הקואליציה מאיצה חקיקה לקראת סיום כהונת הכנסת

מה קרה

הקואליציה נכנסה לישורת האחרונה של כהונת הכנסת עם לו"ז חקיקה דחוס במיוחד, שנועד לאפשר לה לקדם כמה מחוקי הדגל שלה לפני היציאה לפגרה וסיום הקדנציה. אחד הסימנים הבולטים לכך הגיע מהודעת יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, שלפיה הדיון שנקבע להיום בחוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה יתמקד באפשרות לפצל את ההצעה הרחבה, כך שבשלב הראשון יקודמו רק הסעיפים שכבר נדונו בוועדה.

לפי רוטמן, המהלך נועד לאפשר קידום מהיר יותר של חלקי החוק הנוגעים למעמד חוות הדעת של היועץ, לייצוג המשפטי ולפיקוח עליו. עצם ההחלטה לצמצם בשלב ראשון את היקף ההצעה ממחישה עד כמה לוח הזמנים הפך לגורם מכריע בעבודת הקואליציה בימים האחרונים של הכנסת הנוכחית.

ברקע עומדת קביעה פרלמנטרית שלפיה אם הבחירות ייערכו במועדן, ב-27 באוקטובר, אין הכרח בחוק נפרד לפיזור הכנסת. משמעות הדבר היא שהכנסת אמורה לסיים את עבודתה ב-17 ביולי, כך שנותר לה בפועל פרק זמן קצר מאוד להשלמת הליכי חקיקה. בקואליציה מבקשים בשל כך לצמצם את שעות המליאה כבר השבוע, כדי לפנות יותר זמן לעבודת הוועדות ולהביא למליאה בשבוע הבא מקבץ מרוכז של הצעות חוק.

למה זה חשוב

מרתון החקיקה הנוכחי אינו עוסק בחוקים שוליים, אלא בשורה של יוזמות שיש להן משמעות חוקתית, פוליטית וציבורית רחבה. לצד החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ועדת הכנסת צפויה לקיים דיונים נוספים בחוק יסוד: לימוד תורה, במטרה לאשרו בוועדה ולהביאו לאישור סופי בהמשך.

החוק הזה נועד לקבוע שלימוד תורה הוא ערך יסוד במדינת ישראל. מבחינת המפלגות החרדיות, מדובר במהלך בעל חשיבות אסטרטגית: הוא עשוי לשמש בעתיד בסיס משפטי לטענה כי גם אם חוק פטור או הקלה בגיוס יפגע בעקרון השוויון, עדיין ניתן להצדיקו משום שהוא מקדם ערך יסוד נוסף המעוגן בחוק. זו אינה רק שאלה הצהרתית, אלא ניסיון לעצב מראש את המגרש החוקתי שבו ייבחנו הסדרי גיוס עתידיים.

במקביל, ועדת החוץ והביטחון מקדמת את החוק להקפאת מעצרים והליכים פליליים נגד עריקים לומדי תורה. בקואליציה שואפים להשלים את הדיונים בוועדה עוד השבוע ולהביא את החוק להצבעה במליאה בשבוע הבא. מבחינה ציבורית ופוליטית, זהו אחד הנושאים הרגישים ביותר על סדר היום, משום שהוא נוגע ישירות למחלוקת סביב גיוס חרדים בתקופה שבה סוגיית השירות הצבאי נמצאת בלב הוויכוח הישראלי.

המהלך כולו מעורר גם מחלוקת חריפה סביב אופן החקיקה. יו"ר מפלגת ישר!, גדי איזנקוט, תקף בחריפות את הקואליציה ואמר כי מדובר ב"מכירת חיסול של ערכי היסוד שלנו בעבור הישרדות פוליטית". לדבריו, הממשלה אינה מקדמת חוקים שיקלו על יוקר המחיה או יסייעו למשרתים, אלא מתמקדת בחקיקה שנועדה לשרת אינטרסים פוליטיים ולהיטיב עם הציבור החרדי.

גם בוועדת החוץ והביטחון נרשמה התנגדות חריפה. חברי אופוזיציה פנו ליו"ר הוועדה, ח"כ בועז ביסמוט, בדרישה לדחות את ההצבעה המתוכננת על הקפאת ההליכים והמעצרים לעריקים בני ישיבות. לטענתם, מדובר ב"נושא חדש" שמקודם במסגרת הצעת חוק אחרת, ללא דיון מהותי ומסודר. הם הוסיפו כי חקיקה כה רגישה אינה יכולה לעבור בחיפזון, והזהירו מפני פגיעה במעמד הוועדה ובמעמד הכנסת.

ההשלכות האפשריות

אם הקואליציה תעמוד בלוחות הזמנים שלה, ייתכן שבתוך ימים ספורים תונח על שולחן המליאה חבילת חוקים רחבה, שחלקה תשפיע על יחסי הרשויות וחלקה על סוגיית הגיוס והיחסים בין המדינה לציבור החרדי. המשמעות האפשרית היא לא רק הכרעות נקודתיות, אלא יצירת תשתית משפטית ופוליטית ארוכת טווח לקראת הכנסת הבאה.

לצד זאת, על הפרק נמצאים גם מהלכים נוספים: ביטול רפורמת הכשרות שקידם מתן כהנא, קידום חוק התקשורת של שלמה קרעי, וגם יוזמה להקמת ועדת חקירה פוליטית לטבח 7 באוקטובר, לפחות בשלב של קריאה ראשונה. אחת הקריאות האפשריות היא שהקואליציה מבקשת לסמן הישגים אחרונים מול שותפותיה, ובעיקר מול הסיעות החרדיות, לפני סיום הקדנציה.

מן העבר השני, הקצב המהיר עלול להחריף את העימות עם האופוזיציה ולחזק טענות על מחטפים פרלמנטריים. ייתכן גם שחלק מהחוקים ייתקלו בהשגות פרוצדורליות או משפטיות, במיוחד אם יקודמו במסלול מזורז ובמסגרת פיצולים, שינויים או שילובם בתוך הצעות חוק אחרות.

הזווית של פוז

הנקודה המרכזית כאן היא שהמאבק אינו רק על תוכן החוקים, אלא גם על השליטה בזמן ובסדר היום של הכנסת. המשמעות האפשרית היא שבימים האחרונים של הקדנציה הופך לוח הזמנים עצמו לכלי פוליטי. אחת הקריאות האפשריות היא שהקואליציה מנסה למצות עד תום את יתרון הרוב הפרלמנטרי שנותר לה, גם במחיר של עימות חריף יותר על כללי המשחק.