנתק כוחות מהמערכות המרכזיות, תלות בשרת מרוחק עלולה להפוך לבעיה מבצעית של ממש.

כך אמורה לפעול הרשת ללא שרת מרכזי

לפי ההצעה של Ditto, אין צורך במבנה הקלאסי של שרת-לקוח. במקום זאת, מכשירים קיימים בשטח — ממכשירי קשר וטלפונים סלולריים ועד רחפנים — יכולים להפוך לחלק מרשת מקומית שממשיכה להעביר נתונים גם בלי גישה לשרת מרכזי. אריק האנפט, סגן נשיא בכיר למגזר הציבורי בחברה וקצין חי"ר לשעבר בצבא ארה"ב, אמר בראיון כי כל עוד ארכיטקטורת המידע נשענת על מעבר דרך שרת, נשארת תלות בסיסית שעלולה לקרוס ברגע שהשרת אינו זמין.

לדבריו, הפתרון של החברה יודע להשתמש בתווכי תקשורת שכבר קיימים אצל המשתמש, בהם בלוטות' ו-Wi-Fi, וליצור רשת נתונים מבוזרת גם בלי חומרה חדשה. המשמעות המבצעית היא ניסיון להעביר חלק מהיכולות אל הקצה — אל החייל, הרכב או הרחפן — ולא להישען רק על תשתית מרוחקת.

למה זה חשוב במיוחד בעידן JADC2

Project Dynamis הוא התרומה של חיל הנחתים למאמץ האמריקני הרחב של JADC2 — חיבור בין כוחות, חיישנים, לוויינים, כלי טיס ומערכות אש לרשת נתונים אחת שמאפשרת להעביר מידע מהר יותר ולקצר את הזמן בין זיהוי איום לתגובה. מסמכי המארינס כבר מתארים ניסויים בתנאי תקשורת "מושפלת או denied", כלומר מצבים שבהם איכות הקישור נפגעת או שהגישה נחסמת.

עם זאת, בשנים האחרונות מפקדים בחיל הנחתים הדגישו דווקא את חשיבות המעבר לענן. אל"ם ג'ייסון קווינטר, שהוביל את Project Dynamis, אמר ב-2024 כי יישום ענן ברשתות הצבאיות הוא תנאי קריטי למימוש CJADC2, וכי בלי ענן המהלך לא יבשיל. כאן בדיוק נחשפת הדילמה: הצבא רוצה את יתרונות הענן — עיבוד, איחוד נתונים וסקייל — אבל גם חייב להבטיח שהמערכת לא תקרוס כשאותו ענן אינו נגיש.

אוקראינה, לוחמה אלקטרונית והסכנה למודלי שפה

ברקע לבחינה הזאת עומד גם הלקח מהמלחמה באוקראינה. הניסיון שנצבר שם מול לוחמה אלקטרונית רוסית חיזק את ההבנה כי רשתות תקשורת ותשתיות נתונים הן יעד ראשון במעלה עבור יריב מתקדם. אם מערכות מבצעיות נשענות על קישור רציף לענן, הן עלולות להיפגע בדיוק ברגע הקריטי.

הבעיה חמורה עוד יותר כשמנסים לשלב מודלי שפה גדולים וכלי AI אחרים בלחימה. אחת הטענות שנשמעו בשוק היא שכאשר הנתונים שגויים, חלקיים או חסרים, מודלים מבוססי transformer עלולים "להשלים" פערים באופן שגוי. בעולם אזרחי זו תקלה מטרידה; בזירה צבאית זו עלולה להיות טעות מבצעית. גם חברות AI עצמן נזהרות מהשימוש הזה. OpenAI, למשל, הבהירה בעבר כי חוזים צבאיים שלה אינם כוללים הפעלה של נשק אוטונומי מלא, בין היתר משום שמהלך כזה דורש פריסה מבצעית בקצה הרשת.

מנגד, בפנטגון מחפשים דרכים לצמצם את הסיכון — בין השאר באמצעות מודלים שמותאמים יותר לפעולה בקצה ורגישים פחות לחוסרים במידע. בתוך התמונה הזאת, המארינס הוסיפו ל-Dynamis יעד נוסף: בדיקת טכנולוגיות שמבטיחות תקשורת רציפה גם תחת שיבוש.

מה מציעה Ditto ולמה זה מתאים לפנטגון

החברה Ditto הוקמה במקור לשוק האזרחי, כדי לאפשר למכשירים להמשיך לעבוד גם כאשר חיבור הענן נופל — למשל בסביבה עסקית שבה מערכת סליקה מפסיקה לפעול. כעת היא מנסה ליישם את אותה גישה גם בשדה הקרב. האנפט אמר כי החברה כבר ערכה ניסויים עם גורמים במבצעי הכוחות המיוחדים של ארה"ב ועם צבאות נורדיים. הוא לא פירט אם החברה עבדה ישירות עם אוקראינה, אך ציין כי פעלה בעבר עם ארגונים שפועלים בתוך הזירה הזאת.

הגישה הזאת משתלבת היטב גם עם קו אחר שמוביל הפנטגון: העדפה גוברת לטכנולוגיות מסחריות או דו-שימושיות, במקום מערכות ייעודיות ויקרות שפותחו רק לשוק הצבאי. אם ניתן להפיק רשת מבצעית ממכשירים קיימים וללא ציוד חדש, מדובר ביתרון הן מבחינת עלות והן מבחינת קצב הטמעה.

אל"ם ארלון סמית', המנהל הנוכחי של Project Dynamis, אמר כי אחת מנקודות החוזק של המיזם היא שיטת העבודה: בחודשים האחרונים, לדבריו, פועלים המארינס ומהנדסי התעשייה במחזור רציף של תכנון, בדיקה ושיפור, כדי לאתר פתרונות איכותיים ולהעבירם במהירות לידי הכוחות. הבחינה של Ditto היא חלק מאותו מאמץ רחב לבנות תקשורת ולוחמת נתונים שאינן נשברות ברגע שהענן נעלם.