רופא ברשת מזהיר מ-10 מזונות שפוגעים בכליות

ד"ר סטן אקברג, שמפעיל ערוץ יוטיוב גדול עם מיליוני עוקבים, פרסם סקירה נרחבת שבה פירט 10 מזונות, רכיבים ומוצרים שלדבריו עלולים לתרום לפגיעה בכליות ואף להאיץ נזק כלייתי מתמשך. הרשימה, שעוררה הד רחב ברשתות, משלבת בין מזונות מעובדים, משקאות נפוצים וגם תרופות ללא מרשם.

לדבריו, חלק גדול מהסיכון אינו נובע ממוצר אחד בודד אלא מדפוס תזונה קבוע: צריכה גבוהה של סוכר, מזון תעשייתי, תוספים, מלח, אלכוהול ומרכיבים מעובדים, לצד שימוש תכוף במוצרים שנתפסים אצל רבים כבלתי מזיקים.

אילו מוצרים נכנסו לרשימה

בראש הרשימה הציב אקברג את הסוכר ובעיקר פרוקטוז. לטענתו, פרוקטוז המצוי בין השאר בסוכר לבן, סירופ תירס, דבש וסירופ אגבה, עלול להעמיס על הכבד ולתרום לעלייה בחומצת השתן, תהליך שלדבריו פוגע גם במערכת הסינון של הכליות.

עוד כלל אקברג שמני זרעים תעשייתיים כמו קנולה, תירס, סויה וחמניות. לטענתו, תהליכי הייצור של שמנים אלה יוצרים רכיבים מחומצנים שעלולים להזיק לרקמות עדינות בגוף, ובהן גם רקמת הכליה.

קבוצה נוספת ברשימה היא מזונות עתירי נתרן, בעיקר מזון מעובד, מרקים מוכנים, ארוחות קפואות ומזון מהיר. אקברג טען כי צריכת נתרן גבוהה, במיוחד כאשר היא אינה מלווה בצריכה מספקת של אשלגן ממזון טרי, עלולה לתרום לעלייה בלחץ הדם ולפגוע לאורך זמן בכלי הדם הזעירים של הכליות.

לצד זאת הוא הזהיר גם מפוספטים מלאכותיים, שלדבריו נפוצים בגבינות מעובדות, משקאות מוגזים, ארוחות מוכנות ומוצרי מזון מהיר. עודף פוספטים, לטענתו, עלול להפר את האיזון המינרלי בגוף ולהכביד על פעילות הכליות.

מבשר מעובד ועד שייק ירוק

אקברג הבחין בין חלבון ממקורות טבעיים לבין בשר מעובד. לדבריו, הבעיה העיקרית אינה בחלבון עצמו אלא במוצרים כמו נקניקים, נקניקיות והמבורגרים תעשייתיים, שמכילים גם תוספים שונים, בהם פוספטים וניטראטים.

ברשימתו הופיעו גם ממתיקים מלאכותיים, ובהם אספרטיים, סוכרלוז ואצסולפאם-K. אקברג טען כי מעבר למוצרי "ללא סוכר" אינו בהכרח פתרון בריא, וכי גם רכיבים אלה עלולים להזיק לרקמת הכליה.

אחת הטענות הבולטות בסקירה נגעה לשייקים ירוקים. אף שהם מזוהים אצל רבים עם תזונה בריאה, אקברג הזהיר מפני צריכה יומיומית מרוכזת של רכיבים עתירי אוקסלטים כמו תרד, שקדים וסלק. לטענתו, עודף אוקסלטים עלול לעודד היווצרות גבישים ואבנים בכליות אצל חלק מהאנשים.

גם אלכוהול, מלביני קפה ומשככי כאבים

בהמשך הרשימה ציין אקברג אלכוהול, ובעיקר משקאות מעורבים שמכילים גם סוכר או ממתיקים. לדבריו, השילוב בין התייבשות, עומס מטבולי ועלייה בחומצת השתן עלול להגביר את הפגיעה בכליות.

הוא הזכיר גם מלביני קפה תעשייתיים שאינם מבוססי חלב, וטען כי תערובות כאלה כוללות לא פעם רשימת רכיבים ארוכה של חומרים מלאכותיים, צבעים וחומרי טעם, שלדבריו אינם מיטיבים עם רקמות הסינון של הגוף.

לצד מזון ומשקאות, אקברג כלל ברשימה גם תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים, כמו איבופרופן ונפרוקסן. הוא הסביר כי שימוש קבוע בתרופות אלה עלול להפחית את זרימת הדם לכליות, ולכן עלול להיות בעייתי במיוחד אצל אנשים עם מחלת כליות, התייבשות, גיל מבוגר או מחלות רקע.

מה חשוב להבין לפני שמסיקים מסקנות

הרשימה של אקברג מציגה קו תקיף מאוד, אך חלק מהטענות מנוסחות באופן גורף ומחייבות זהירות. בתחום בריאות הכליות, הסיכון מושפע בדרך כלל משילוב של גורמים: מחלות רקע כמו סוכרת ולחץ דם גבוה, נטייה לאבנים, כמות השתייה, תרופות קבועות, גיל, ותבנית התזונה הכוללת ולא רק ממוצר יחיד.

בפועל, גם כאשר יש בסיס לחשש מצריכה מופרזת של מלח, מזון אולטרה-מעובד, אלכוהול או שימוש לא מבוקר במשככי כאבים, ההמלצה המקובלת היא להתאים את ההנחיות למצבו של כל אדם. מי שסובל ממחלת כליות, חלבון בשתן, אבנים חוזרות, סוכרת או יתר לחץ דם, צריך לקבל ליווי רפואי מסודר ולא להסתמך על רשימות כלליות מהרשת.

מה כדאי לבדוק ביומיום

מבחינה מעשית, מי שמבקש להפחית עומס מיותר על הכליות יכול לבדוק כמה נקודות בסיסיות: את כמות המלח והמזון המעובד בתפריט, את תדירות צריכת המשקאות הממותקים והאלכוהול, את רשימת הרכיבים במוצרים תעשייתיים, ואת היקף השימוש במשככי כאבים ללא מרשם.

במקרים של מחלת כליות קיימת או חשד לפגיעה כלייתית, חשוב לבצע בדיקות דם ושתן לפי הנחיית רופא, ולפני שמוציאים מהתפריט קבוצות מזון שלמות או מפסיקים תרופות, להתייעץ עם נפרולוג, רופא משפחה או דיאטנית קלינית.