פריצת דרך
אנזימי עריכת גנים שתוכננו ב-AI מרחיבים את CRISPR
📌 בקיצור
- חוקרים פיתחו אנזימי עריכת גנים סינתטיים בעזרת בינה מלאכותית
- האנזימים החדשים שייכים למשפחת TnpB, שנחשבת קרובת משפחה אבולוציונית של CRISPR
- לדברי החוקרים, אחד האנזימים החדשים עקף בביצועיו אנזים טבעי ששימש להשוואה
מחקר חדש שפורסם בכתב העת Science מציג צעד משמעותי בניסיון להרחיב את ארגז הכלים של עריכת הגנים: במקום להסתמך רק על אנזימים שהתפתחו בטבע, חוקרים תכננו בעזרת בינה מלאכותית אנזימים סינתטיים חדשים, שנועדו לבצע עריכת גנים בתכונות שלא בהכרח קיימות במערכות טבעיות.
במרכז העבודה עומדת משפחת אנזימים בשם TnpB, שנחשבת בעלת חשיבות מיוחדת להבנת האבולוציה של מערכות עריכת גנים. בעוד שמערכות CRISPR המוכרות כבר חוללו שורה של פריצות דרך, במיוחד במחקר ביו-רפואי, החיפוש כעת עובר לשלב הבא: לא רק לשפר כלים קיימים, אלא לייצר מאפס אנזימים חדשים שיתאימו למשימות מדויקות יותר.
מה חדש מעבר ל-CRISPR הקלאסי
מערכות CRISPR שינו בעשור האחרון את המחקר הביולוגי ואת השיח סביב טיפולים גנטיים, משום שהן מאפשרות לכוון אנזים אל רצף DNA מסוים ולבצע בו חיתוך או שינוי. אלא שלכלי הטבעי יש גם מגבלות: טווחי פעילות מסוימים, אילוצים מבניים, ודרישות ביולוגיות שנקבעו בתהליך האבולוציה ולא בהכרח תואמות כל צורך מחקרי או רפואי.
כאן נכנסת לתמונה הגישה החדשה. במקום לחפש בטבע עוד וריאנטים של אנזימים מוכרים, החוקרים ביקשו לתכנן אנזימים סינתטיים בעלי תכונות חדשות. לפי המחקר, האנזימים החדשים, שכונו SynTnpBs, נבנו כך שיוכלו להרחיב את מגוון האפשרויות הקיים כיום בעריכת גנים.
האנזים הסינתטי שעקף את נקודת הייחוס
החוקרים מדווחים כי אחד מאנזימי ה-SynTnpBs השיג תוצאות טובות יותר מהאנזים הטבעי ששימש להשוואה. זהו פרט חשוב, משום שהוא מצביע לא רק על היתכנות תיאורטית של תכנון חלבונים באמצעות בינה מלאכותית, אלא על אפשרות ממשית לייצר כלים ביולוגיים שעולים בביצועיהם על גרסאות שהתפתחו באופן טבעי.
המשמעות רחבה: אם ניתן לעצב אנזימים חדשים בצורה מבוקרת, אפשר יהיה בעתיד לכוון את הפיתוח לתכונות מוגדרות מראש — למשל דיוק גבוה יותר, התאמה טובה יותר לסוגי תאים מסוימים, או יכולת לפעול בתנאים ביולוגיים מגוונים יותר. בתחום שבו כל שיפור בדיוק, ביעילות ובבטיחות עשוי להשפיע על פיתוח תרופות וטיפולים, מדובר בכיוון מחקרי בעל משקל רב.
המרוץ לכלי עריכה מדויקים וגמישים יותר
המעבר משימוש באנזימים טבעיים לתכנון מכוון של אנזימים סינתטיים משקף שינוי עמוק יותר במדעי החיים. במשך שנים, ההתקדמות בתחום עריכת הגנים נשענה בעיקר על גילוי מערכות קיימות בטבע והתאמתן לצורכי המעבדה. כעת, בינה מלאכותית מאפשרת לחוקרים לנסות לעצב מראש את מבנה החלבון ואת תפקודו, ובכך לקצר את הדרך בין רעיון מדעי לכלי מעשי.
היישומים האפשריים של מהלך כזה נוגעים גם למחקר בסיסי וגם לרפואה. בתחום הרפואי, כלים חדשים של עריכת גנים עשויים לשמש בעתיד לפיתוח גישות ממוקדות יותר לטיפול במחלות גנטיות. במקביל, במעבדות מחקר ובתעשיית הביוטכנולוגיה, אנזימים מסוג זה יכולים לספק חלופות מדויקות וגמישות יותר לביצוע מניפולציות גנטיות.
המחקר החדש ממקם את משפחת TnpB ואת התכנון החישובי של אנזימים בחזית המאמץ להרחיב את היכולות של עריכת גנים, מעבר לגבולות שהכתיבו עד כה המערכות הטבעיות.
עוד במדע וחלל
מחקר: הגנים שקיבלנו עשויים לכוון את התפתחות הסרטן
מחקר חדש בעכברים מספק ראיות ישירות לכך שהמטען הגנטי התורשתי משפיע לא רק על הסיכון לסרטן, אלא גם על הדרך שבה גידולים מתפתחים אחרי נזק ל-DNA. החוקרים סבורים שהממצאים עשויים בעתיד לחדד הערכת סיכון, בדיקות סקר והתאמת טיפולים, אך מדגישים כי נדרש עוד מחקר כדי להבין עד כמה התמונה דומה בבני אדם.
מחקר קטן: אכילה בחלון קצר עשויה לסייע למוח
ניסוי קליני קטן שנמשך חצי שנה מצא כי נשים מבוגרות עם עודף משקל או השמנה, שהגבילו את האכילה היומית לכ-8–9 שעות, הראו שיפור גדול יותר בחלק ממבחני החשיבה לעומת נשים שאכלו לאורך כ-12 שעות. שתי הקבוצות ירדו במשקל במידה דומה, נתון שמרמז כי לא רק כמות האוכל אלא גם מועד האכילה עשוי להשפיע על תפקוד קוגניטיבי בגיל מבוגר.
אחרי 241 ימים בחלל: האסטרונאוט כריס ויליאמס שב לכדור הארץ
אסטרונאוט נאס"א כריס ויליאמס נחת בשלום בקזחסטן לאחר שמונה חודשי שהות בתחנת החלל הבינלאומית, לצד שני קוסמונאוטים מרוסיה. במהלך המשימה ביצע ניסויים מדעיים, שתי הליכות חלל ועבודה טכנית שנועדה לתמוך גם במחקר רפואי וגם בהיערכות למשימות מאוישות ארוכות לירח ולמאדים.
למה ליופיטר יש ארבעה ירחים ענקיים
מחקר חדש מציע שההבדל בין מערכות הירחים של יופיטר ושבתאי נובע מהשדה המגנטי של כוכבי הלכת הצעירים. לפי המודל, ליופיטר היה שדה חזק שיצר אזור פנימי מוגן בדיסקה שממנה נולדו הירחים, בעוד ששבתאי לא נהנה מהגנה דומה ולכן נותר עם טיטאן כירח הדומיננטי היחיד.