חוקרים צבאיים בסין נעזרו במודלי AI אמריקאיים

חוקרים סינים הקשורים למערכת הביטחון ולצבא השחרור העממי השתמשו בתוצרים של מודלי בינה מלאכותית מתקדמים שפותחו בארה"ב, בהם מערכות של OpenAI ו-Anthropic, כדי לאמן מודלים מקומיים המיועדים לצרכים צבאיים. כך עולה מעיון בעשרות מאמרים אקדמיים ופטנטים שפורסמו בסין, המלמדים כיצד גופים ביטחוניים מנסים לקצר את הדרך בפיתוח יכולות עצמאיות — גם תחת מגבלות הייצוא שמטילה וושינגטון על שבבים וטכנולוגיות מתקדמות.

בלב המהלך עומדת שיטה מוכרת בעולם הבינה המלאכותית, המכונה "זיקוק מודלים". במקום לבנות מאפס מודל ענק הדורש כוח חישוב עצום, החוקרים נעזרים בתשובות, בניתוחים או בסיכומים שמספק מודל חזק, ואז מאמנים בעזרתם מודל קטן יותר, ייעודי יותר, שאפשר להפעיל בתוך רשתות מקומיות ועל ציוד מוגבל.

כך פועלת שיטת הזיקוק

מבחינה טכנולוגית, זיקוק אינו נחשב פסול כשלעצמו, והוא נפוץ גם בתעשייה האזרחית. המחלוקת מתחילה כאשר עולה טענה לשאיבה לא מורשית של יכולות ממודלים סגורים או להעברה של היגיון פעולה פנימי ממערכות אמריקאיות למערכות של גורמים יריבים.

סאני צ'אונג, חוקר בקרן ג'יימסטאון שבחן עשרות מאמרים בתחום, אמר כי חוקרים צבאיים בסין מנסים באופן שיטתי ללכוד לא רק את התשובה הנכונה ממודלים מערביים, אלא גם את אופן ההנמקה שלהם. לדבריו, זהו המרכיב היקר והקשה יותר לשכפול. בראיון אמר כי המסמכים מלמדים על ניסיון להעביר את יכולת ההסקה הזאת למערכות קטנות יותר, שניתן לשלוט בהן ולהפעילן בתוך תשתיות סיניות.

המשמעות רחבה: לא מדובר רק בשיפור ביצועים של מודל מקומי, אלא בקיצור דרך אסטרטגי בדרך ליכולות מבצעיות בתחומים כמו מעקב, סייבר וקבלת החלטות טקטית.

מקוד צבאי ועד רחפנים בשדה הקרב

אחד המקרים הבולטים שתועדו הוא מאמר מהשנה שעברה של חוקרים מיחידה 96941 של צבא השחרור העממי בבייג'ינג, יחידה המזוהה עם מודיעין צבאי ולוחמת סייבר. החוקרים תיארו שימוש ב-GPT-3.5 לצורך עיבוד קוד מקור צבאי רגיש. לדבריהם, מודלים חיצוניים אינם מתאימים לטיפול במידע מסווג, ולכן השתמשו במודל האמריקאי כדי לסכם את הקוד, ואז אימנו מודל סיני על בסיס אותם סיכומים, כך שיוכל לפעול כולו בתוך רשתות צבאיות סגורות.

במקרה אחר, באוניברסיטת נורת' צ'יינה, שלה קשרים הדוקים לתעשיית הנשק במדינה, השתמשו חוקרים ב-Claude 3 Haiku של Anthropic כדי לייצר נתוני אימון סינתטיים למודל סיווג טקסט שנועד לניטור רשתות חברתיות ולסינון תכנים. ב-Anthropic הבהירו כי החברה אינה מספקת גישה מסחרית ל-Claude בסין או לחברות שבשליטת בייג'ינג, וכי היא מפעילה מנגנוני ניטור לאיתור הפרות מדיניות. עוד נמסר מהחברה כי מודלים שעוברים זיקוק עלולים לאבד את מנגנוני הבטיחות של המערכת המקורית, ובכך להעביר יכולות רגישות למערכות שאינן בשליטתה.

המסמכים מצביעים גם על שימושים מבצעיים מובהקים. מאמר מ-2024 של האוניברסיטה הלאומית לטכנולוגיות הגנה של צבא השחרור העממי תיאר תהליך שבו דחסו מודל עיבוד תמונה כדי להטמיעו בכלי טיס בלתי מאוישים. המטרה הייתה לאפשר לרחפנים לנתח וידאו חי ולסייע בניווט ובבחירת מטרות בזמן אמת, גם כאשר התקשורת מנותקת.

מחקר נוסף, שפורסם השנה בידי חוקרים מהאקדמיה למדעי הצבא בסין, תיאר הטמעת מודל לזיהוי מטרות על חומרה טקטית במהלך תרחישי הפעלה ימיים שכללו רחפנים, כלי שיט וצוללות בלתי מאוישות. זהו צעד שמעיד עד כמה הזיקוק אינו נשאר ברמת המעבדה, אלא מתחבר ישירות למערכות מבצעיות.

למה זה חשוב דווקא עכשיו

העימות סביב בינה מלאכותית הפך לאחד מצירי התחרות המרכזיים בין ארה"ב לסין. וושינגטון מנסה לעכב את התקדמות בייג'ינג באמצעות מגבלות ייצוא על שבבים מתקדמים וטכנולוגיות אסטרטגיות, אך הזיקוק מציע לסין מסלול עוקף חלקי: שימוש במודלים מתקדמים שכבר קיימים, כדי להפיק מהם יכולות שימושיות בלי לשאת בעלות העצומה של אימון מודל חזית עצמאי.

במקביל, בסין דוחפים בשנים האחרונות "הקלת משקל" של מודלים ומחשוב קצה — כלומר, התאמת בינה מלאכותית להפעלה על לוויינים, רחפנים, חיישנים ופלטפורמות מוגבלות עיבוד. לכן השילוב בין זיקוק לבין יישומים צבאיים נראה כמעט טבעי: הוא מוזיל, מקצר זמנים ומאפשר הטמעה בשטח.

ועדיין, למהלך הזה יש גם מגבלות. מומחים בתחום מציינים שמודל מזוקק אינו משחזר במלואו את רוחב היכולות של מודל המקור, אלא רק חלקים נבחרים. טרוור קוברקו, ממייסדי חברת הנתונים Sapien, הסביר כי נכון יותר להבין את הזיקוק כהעברת יכולות מסוימות למערכת זולה ונשלטת מקומית, ולא כהשגת עצמאות מלאה ממודלי החזית המובילים.

גם בתוך סין מזהים את הסיכון. בינואר פרסמו חוקרים מאוניברסיטת ההנדסה של הצבא מאמר שעסק באיום של "זיקוק ללא נתונים" — שיטה להנדסה לאחור של יכולות מודל גם בלי גישה ישירה לפרמטרים הפנימיים שלו. הם הציעו מנגנוני הגנה שנועדו להסתיר את המידע הלוגי החבוי שנחשף דרך פלטים ציבוריים.

הבית הלבן, הפנטגון, משרד החוץ הסיני, צבא השחרור העממי ו-OpenAI לא מסרו תגובה. בייג'ינג מצדה דוחה את ההאשמות האמריקאיות וטוענת כי ארה"ב מבקשת לבסס "הגמוניה" בתחום הבינה המלאכותית, בעוד שחברות סיניות מתעקשות שההתקדמות שלהן נשענת גם על חדשנות עצמאית.