ארה"ב האטה בהקמת עמדות טעינה מהירה לרכב חשמלי

מה קרה

הקמת תשתיות הטעינה המהירה הציבוריות בארה"ב נמשכה גם ברבעון השני של השנה, אך בקצב מתון יותר. לפי נתוני פלטפורמת המידע Paren, נוספו 4,382 נקודות טעינה חדשות ב-806 תחנות, לעומת 4,865 נקודות ו-891 תחנות ברבעון המקביל אשתקד. גם ביחס לרבעון הרביעי של השנה שעברה, שהיה רבעון שיא עם 5,966 נקודות טעינה ו-937 תחנות, מדובר בהאטה ברורה.

עם זאת, התמונה אינה חד-ממדית. בהשוואה לרבעון הראשון של השנה, שבו הותקנו 3,521 נקודות טעינה מהירה חדשות, הרבעון השני דווקא רשם צמיחה של 24%. כלומר, השוק עדיין מתרחב, אבל לא באותו קצב אגרסיבי שנראה בעבר.

טסלה המשיכה להוביל את פריסת עמדות הטעינה המהירה, עם 1,185 נקודות חדשות ברבעון השני, שהיוו 27% מההתקנות החדשות. אחריה ניצבו וולמארט עם 368 נקודות, ChargePoint עם 333, Red E עם 315 ו-Electrify America עם 202. למרות ההובלה, חלקה ההיסטורי של רשת הסופרצ'רג'ר של טסלה ירד לראשונה אל מתחת ל-50% מכלל השוק.

נתון נוסף שנשאר יציב הוא שיעור הניצול הממוצע של עמדות הטעינה המהירה, שעמד על 15.8%. המשמעות היא שבפועל, זמן השימוש בעמדות לא נשחק למרות תוספת הקיבולת, מה שמרמז שהביקוש ממשיך לגדול בקצב דומה לקצב הרחבת ההיצע.

למה זה חשוב

ההאטה היחסית במספר האתרים החדשים לא בהכרח מצביעה על חולשה בענף, אלא ייתכן שהיא משקפת שינוי סדרי עדיפויות. לורן מקדונלד, אנליסט ראשי בחברת Chargeonomics, אמר כי המפעילים שמים כעת דגש גדול יותר על תפעול, חוויית לקוח ורווחיות, ופחות על מרדף אחרי פריסה מהירה בכל מחיר. לדבריו, הירידה בשני רבעונים רצופים לעומת התקופה המקבילה אינה הוכחה חותכת להאטה עמוקה, אך היא מתחברת לגל קיצוצים ולנסיגה מסוימת אצל חלק ממפעילי הטעינה.

בפועל, נראה שהשוק עובר משלב של "לסמן נקודות על המפה" לשלב בוגר יותר, שבו התחנה עצמה נעשית מושקעת יותר: יותר עמדות מהירות בכל אתר, הספקי טעינה גבוהים יותר ושירותים נלווים כמו בתי קפה, שירותים, חיבור לאינטרנט אלחוטי ואפילו מתחמי המתנה ממוזגים בחלק מהמיקומים. עבור נהגי רכב חשמלי, זה שינוי חשוב לא פחות ממספר העמדות עצמו, משום שחוויית טעינה אמינה ונוחה משפיעה ישירות על נכונות הציבור לעבור להנעה חשמלית.

מבחינה תחרותית, הירידה של טסלה אל מתחת לרף 50% היא נקודת ציון משמעותית. במשך שנים היא הייתה כמעט ברירת המחדל לטעינה מהירה בארה"ב, אבל התרחבות של רשתות מתחרות מצביעה על שוק מגוון יותר. לצרכן, פירוש הדבר עשוי להיות יותר אפשרויות, פחות תלות במפעיל אחד וייתכן שגם שיפור במחירים, בזמינות ובכיסוי הגיאוגרפי.

ההשלכות האפשריות

אחת הקריאות האפשריות של הנתונים היא שהשוק האמריקאי מתכנס למודל מפוכח יותר: פחות תחנות חדשות בקצב מסחרר, ויותר השקעה באיכות, באמינות ובכלכליות של כל אתר. אם הכיוון הזה יימשך, ייתכן שנראה פחות פריסת "רוחב" ויותר תחנות גדולות, עם מספר גבוה של מחברים מהירים ותכנון טוב יותר לעומסי שימוש.

מנגד, יש גם סיכון ברור לאי-שוויון גיאוגרפי. 40% מנקודות הטעינה החדשות ברבעון השני הותקנו בחמש מדינות בלבד: קליפורניה, טקסס, פלורידה, אילינוי וניו יורק. צפון דקוטה לא הוסיפה אפילו נקודת טעינה מהירה ציבורית אחת, ובמונטנה, ויומינג ודקוטה הדרומית נוספה תחנה אחת בלבד בכל מדינה. המשמעות האפשרית היא שהפער בין אזורים עם אימוץ גבוה של רכב חשמלי לבין "מדבריות טעינה" עלול להתרחב.

ברקע נמצאת גם מגמת המכירות. אף שמדיניות ממשלתית משתנה השפיעה על שוק הרכב החשמלי בארה"ב, ענף הטעינה המשיך להתרחב מתוך הערכה שהביקוש יחזור ויגדל. נתוני המכירות של הרבעון השני מחזקים במידה מסוימת את ההערכה הזו, לאחר שמכירות רכב חשמלי צמחו בקצב המהיר ביותר מאז שינויי ההטבות הפדרליות. אם המגמה תימשך, רשת הטעינה תצטרך להמשיך לצמוח, גם אם באופן מחושב וסלקטיבי יותר.

הזווית של פוז

הנקודה המרכזית כאן היא שהאטה בקצב הפריסה אינה בהכרח חדשות רעות לשוק הרכב החשמלי. המשמעות האפשרית היא שהענף נכנס לשלב בוגר יותר, שבו אמינות, זמינות ורווחיות חשובות לא פחות ממספר התחנות שנפתחות. ייתכן שגם מבחינת הצרכן, תחנה טובה עם כמה מטענים מהירים ושירות בסיסי עדיפה על עוד נקודה בודדת על המפה.