📌 בקיצור
- האיחוד האירופי חתם על מענק לפרויקט HYDIS בהובלת MBDA
- ארבע מדינות בחרו קונספט אחד למיירט AQUILA מתוך שלוש חלופות
- שלב הרעיון יימשך עד מאי 2027 ויכלול ליטוש של מערכת יירוט נגד איומים היפרסוניים ובליסטיים
הנציבות האירופית ויצרנית הטילים האירופית MBDA השלימו חתימה על ההסכמים לפרויקט HYDIS, מהלך שמוציא לדרך את שלב הרעיון בן שלוש השנים של מיירט עתידי נגד איומים היפרסוניים ובליסטיים. במרכז התוכנית עומד AQUILA, קונספט למיירט אירופי שנבחר על ידי המדינות המשתתפות — צרפת, גרמניה, איטליה והולנד — לאחר תהליך בחינה שבו התמודד מול שתי חלופות נוספות.
מבחינת אירופה, לא מדובר רק בעוד תוכנית פיתוח. זהו צעד נוסף בניסיון לבנות יכולת הגנה עצמאית מול דור חדש של איומים אוויריים, ובראשם טילים היפרסוניים, שנעים במהירויות גבוהות מאוד ומקשים על מערכות גילוי ויירוט קיימות. ככל שהאיום הזה מתקדם בזירות שונות בעולם, כך גובר גם הלחץ באירופה לצמצם תלות בפתרונות חוץ ולבסס מענה תעשייתי-צבאי משלה.
הקונספט שנבחר: מנוע רקטי, חיישן אינפרא-אדום ושילוב ימי ויבשתי
לפי MBDA, פרויקט HYDIS השלים את סקירת הקונספט הסופית, ובסיומה הוחלט להתקדם עם תצורה אחת שנמצאה רלוונטית יותר מבין שלוש האפשרויות שנבחנו. בחודשים האחרונים עבד הקונסורציום שמובילה החברה על תכנון המיירט ומערכת הנשק שסביבו, לצד מכוני מחקר, אקדמיה וחברות הזנק.
העבודה הטכנית התמקדה בהבשלה של קונספטים המבוססים על מנוע רקטי מוצק, ובהתאמתם לדרישות המבצעיות שהציבו הלקוחות הממשלתיים. ב-MBDA אמרו כי בוצעה סדרת סימולציות מקיפה שנועדה להעריך את יכולת היירוט ואת מעטפת ההגנה האזורית של החלופות המובילות, תוך ייצוג מפורט יותר של שלבי הטיסה השונים של המיירט.
הקונספט שנבחר נשען גם על חלוקת עבודה בין כמה שותפות תעשייתיות: AVIO תרמה לתכנון מערך ההנעה, ArianeGroup ו-ROXEL עסקו במנגנון השליטה של השלב הסופי במיירט, ו-LYNRED סיפקה תרומה בתחום החיישן האינפרא-אדום הסופי. התמונה הכוללת, לפי החברה, היא מערכת יירוט שתוכל להשתלב במבנה הגנה רחב יותר, בים וביבשה.
לא רק מיירט: גם מערכת נשק מלאה
מעבר למיירט עצמו, HYDIS נועד לבחון כיצד תיראה מערכת נשק שלמה שתוכל לפעול מול איום היפרסוני. Thales Netherlands סיפקה נתוני ביצועים מעודכנים לשתי חלופות של מערכי חישה — ימית וקרקעית — ואילו GKN Fokker בחנה את אפשרות השילוב של המיירט במשגר הימי MK41, אחד ממשגרי הטילים הנפוצים בכלי שיט מערביים.
הנתון הזה חשוב משום שהוא מלמד על שאיפה אירופית לפתח לא רק מיירט תיאורטי, אלא פתרון שניתן יהיה לשלב יחסית בקלות במערכים קיימים. אם המיירט יוכל להשתלב בספינות ובמערכות הגנה קרקעיות שכבר נמצאות בשירות, הדרך מהפיתוח אל ההצטיידות המבצעית עשויה להיות קצרה וזולה יותר.
מאחורי הפרויקט: מאבק תעשייתי על מגן אירופי עתידי
הפרויקט ממומן במשותף בידי האיחוד האירופי דרך קרן ההגנה האירופית, ובידי ארבע המדינות המשתתפות. ארגון OCCAR, שאחראי על שיתופי רכש חימוש באירופה, קיבל מהנציבות האירופית את ניהול המהלך, וחתם כגורם מתקשר על החוזה מול הקונסורציום.
אבל לצד ההתקדמות ב-HYDIS, מתנהל גם קרב תעשייתי רחב יותר. באירופה מקודם במקביל גם פרויקט HYDEF, שמובל בידי קונסורציום יריב, ובו ממלאת Diehl Defence הגרמנית תפקיד מרכזי בתכנון הטכני. בעוד MBDA נשענת על הניסיון שצברה במשפחת מיירטי ASTER, במחנה המתחרה בונים על הידע שנצבר במשפחת מערכות IRIS-T. המשמעות היא מאבק כפול: גם על פתרון מבצעי לאיום מתפתח, וגם על הובלה תעשייתית בשוק ההגנה האירופי לשנים ארוכות.
מבחינת לוח הזמנים, שלב הרעיון של HYDIS אמור להסתיים במאי 2027. עד אז יתמקד הקונסורציום בעידון התצורה שנבחרה ובבניית בסיס טכני להמשך שלבי התוכנית. עבור אירופה, זהו מבחן ליכולת להפוך הצהרות על עצמאות ביטחונית לפלטפורמה ממשית של הגנה אווירית מתקדמת.
