כל המדורים

פריצת דרך

אנזימי עריכת גנים שתוכננו ב-AI מרחיבים את CRISPR

מחקר חדש מציג אנזימי עריכת גנים סינתטיים שתוכננו בעזרת בינה מלאכותית, במטרה להרחיב את יכולות מערכת CRISPR מעבר למה שקיים בטבע. לפי החוקרים, גרסה חדשה ממשפחת TnpB הציגה ביצועים טובים יותר מאנזים טבעי ששימש נקודת ייחוס, ועשויה לפתוח כיווני פיתוח חדשים בתחום הרפואה והביוטכנולוגיה.

אנזימי TnpB סינתטיים שתוכננו בבינה מלאכותית לצד סליל DNA והמחשה של עריכת גנים מדויקת.
אנזימי עריכת גנים שתוכננו ב-AI עשויים להרחיב את יכולות CRISPR.המחשה באמצעות AI

📌 בקיצור

  • חוקרים פיתחו אנזימי עריכת גנים סינתטיים בעזרת בינה מלאכותית
  • האנזימים החדשים שייכים למשפחת TnpB, שנחשבת קרובת משפחה אבולוציונית של CRISPR
  • לדברי החוקרים, אחד האנזימים החדשים עקף בביצועיו אנזים טבעי ששימש להשוואה

מחקר חדש שפורסם בכתב העת Science מציג צעד משמעותי בניסיון להרחיב את ארגז הכלים של עריכת הגנים: במקום להסתמך רק על אנזימים שהתפתחו בטבע, חוקרים תכננו בעזרת בינה מלאכותית אנזימים סינתטיים חדשים, שנועדו לבצע עריכת גנים בתכונות שלא בהכרח קיימות במערכות טבעיות.

במרכז העבודה עומדת משפחת אנזימים בשם TnpB, שנחשבת בעלת חשיבות מיוחדת להבנת האבולוציה של מערכות עריכת גנים. בעוד שמערכות CRISPR המוכרות כבר חוללו שורה של פריצות דרך, במיוחד במחקר ביו-רפואי, החיפוש כעת עובר לשלב הבא: לא רק לשפר כלים קיימים, אלא לייצר מאפס אנזימים חדשים שיתאימו למשימות מדויקות יותר.

מה חדש מעבר ל-CRISPR הקלאסי

מערכות CRISPR שינו בעשור האחרון את המחקר הביולוגי ואת השיח סביב טיפולים גנטיים, משום שהן מאפשרות לכוון אנזים אל רצף DNA מסוים ולבצע בו חיתוך או שינוי. אלא שלכלי הטבעי יש גם מגבלות: טווחי פעילות מסוימים, אילוצים מבניים, ודרישות ביולוגיות שנקבעו בתהליך האבולוציה ולא בהכרח תואמות כל צורך מחקרי או רפואי.

כאן נכנסת לתמונה הגישה החדשה. במקום לחפש בטבע עוד וריאנטים של אנזימים מוכרים, החוקרים ביקשו לתכנן אנזימים סינתטיים בעלי תכונות חדשות. לפי המחקר, האנזימים החדשים, שכונו SynTnpBs, נבנו כך שיוכלו להרחיב את מגוון האפשרויות הקיים כיום בעריכת גנים.

האנזים הסינתטי שעקף את נקודת הייחוס

החוקרים מדווחים כי אחד מאנזימי ה-SynTnpBs השיג תוצאות טובות יותר מהאנזים הטבעי ששימש להשוואה. זהו פרט חשוב, משום שהוא מצביע לא רק על היתכנות תיאורטית של תכנון חלבונים באמצעות בינה מלאכותית, אלא על אפשרות ממשית לייצר כלים ביולוגיים שעולים בביצועיהם על גרסאות שהתפתחו באופן טבעי.

המשמעות רחבה: אם ניתן לעצב אנזימים חדשים בצורה מבוקרת, אפשר יהיה בעתיד לכוון את הפיתוח לתכונות מוגדרות מראש — למשל דיוק גבוה יותר, התאמה טובה יותר לסוגי תאים מסוימים, או יכולת לפעול בתנאים ביולוגיים מגוונים יותר. בתחום שבו כל שיפור בדיוק, ביעילות ובבטיחות עשוי להשפיע על פיתוח תרופות וטיפולים, מדובר בכיוון מחקרי בעל משקל רב.

המרוץ לכלי עריכה מדויקים וגמישים יותר

המעבר משימוש באנזימים טבעיים לתכנון מכוון של אנזימים סינתטיים משקף שינוי עמוק יותר במדעי החיים. במשך שנים, ההתקדמות בתחום עריכת הגנים נשענה בעיקר על גילוי מערכות קיימות בטבע והתאמתן לצורכי המעבדה. כעת, בינה מלאכותית מאפשרת לחוקרים לנסות לעצב מראש את מבנה החלבון ואת תפקודו, ובכך לקצר את הדרך בין רעיון מדעי לכלי מעשי.

היישומים האפשריים של מהלך כזה נוגעים גם למחקר בסיסי וגם לרפואה. בתחום הרפואי, כלים חדשים של עריכת גנים עשויים לשמש בעתיד לפיתוח גישות ממוקדות יותר לטיפול במחלות גנטיות. במקביל, במעבדות מחקר ובתעשיית הביוטכנולוגיה, אנזימים מסוג זה יכולים לספק חלופות מדויקות וגמישות יותר לביצוע מניפולציות גנטיות.

המחקר החדש ממקם את משפחת TnpB ואת התכנון החישובי של אנזימים בחזית המאמץ להרחיב את היכולות של עריכת גנים, מעבר לגבולות שהכתיבו עד כה המערכות הטבעיות.

Poozדיווח על טעות