צה"ל ישנה את נוהל הטיפול במילואימניקים עם פוסט-טראומה

צה"ל הודיע היום בוועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון לענייני משאבי אנוש, בראשות ח"כ אלעזר שטרן, כי הוא משנה את נוהל הטיפול באנשי מילואים שהוכרו עם פוסט-טראומה או נכות נפשית. ההודעה באה לאחר ביקורת מצד לוחמי מילואים וחברי כנסת על הדרך שבה יושמה מדיניות הקפאת השירות, על היקף החשיפה של מידע רפואי רגיש ועל החשש שמשרתים יעדיפו לוותר על הכרה וטיפול כדי לא להיגרע ממצבת המילואים.

בצה"ל מודים: המידע הגיע גם לדרגים ביחידה

במרכז הדיון עמדה המדיניות שלפיה לוחם מילואים שהוכר עם יותר מ-30% נכות על סעיף נפשי נדרש להיפגש עם קב"ן, שיבחן אם הוא כשיר להמשך שירות פעיל או שיוצא ממצבת המילואים. בצה"ל הודו כי בנוהל הקודם המידע הרפואי של המשרתים הועבר גם לדרגים שעסקו בנושא בתוך היחידה, ולא נשאר רק בתוך המעטפת הרפואית.

רמ"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיון כי בצבא עוברים כעת להסדרה חדשה שאינה נשענת על הקפאת שירות. לדבריו, המטרה היא לייצר הליך גמיש יותר, כזה שלא נועד מלכתחילה לחסום שירות מילואים אלא להסדיר את מצבו של המשרת ולאפשר בחינה מקצועית של כשירותו. הוא פירט שלושה שינויים מרכזיים: מעבר מהקפאת שירות להסדרת מצב, צמצום הבירוקרטיה והאישורים הנדרשים, והידוק ההגנה על פרטיות המשרתים.

לדברי ודמני, בנוהל החדש ייחשף למצבו הרפואי של המשרת רק מספר מצומצם של גורמים מהמערך הרפואי. בכך מבקש צה"ל להשיב לאחת הטענות החריפות שעלו מצד משרתי המילואים: שמידע אישי ורגיש במיוחד הועבר בין גופים ויחידות בהיקף רחב מדי.

החשש המרכזי: לוחמים יסתירו מצוקה כדי להישאר בשירות

אחת הסוגיות הבולטות שעלו בדיון הייתה ההשפעה האפשרית של ההליך על נכונותם של משרתים לפנות לעזרה. משתתפים בוועדה תיארו מציאות שבה עצם הידיעה שהכרה בפגיעה נפשית עלולה להוביל להקפאת שירות או לגריעה מהמערך, מרתיעה חלק מהלוחמים מהגשת בקשה להכרה או מהתחלת טיפול.

"זה הפחד הכי גדול שלי", אמר אחד המשתתפים בדיון. הטענה הזו חזרה גם בעדויות של אנשי מילואים שתיארו תחושת חוסר אמון כלפי המערכת. חלקם סיפרו כי ההודעה על הפסקת השירות או על בדיקה מחודשת של כשירותם הגיעה בשיחת טלפון קצרה, בלי הכנה מוקדמת ובלי הסבר מספק. אחד מהם טען כי קיבל את הבשורה בדרך לעזה.

משרת אחר, לוחם מילואים ותיק ביחידה מובחרת, סיפר כי גילה שהמידע הרפואי של לוחמים הועבר מאגף השיקום לאגף כוח אדם כשהוא כולל פרטים אישיים ואחוזי נכות נפשית. לדבריו, לאחר מכן נדרש לחתום על ויתור סודיות, לקבוע פגישה עם קב"ן ולהגיש מסמכים רבים. בצה"ל השיבו כי ייתכן שמדובר במקרים חריגים, והדגישו שההליך אינו אוטומטי אלא מתבצע לאחר בחינה פרטנית של כל מקרה.

הדיון התרחב גם לאנשי מערך הטיפול בחללים

לצד שאלת הטיפול בלוחמים עם פוסט-טראומה, הוועדה עסקה גם במצבם של אנשי ונשות המערך לטיפול בחללים ובבני משפחותיהם. חברי הוועדה ביקשו לקבל עדכון על יישום תוכנית החוסן שנועדה ללוות את אנשי המערך, וכן על פעולות יזומות לאיתור מי שנמצאים במצוקה.

אורן פז, ששירת בזק"א במחנה שורה, תיאר בפני הוועדה הליך ארוך ומתיש מול הרשויות. לדבריו, אחרי שכבר קיבל הכרה כנפגע איבה, הועבר הטיפול בעניינו למסלול חדש והוא נדרש להתחיל מחדש את תהליך ההכרה והזכאות לטיפולים. פז תקף את הסחבת ואמר כי מה שאנשי השטח מבקשים אינו כסף אלא טיפול. הוא הוסיף כי בקרב מי שפעלו בזירות הקשות יש נתונים מדאיגים של מצוקה נפשית, ולדבריו הנושא אינו מקבל מענה מספק.

אל"ם במיל' אייל מורדוך, מפקד המערך לטיפול בחללים, אמר כי הוא נמצא בקשר כמעט יומיומי עם חיילים שמבקשים לשמור על קשר עם המפקדים והחברים שלהם. לדבריו, בהיעדר אימונים או קריאות לשירות, רבים מהם חשים שנותרו ללא מסגרת וללא תחושת משמעות. הוא הזהיר גם מפני תופעה של משרתים שנמנעים מפנייה לטיפול או מהכרה רשמית מחשש שהדבר יפגע בהם בהמשך, למשל במקום העבודה או בקידום מקצועי.

הבטחות להמשך מעטפת וסגירת פערים

ודמני אמר כי מעטפת הזכויות, הסיוע והמרכיבים הכלכליים אמורה להימשך גם בשנת 2026. לדבריו, הוגשה לממשלה הצעת החלטה שמסדירה את נושא ההכרה והסיוע הנפשי לאנשי מילואים שעסקו בטיפול בחללים ובמשפחותיהם, לרבות הרחבת רשימת התפקידים שיוכרו גם במעגל השני של הטיפול, כמו מוסרי הודעות וגורמים נוספים שלא הוסדרו עד כה.

עוד נמסר כי הוגדר תפקיד ייעודי לריכוז הקשר עם המשרתים, וכי הוקצו משאבים לניהול קשר שוטף עמם. רמ"ט הרבנות, אל"ם שהם עורקבי, אמר כי מתוך 17 יחידות, 16 כבר השלימו את הליך ההכרה.

יו"ר הוועדה, ח"כ אלעזר שטרן, אמר בסיכום הדיון כי אי אפשר לצאת לפגרת הכנסת כשהנושא נותר ללא מענה. לדבריו, בדיון עלו פערים קשים בין הטיפול במתנדבי זק"א לבין הטיפול באנשי מערכת הביטחון, וכי הוועדה תמשיך לעקוב אחרי הצעדים שננקטים כדי לצמצם את הפערים ולשפר את המענה למשרתים.