קנדה תרכוש מאוסטרליה מכ"ם ארוך־טווח לאזור הארקטי

קנדה מקדמת מהלך משמעותי לחיזוק ההגנה האווירית של צפון אמריקה, לאחר שחתמה ביוני על סדרת הסכמים להקמת מערכת מכ"ם מעבר לאופק עבור המרחב הארקטי. המערכת, Arctic Over-The-Horizon Radar או A-OTHR, תתבסס על ידע וטכנולוגיה מאוסטרליה ונועדה לתת מענה לפערי כיסוי שמטרידים זה זמן רב את מפקדת NORAD, הגוף המשותף לקנדה ולארצות הברית להגנה אווירית וחללית.

העסקה, בהיקף של כ-1.75 מיליארד דולר אמריקאי, כוללת העברת ידע וניסיון מצד BAE Systems Australia כדי שקנדה תוכל להקים אתרי מכ"ם משלה לאורך המרחבים הרגישים שסביבה. בהודעה רשמית של אוטווה נמסר כי החתימה מסמנת מעבר משלב התכנון לשלב הביצוע, ומעגנת את השותפות עם אוסטרליה סביב מערכת שהוכיחה את עצמה.

למה קנדה צריכה שכבת גילוי חדשה

בלב המהלך עומדת בעיה מבצעית מוכרת: מערכות המכ"ם הקיימות בצפון קנדה אינן מספקות כיסוי רציף ומלא. כיום נשענת NORAD בין היתר על North Warning System, רשת של מכ"מי מיקרוגל הפרוסים בצפון הקפוא של קנדה. אלא שמומחים בתחום סבורים כי מערך כזה פגיע יחסית למטוסים או איומים שטסים בגובה נמוך בין האתרים הקבועים והמוכרים.

גורדון פרייזר, מייסד ומנכ"ל חברת FrazerLab האוסטרלית, אמר כי מדובר בצורך דחוף. לדבריו, בדיוק כפי שניתן לדמיין חדירה ארוכה מבלי להתגלות באזורים אחרים בעולם, גם קנדה מתמודדת עם קושי ממשי לנטר באופן מלא את המרחב העצום שלה. לטענתו, זו אחת הסיבות המרכזיות לכך שב-NORAD דוחפים לקליטת הטכנולוגיה הזו.

היתרון של מכ"ם מעבר לאופק נעוץ באופן פעולתו: במקום להסתמך רק על קו ראייה ישיר, הוא משתמש בגלי תדר גבוה המוחזרים מן היונוספרה, וכך מסוגל לגלות מטרות הרחק מעבר לעקמומיות כדור הארץ. המשמעות היא יכולת לעקוב אחר מטוסים, טילים ולעיתים גם כלי שיט, בטווחים גדולים בהרבה ממכ"ם קונבנציונלי.

האתגר הצפוני: לא כל מה שעובד באוסטרליה יעבוד בקנדה

לצד היתרונות, התאמת הטכנולוגיה לתנאים הקנדיים רחוקה מלהיות פשוטה. קנדה כבר בחנה בשנים האחרונות את יישום המערכות הללו בצפון, אך תנאי הסביבה שם שונים מאוד מאלה שבאוסטרליה. פעילות היונוספרה, תנאי מזג האוויר וההשפעות הסולאריות משתנים מאוד בין אזורים משווניים, אזורי רוחב בינוני, אזורי רוחב גבוה והקוטב.

פרייזר הסביר כי אף שהמערכת נושאת את הכינוי "ארקטית", בפועל מדובר במערכת המותאמת לאזורי רוחב גבוה, ולא למרחב הקוטבי העמוק ביותר. באזורים פולריים האתגר מורכב עוד יותר בשל השפעת השדה המגנטי של כדור הארץ, שיוצר רעשי רקע והפרעות קשות לקליטה. זהו נתון חשוב במיוחד עבור קנדה, שכ-40% משטחה נמצא מצפון לחוג הארקטי.

לדבריו, לכן אתרי המכ"ם הקנדיים צפויים להיבנות דווקא דרומה ככל האפשר, כדי להחזיר את האותות מן היונוספרה לפני אזורי העיוות הקשים ביותר. עם זאת, בהמשך הדרך עשויה קנדה להרחיב את הרשת גם לכיסוי טרנס-פולרי, מהלך שיכול לאפשר הצצה עמוקה יותר לעבר שטח רוסיה ולשפר את היכולת לזהות המראות של מפציצים אסטרטגיים או שיגורי טילים בליסטיים.

המודל האוסטרלי והשלב הבא של NORAD

אוסטרליה נחשבת לאחת המדינות המובילות בעולם בתחום הזה, בעיקר בזכות רשת JORN – Jindalee Operational Radar Network. לפי קנברה, המערכת מסוגלת לזהות מטרות בטווח של כ-3,000 קילומטרים לפחות, אם כי בענף מעריכים שהביצועים בפועל עשויים להגיע רחוק יותר. מנכ"ל BAE Systems Australia, קרייג לוקהרט, אמר כי העסקה עם קנדה משרתת את האינטרסים האסטרטגיים של שתי המדינות, בין היתר באמצעות שיפור יכולות הגילוי והמעקב בצפון אמריקה וחיזוק תמונת המצב של קהילת חמש העיניים.

פרייזר הדגיש כי אחד הנכסים המרכזיים של אוסטרליה הוא לא רק החומרה, אלא גם הידע האנושי שנצבר לאורך דורות של השקעה רציפה. לדבריו, חלק ניכר מהעלות במערכות כאלה מושקע בכלים שמאפשרים למפעילים לכוונן את פרמטרי המכ"ם בהתאם לשינויים האטמוספריים התכופים. מערכות כאלה, הוא הזכיר, אינן מוצר מדף אלא פרויקט לאומי שנבנה לרוב פעם אחת בכל דור.

במקביל, קנדה אינה מסתפקת רק במכ"ם קרקעי. תנאי השמש והאטמוספרה עלולים להשפיע משמעותית על יעילות הכיסוי של מכ"ם מעבר לאופק, ולכן מקובל לשלב אמצעי גילוי נוספים. בחודש מאי בחרה קנדה במטוס ההתרעה המוקדמת GlobalEye של סאאב כפלטפורמה האווירית העתידית שלה, שנועדה להשלים את תמונת המודיעין וההתרעה.

נכון לעכשיו, טרם פורסם כמה אתרי מכ"ם תקים קנדה בפועל. פרייזר העריך כי אם NORAD מבקשת כיסוי היקפי מלא של 360 מעלות בצפון אמריקה, יידרשו חמישה או שישה מתקנים. היעד הרשמי שקבעה קנדה הוא הגעה לכשירות מבצעית ראשונית של מערכת A-OTHR עד דצמבר 2029.